דוח חדש ומטלטל מגלה עד כמה עמוקה ההשפעה הערבית על האקדמיה האמריקנית: מאז 1981 קיבלו אוניברסיטאות בארצות הברית לא פחות מ־14.6 מיליארד דולר מתרומות של מדינות ערב, כאשר קטאר מובילה את הרשימה עם 6.6 מיליארד דולר. הנתון המדאיג ביותר? יותר מ־70% מהכספים הללו – בהיקף של 10.7 מיליארד דולר – דווחו ללא מטרה מוגדרת או הסבר ברור ליעדם.

הדוח, שפורסם על ידי הספרייה היהודית הווירטואלית ומבוסס על נתונים רשמיים של משרד החינוך האמריקני, מציג תמונה מורכבת של השפעה זרה על מערכת ההשכלה הגבוהה בארצות הברית. לצד קטאר, סעודיה העבירה 3.9 מיליארד דולר ואיחוד האמירויות 1.7 מיליארד דולר, בעוד שסכומים נוספים הגיעו מירדן, עומאן, בחריין וכווית.

עלייה דרמטית אחרי אירועי 7 באוקטובר
התזמון של התרומות מעורר שאלות מהותיות: הדוח מזהה שני גלים עיקריים של עלייה – הראשון לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, והשני החל מ־2020. אך השנה שבלטה במיוחד הייתה 2023, שבה נרשם שיא של כ־1.5 מיליארד דולר – השנה שבה חמאס פתח במתקפת הפתע ב־7 באוקטובר, שלאחריה פרצה מלחמת "חרבות ברזל".

כשליש מכלל התרומות התקבלו בארבע השנים האחרונות בלבד, מה שמעיד על האצה משמעותית בהזרמת הכספים הערביים לאקדמיה האמריקנית בתקופה רגישה זו.

התזמון של התרומות מעורר שאלות מהותיות: הדוח מזהה שני גלים עיקריים של עלייה – הראשון לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, והשני החל מ־2020. אך השנה שבלטה במיוחד הייתה 2023, שבה נרשם שיא של כ־1.5 מיליארד דולר – השנה שבה חמאס פתח במתקפת הפתע ב־7 באוקטובר, שלאחריה פרצה מלחמת "חרבות ברזל"

המוסדות המובילים: מקורנל ועד הרווארד
התפלגות התרומות חושפת דפוס מובהק: המוסדות שקיבלו את הסכומים הגבוהים ביותר הם בעיקר אלה המפעילים קמפוסים במפרץ הפרסי. אוניברסיטת קורנל מובילה עם 2.3 מיליארד דולר, רובם לקמפוס הרפואי בדוחא. תופעה חריגה במיוחד היא שקורנל קיבלה שמונה תרומות זהות בסכום של 99,999,999 דולר כל אחת מקטאר – ללא יעד מפורש.

אוניברסיטת קרנגי מלון קיבלה 1.05 מיליארד דולר, אוניברסיטת ג'ורג'טאון 1.02 מיליארד דולר, ואוניברסיטת טקסס A&M קיבלה 1.01 מיליארד דולר. גם מוסדות יוקרתיים כמו הרווארד (358 מיליון דולר) ונורת'ווסטרן (770 מיליון דולר) נהנו מהתרומות הנדיבות.

במקרה יוצא דופן, אוניברסיטת מיזורי־קנזס סיטי קיבלה תרומה של 284 מיליון דולר מממשלת כווית למימון שכר לימוד של אלפי סטודנטים בסמסטר אחד בלבד.

חשש לביטחון הלאומי ולשקיפות
מחברי הדוח מעלים חששות כבדים בנוגע להשלכות הביטחוניות של מימון זה. הם מזכירים מקרה מדאיג במיוחד: החלטתה של אוניברסיטת טקסס A&M לסגור את הקמפוס שלה בקטאר לאחר 21 שנה, למרות חוזה בשווי של יותר מ־750 מיליון דולר. אמנם ההסבר הרשמי היה "חוסר יציבות אזורית", אך לפי דיווחים, הסיבה האמיתית הייתה חשש מגישה קטארית למחקר רגיש בתחום האנרגיה הגרעינית.

הדוח מציין גם כי אוניברסיטאות המקבלות מימון נרחב ממדינות המפרץ מעסיקות לעיתים חוקרים המזוהים עם תנועת החרם על ישראל (BDS), ומתריע כי מימון כזה עלול להשפיע על סדרי העדיפויות האקדמיים.

המשבר בקמפוסים והתפטרויות
פרסום הדוח מגיע על רקע סערה מתמשכת בקמפוסים האמריקניים סביב אנטישמיות ומחאות הקשורות למלחמה בעזה. השבוע הודיע נשיא אוניברסיטת נורת'ווסטרן, פרופסור מייקל שיל, על התפטרותו לאחר חודשים של לחצים פוליטיים בנוגע להתמודדותו עם המחאות נגד ישראל.

התפטרותו של שיל מצטרפת לשורת עזיבות של נשיאי אוניברסיטאות עילית מאז 2023: בהרווארד התפטרה קלודין גיי, באוניברסיטת פנסילבניה פרשה ליז מגיל, ובאוניברסיטת קולומביה עזבה מינוש שאפיק. הממשל הרפובליקני בראשות טראמפ החריף את הלחץ, ובחודשים האחרונים הוקפא מימון מחקר פדרלי לנורת'ווסטרן בהיקף של 790 מיליון דולר.

קריאה לפעולה
הדוח מציע מספר צעדים לטיפול בבעיה: החמרת חובת הדיווח, הורדת סף הדיווח מ־250 אלף דולר ל־50 אלף דולר, חשיפה מלאה של זהות התורמים ומטרות התרומות, והטלת סנקציות על מוסדות שלא יצייתו. בנוסף, מומלץ לשקול מגבלות על תרומות ממדינות לא דמוקרטיות.

כפי שמצוין בדוח, השוואה למדינות אחרות מחדדת את ממדי התופעה: תרומות מסין או מרוסיה בתקופה המקבילה היו קטנות בהרבה, וקטאר היא המדינה הזרה היחידה שהעבירה מעל 6 מיליארד דולר בתרומות. בתקופה כה רגישה עבור הקהילה היהודית־אמריקנית ויחסי ישראל־ארצות הברית, השאלה כיצד הכסף הזה משפיע על הדיון האקדמי והציבורי נותרת פתוחה – וקריטית יותר מתמיד.