מוזיאון השואה בלוס אנג'לס (Los Angeles Museum of the Holocaust) מצא עצמו במרכז סערה תקשורתית לאחר שהעלה ומחק פוסט ברשת החברתית אינסטגרם שעורר תגובות סוערות. הפוסט, שפורסם בסוף השבוע, הצהיר: "לעולם לא עוד לא יכול להיות רק ליהודים" – ונקשר בעיני רבים לעמדה פוליטית נגד ישראל במלחמה בעזה.

הפוסט כלל איור של שש זרועות שלובות בגווני עור שונים, כשאחת מהן נושאת קעקוע מספרים המזוהה עם ניצולי שואה, ויחד הן יוצרות מגן דוד. בהמשך הופיעו כיתובים כגון: "יהודים גדלו לומר 'לעולם לא עוד'. זה אומר לעולם לא עוד – לכל אחד", "יהודים אסור שיתנו לטראומה של העבר להשתיק את מצפונם", ו"לעמוד עם האנושות אינו בגידה בעמנו – זה כבוד להם".

תגובות נזעמות לצד דברי תמיכה

למרות שהפוסט לא הזכיר במפורש את עזה או את ישראל, רבים ראו בו אמירה נגד המלחמה. חלק מהעוקבים שיבחו את המוזיאון על מה שראו כהתנגדות מוסרית למהלכים בעזה – אולם אחרים האשימו אותו בדילול הייחודיות של השואה.

הפעילה דבי לכטמן, המוכרת כ-Rootsmetals באינסטגרם, כתבה: "אפשר להתנגד לכל רצח עם בלי להפוך את 'לעולם לא עוד' לגרסה של 'כל החיים חשובים'". היא הזכירה את ההיסטוריה של הסיסמה, שמקורה בשיר עברי מ-1926 על מצדה, ושלאחר השואה הפכה לסמל בינלאומי, בין היתר כשאומצה בידי הרב מאיר כהנא.

הפרשה משקפת ויכוח רחב יותר: האם זיכרון השואה צריך להישאר ממוקד בשואה היהודית בלבד, או לכלול מסרים אוניברסליים נגד פשעים נוספים נגד האנושות? מוזיאוני שואה ברחבי העולם קיימו תערוכות גם על רציחות עם אחרות, אך הדבר עורר מחלוקות

התנצלות ומחיקת הפוסט

מאוחר יותר בליל שבת מחק המוזיאון את הפוסט ופרסם הצהרה: "לאחרונה העלינו פרסום כחלק מקמפיין מתוכנן לקידום מסרים של קהילתיות ואוניברסליות, אך הוא היה פתוח לפרשנויות מוטעות כעמדה פוליטית על המצב במזרח התיכון. זו לא הייתה כוונתנו, ולכן הפוסט הוסר כדי למנוע בלבול נוסף".

אולם פעילים מתחו ביקורת גם על המחיקה עצמה, שהסירה במקביל תגובות חינוכיות שנכתבו כדי להסביר את המשמעות ההיסטורית של הביטוי "לעולם לא עוד".

הוויכוח הרחב על גבולות הזיכרון

הפרשה משקפת ויכוח רחב יותר: האם זיכרון השואה צריך להישאר ממוקד בשואה היהודית בלבד, או לכלול מסרים אוניברסליים נגד פשעים נוספים נגד האנושות? מוזיאוני שואה ברחבי העולם קיימו תערוכות גם על רציחות עם אחרות, אך הדבר עורר מחלוקות.

במיוחד בתקופת המלחמה בעזה, גבר הלחץ על מוסדות זיכרון להתייחס לאירועים עכשוויים. הסיסמה "לעולם לא עוד" עצמה שימשה לאורך השנים גם בקמפיינים נגד אלימות בארה"ב ונגד דיכוי המיעוט האויגורי בסין – וכעת הפכה לקריאת קרב בקרב יהודים פרוגרסיביים המתנגדים למדיניות ישראל בעזה.

ההקשר והשלכות לעתיד

המוזיאון, שהוקם בידי ניצולי שואה ונסגר בימים אלה לשיפוץ לקראת פתיחה מחודשת ב-2026, נתון כעת לביקורת על דרכי התקשורת שלו בעידן דיגיטלי שבו כל פוסט עלול להפוך לפולמוס ציבורי.

הפרשה מדגישה את הרגישות סביב השימוש בזיכרון השואה בהקשרים פוליטיים: כיצד ניתן לקדם ערכים של צדק וזכויות אדם מבלי להיתפס כמי שנוקט צד במאבק עכשווי?

עבור מוזיאון השואה בלוס אנג'לס – ואולי גם עבור מוסדות זיכרון אחרים – הלקח ברור: בעולם מקוטב ומסוער, כל מסר חייב להישקל בקפידה, שכן אפילו אמירה כללית עלולה להתפרש כהצהרה פוליטית.