ממשל טראמפ פרסם השבוע מתווה מפורט של 21 נקודות לסיום המלחמה בעזה, הכולל הפסקת אש מיידית, שחרור כל החטופים תוך 48 שעות והבטחה לפתוח נתיב למדינה פלסטינית בעתיד. המסמך, שהושג על־ידי הוושינגטון פוסט ואומת על־ידי גורמים בממשלות מעורבות שקיבלו תדרוך עליו, יובא לדיון עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפגישה בבית הלבן ביום שני.

לפי המסמך בן שלושת העמודים, ההסכם יתחיל ב"הקפאת קווי הלחימה" במקומם הנוכחי ובהפסקת אש מיידית. בתוך 48 שעות יושלם שחרור כל 20 החטופים החיים, וכמו כן יועברו שרידי למעלה מ־20 חטופים הנחשבים כנהרגים. המסמך קובע כי כל הנשק ההתקפי של חמאס יושמד, ואילו פעילי חמאס ש"יתחייבו לדו-קיום ולשלום" יוצע להם מסלול חנינה; מי שיבחרו לעזוב יקבלו מעבר בטוח למדינות אחרות.

גורמים אמריקאים בכירים שיתפו את המתווה עם ממשלות אזוריות ובעלות ברית במהלך פגישות באו״ם בשבוע שעבר. גורם ישראלי בכיר אמר בתדרוך לעיתונאים ביום שישי כי הנהגת ישראל עדיין צריכה לבחון את ההצעה לפני הפגישה בבית הלבן; חמאס טרם נמסר לו עותק מהתוכנית, לפי מקורות אזוריים.

"אני חושב שיש לנו אולי עסקה על עזה. אנחנו קרובים מאוד," אמר טראמפ לכתבים ביום שישי. "זו עסקה שתחזיר את החטופים ותשלים את המלחמה." הנשיא הביע אופטימיות זהירה, אך הדגיש כי פרטי היישום טרם גמורים.

המסמך מציג מספר סעיפים ספציפיים, אך לא מפרט בדיוק את רצף היישום מעבר להגדרות הבסיסיות של הפסקת האש, שחרור החטופים והגדלת הסיוע ההומניטרי. בין הנקודות: עם שחרור כל החטופים, תתקיים שחרור-תגובה שבו ישראל תשחרר 250 אסירים הנשואין למאסר עולם ועוד כ־1,700 עצורים מעזה שנעצרו לאחר ה־7 באוקטובר; עבור כל חטוף ישראלי ששרידיו יוחזרו, ישראל תשחרר את שרידי 15 עזתים שנפטרו, לפי נוסח ההצעה

המסמך מציג מספר סעיפים ספציפיים, אך לא מפרט בדיוק את רצף היישום מעבר להגדרות הבסיסיות של הפסקת האש, שחרור החטופים והגדלת הסיוע ההומניטרי. בין הנקודות: עם שחרור כל החטופים, תתקיים שחרור-תגובה שבו ישראל תשחרר 250 אסירים הנשואין למאסר עולם ועוד כ־1,700 עצורים מעזה שנעצרו לאחר ה־7 באוקטובר; עבור כל חטוף ישראלי ששרידיו יוחזרו, ישראל תשחרר את שרידי 15 עזתים שנפטרו, לפי נוסח ההצעה.

תוכנית הסיוע שפורטה כוללת הזרמה מיידית של סיוע לשיקום תשתיות — מים, חשמל וביוב — שיקום בתי חולים ומאפיות, הכנסת ציוד להפחתת הריסות ופתיחת דרכי גישה. עם זאת, המסמך אינו מפרט מי יהיה הגוף המבצע או המקורות המממנים של המהלכים הללו.

בהצעה נכתב כי חלוקה וביצוע הסיוע יתבצעו "באמצעות האו״ם וגופים בינלאומיים בלתי תלויים" — במטרה להפחית מעורבות ישירה של הצדדים בסידור וסיפוק הסיוע. גם רעיון של "ממשל מעבר זמני" בעזה נכלל בתוכנית: גוף ניהולי זמני שיחובר מאזרחים פלסטיניים מוסמכים לצד מומחים בינלאומיים ינחה את השירותים היומיומיים ברצועה, כשגוף בינלאומי חדש יפקח ויתמוך בתהליך. במקביל תינתן לרשות הפלסטינית בגדה המערבית תקופת זמן לערוך רפורמות פנימיות שיאפשרו לה להשתלט על עזה בעתיד, אם ימצאו התנאים מתאימים.

