בצעד סמלי ומהותי כאחד, הנשיא דונלד טראמפ יחתום היום (שישי) על צו ביצועי שיחזיר את שמו של משרד ההגנה האמריקני ל"משרד המלחמה" – השם שנשא הגוף הביטחוני העליון של ארצות הברית במשך למעלה מ־150 שנה, עד לאחר מלחמת העולם השנייה. ההחלטה, שדלפה לראשונה בערוץ פוקס ניוז, מהווה חלק ממאמציו של טראמפ לעצב מחדש את הזהות הצבאית האמריקנית ולהקרין תדמית אגרסיבית יותר.

חזרה לשורשים ההיסטוריים
משרד המלחמה הוקם על ידי הקונגרס בראשית הרפובליקה האמריקנית בשנת 1789, חודשים ספורים לאחר אשרור החוקה, תחת נשיאותו של ג'ורג' וושינגטון. במשך 150 שנה פיקח הגוף על הכוחות הצבאיים של האומה הצעירה במהלך כמה מהמלחמות המכוננות בהיסטוריה האמריקנית: המלחמות נגד בריטניה, ספרד ומקסיקו, הלחימה בפיליפינים, מלחמת האזרחים והמלחמות נגד השבטים הילידיים.

השם החדש־ישן נשמר גם במהלך שתי מלחמות העולם – תקופה שטראמפ רואה כתור הזהב של הכוח הצבאי האמריקני. "הייתה לנו היסטוריה מדהימה של ניצחונות כאשר זה היה משרד המלחמה," אמר הנשיא באוגוסט, כאשר העלה לראשונה את הרעיון במשרד הסגלגל. "זה נשמע כמו שם טוב יותר."

"הגנה זה יותר מדי הגנתי"
הרציונל מאחורי השינוי משקף את תפיסת העולם הצבאית של טראמפ ושל שר ההגנה פיט הגסת'. "הגנה זה יותר מדי הגנתי," הסביר טראמפ. "אנחנו רוצים להיות הגנתיים, אבל אנחנו רוצים להיות התקפיים גם כן, אם נצטרך."

הגסת', שטראמפ כבר כינה בעבר "שר המלחמה", חזר והדגיש השבוע בתוכנית פוקס אנד פרנדס: "ניצחנו במלחמת העולם הראשונה והשנייה, לא עם משרד ההגנה – אלא עם משרד המלחמה." במרץ השנה ערך הגסת' סקר בקרב עוקביו ברשת X בנושא השינוי בשם.

הרציונל מאחורי השינוי משקף את תפיסת העולם הצבאית של טראמפ ושל שר ההגנה פיט הגסת'. "הגנה זה יותר מדי הגנתי," הסביר טראמפ. "אנחנו רוצים להיות הגנתיים, אבל אנחנו רוצים להיות התקפיים גם כן, אם נצטרך"

המהפכה של טרומן והקונטקסט ההיסטורי
השינוי מ"משרד המלחמה" ל"משרד ההגנה" התרחש כחלק מהרפורמה הביטחונית הרחבה שיזם הנשיא הארי טרומן בשנת 1947. חוק הביטחון הלאומי שחתם טרומן איחד את משרד הצי ומשרד המלחמה יחד עם חיל האוויר, שהפך לעצמאי, לארגון אחד שנקרא "הממסד הצבאי הלאומי". הארגון פעל תחת שר הגנה אזרחי, שפיקח גם על המטכ"ל המשולב.

שנתיים מאוחר יותר, ב־1949, הקונגרס תיקן את חוק הביטחון הלאומי, והממסד הצבאי הלאומי קיבל את שמו הנוכחי – משרד ההגנה. שינוי זה שיקף את רוח התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר ארצות הברית ביקשה להקרין תדמית של מעצמה אחראית ומתונה בעיצומה של המלחמה הקרה.

תגובות פוליטיות מעורבות
ההחלטה זוכה לתמיכה נלהבת מצד בעלי בריתו הרפובליקנים של טראמפ. הסנאטור ריק סקוט מפלורידה, תומך מושבע של הנשיא, כתב ברשתות החברתיות כי השינוי ישקף את "היכולות האמיתיות של אמריקה לנצח במלחמות, לא רק להגיב אליהן," והגדיר את הצבא האמריקני כ"הכוח הלוחם הקטלני ביותר על פני כדור הארץ."

מן העבר השני, הסנאטור הדמוקרטי אנדי קים מניו ג'רזי התנגד לצעד. "האמריקנים רוצים למנוע מלחמות, לא להתפאר בהן," כתב קים ברשתות החברתיות, והביע דאגה מהמסר שהשינוי עשוי לשדר לעולם.

המאבק נגד ה"ווקיזם" הצבאי
החלטת השינוי מתיישבת עם המאמצים הרחבים יותר של טראמפ והגסת' לעצב מחדש את הצבא האמריקני. השניים טוענים כי תחת ממשל ביידן הקודם, הצבא נפגע מ"ווקיזם" שפגע במורל ובמשימה הצבאית. במקום זאת, הם מבקשים להחזיר לצבא את תפקידו המסורתי – מכונת מלחמה יעילה ואגרסיבית.

טראמפ שב ומדגיש את תקופות הדומיננטיות של ארצות הברית בסכסוכים גלובליים, ומתלונן כי תפקידה המכריע במלחמות העולם אינו זוכה להערכה מספקת. השינוי בשם נתפס בעיניו כדרך להחזיר את הגאווה הצבאית ולהזכיר לעולם את עוצמתה של אמריקה.

שאלות חוקיות ויישום
למרות החתימה הצפויה על הצו הביצועי, קיימות שאלות לגבי יישום מיידי של השינוי. משרד ההגנה ושר ההגנה הוקמו בחקיקה של הקונגרס, ולא ברור אם הצו הנשיאותי של טראמפ יכול לשנות זאת ללא אישור פרלמנטרי.

כשנשאל על כך באוגוסט, הביע טראמפ ביטחון שהשינוי יתקבל. "אני בטוח שהקונגרס יסכים אם נצטרך את זה," אמר, והוסיף: "אני לא חושב שאנחנו בכלל צריכים את זה."

כך או כך, הצעד מסמל את נחישותו של טראמפ להשיב את אמריקה לתקופה שבה, לדעתו, הייתה כוח צבאי בלתי מעורער ובלתי מתפשר בזירה הבינלאומית.