המסמך מתאר גם ייזום כוח ייצוב בינלאומי זמני, שיפרס מיד וישמור על הביטחון בעזה בזמן שתכונן יחידה פלסטינית מאומנת. לפי המתווה, הכוחות הישראליים יעבירו בהדרגה את השטחים שכבשו, ובסופו של תהליך יישאר רק "נוכחות היקפית" לא מוגדרת של ישראל.

גורמים אזוריים אמרו שחלק מהממשלות הערביות הסכימו בצורה זמנית לפנות להשתתפות בכוח הבינלאומי, אך יש צורך בדיונים נוספים על היקף ומספר המשתתפים. טראמפ הביע גם כעס פומבי כלפי ראש הממשלה נתניהו על תקיפת אוויר ישראלית בקטר בחודשים האחרונים, תקיפה שלדבריו פגעה במאמץ המשא ומתן שניהלה קטר. עם זאת, במסמך הוכר הכושר של קטר כמתווכת מרכזית, ונרשם איסור מפורש על תקיפות נוספות בקטר.

ההצעה מכילה גם פרק פוליטי שנוי במחלוקת: שתי הסעיפים המסיימים קוראים לעירוב של יותר מ־150 מדינות שהכירו במדינה פלסטינית ולשיחות עם ממשלות ערביות שיידרשו להסכמה על מסלול למדינתיות פלסטינית. נוסח המסמך קובע כי — בכפוף לביצוע שורה של פיתוחים ורפורמות — "התנאים עשויים בעתיד לאפשר נתיב אמין למדינתיות פלסטינית, אשר תוכר כנדרש על-ידי העם הפלסטיני", וכי ארצות הברית תתמוך בדיאלוג בין הצדדים להסכמה על אופק פוליטי לדו-קיום.

בנאום מבלבל באו״ם ביום שישי, נתניהו נמנע מהכרה בהצעה כעסקה קרובה והדגיש את זכר הטבח שביצע חמאס ב־7 באוקטובר 2023 — אירוע שבו נהרגו כ־1,200 ישראלים ונחטפו כ־250 בני אדם. מאז חידשו ההתקפות הישראליות והשיבו תגובות שהותירו את רצועת עזה הרוסה ברמה מאוד קשה; לפי נתוני בריאות עזתיים, מספר ההרוגים עומד על יותר מ־60,000 פלסטינים מאז תחילת הסבב הנוכחי, טענו הגורמים.

הגורם הישראלי הבכיר הודה שבחלק מהסעיפים ישנן בעיות פרקטיות משמעותיות — לדוגמה פירוק נשק חמאס ותהליכי שליטה שיבטיחו כי הנשק לא יוחזר לידי ארגון חמוש. עם זאת, לדבריו, ישראל מסכימה בעיקרון לצורך בקיום ממשל זמני שמנוהל בידי תושבי עזה בשילוב גורמים בינלאומיים. הגורם ציין כי הלחץ שנוצר בעקבות מתקפה עירונית מסוימת בעזה תרם לדיאלוג מול חמאס, וכי "הלחץ כבר עובד".

הצד הפוליטי של התוכנית צפוי לעורר מחלוקות קשות בתוך הקהילה הבינלאומית ובקרב העם הישראלי. בישראל דווח על התנגדות חריפה לרעיון של מדינתות פלסטינית, ומקורות בצד הערבי דרשו וודאות מוסרית ופוליטית לפני שיוסיפו את תמיכתם להסדר כלשהו.

לסיכום, המתווה של 21 הנקודות מציע מסלול יישום שכולל הפסקת אש מיידית, שחרור מהיר של חטופים, פירוק נשק והכנסת כוח בינלאומי זמני לצד הבטחות לשיקום הומניטרי ולהתקדמות פוליטית ארוכת-טווח. עם זאת, הרבה שאלות מעשיות — מי יממן ויממש את השיקום, מי ייקח על עצמו את הסמכויות המנהליות בעזה וכיצד יובטח יישום ההתחייבויות — נותרו פתוחות. נתניהו יידרש להכריע אם לקבל את המתווה כפי שהוא או לנסות לשנות סעיפים מרכזיים בפגישה הקרובה בבית הלבן.