נתונים חדשים מצביעים על מגמה מדאיגה: מאז פרוץ מלחמת עזה באוקטובר 2023 חלה ירידה משמעותית במספר הסטודנטים היהודים המתקבלים לאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בארצות הברית. על פי ארגון הלל הבינלאומי, בהרווארד, קולומביה, קורנל ואוניברסיטת פנסילבניה נרשמה ירידה של 3–5 אחוזים, המתורגמת למאות סטודנטים פחות בכל מחזור.

ההתפתחות הזו מסמנת תפנית דרמטית בהיסטוריה של הנוכחות היהודית באקדמיה האמריקנית. במשך עשרות שנים היו הסטודנטים היהודים חלק מרכזי במוסדות העילית – לעיתים בשיעור גבוה פי עשרה מחלקם באוכלוסייה הכללית.

המספרים מספרים את הסיפור

באוניברסיטת פנסילבניה, שממנה יצאו בוגרים מפורסמים כמו רון לאודר, סטיבן ספילברג ומייקל בלומברג, שיעור הסטודנטים היהודים עמד על כ־20% בשנת 2010, אך ירד ל־13% בלבד עד 2016. כעת, לאחר אירועי 7 באוקטובר, חלה ירידה נוספת.

באוניברסיטת ייל צנח שיעור הסטודנטים היהודים מ־20% בשנות ה־2000 ל־16% בשנות ה־2010. בהרווארד ירד מספר הסטודנטים היהודים החדשים מ־10% ל־6% בלבד. בקורנל נרשמה הירידה החדה ביותר – מ־21.2% בשנת 2022 ל־15.6% בלבד ב־2023.

ההורים מחליטים במקומם של הילדים

מחקר שנערך בקרב 427 הורים יהודים חשף את הגורם המרכזי לירידה: כמעט שני שלישים הודו שהסירו אוניברסיטה מרשימת ההעדפות של ילדיהם בשל חשש מאנטישמיות. המחאות הפרו־פלסטיניות הסוערות בקמפוסים, תקריות האלימות נגד סטודנטים יהודים ומקרים חוזרים של הטרדות – כולם יצרו אווירה של חוסר ביטחון.

דוגמה בולטת היא תיכון ישיבת רמז במנהטן – אחד מבתי הספר היוקרתיים בארצות הברית – שבוגריו כוללים את ג’ארד קושנר והרב מאיר סולובייצ’יק. התיכון, ששלח מדי שנה מעל תריסר תלמידים לקולומביה, לא שלח בשנה החולפת אפילו תלמיד אחד – לראשונה בהיסטוריה שלו.

 

האירועים שהתרחשו בקמפוסים מאז 7 באוקטובר הותירו חותם עמוק. בהרווארד הותקף פיזית סטודנט ישראלי־אמריקני, ובקולומביה תבעו סטודנטים יהודים את המוסד לאחר שהוטרדו ימים ספורים אחרי הטבח.

 

האלימות והמחאות שמעצבות את המציאות החדשה

האירועים שהתרחשו בקמפוסים מאז 7 באוקטובר הותירו חותם עמוק. בהרווארד הותקף פיזית סטודנט ישראלי־אמריקני, ובקולומביה תבעו סטודנטים יהודים את המוסד לאחר שהוטרדו ימים ספורים אחרי הטבח.

סקרים מראים כי שיעור הסטודנטים היהודים בליגת הקיסוס שצנזרו את עצמם מחשש לביטחונם זינק מ־13% ב־2023 ל־35% ב־2024. המחאות כללו הקמת מחנות לא חוקיים, קריאות אנטישמיות במסכות, ואף קריאות ישירות לאלימות נגד יהודים – אווירה בלתי נסבלת עבור רבים מהסטודנטים.

הדרום מזמין, הצפון דוחה

בעוד שבצפון ובחוף המזרחי המצב נעשה מאתגר, אוניברסיטאות בדרום ובדרום־מערב החלו להשקיע מאמצים מיוחדים במשיכת סטודנטים יהודים. הן הקימו חדרי אוכל כשרים, מרכזי פעילות יהודית ותוכניות אקדמיות ייחודיות.

התוצאות ניכרות: באוניברסיטת וונדרבילט בנאשוויל הקהילה היהודית גדלה ב־20%, באוניברסיטת טוליין בניו אורלינס כבר 40% מהסטודנטים לתואר ראשון הם יהודים, ובאוניברסיטת פלורידה – בעלת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בארה"ב, עם כ־10,000 סטודנטים – נרשמה עלייה של 50% בהשתתפות באירועים יהודיים.

הרב זלמן ליפסקיר, ראש חב"ד באוניברסיטת אמרי באטלנטה, הסביר: "הסטודנטים לא מחפשים מקום פרו־ישראלי בהכרח – הם פשוט רוצים ללמוד בלי לחשוש מהטרדות או מאלימות בדרכם לכיתה."

מבט היסטורי: חזרה לעבר?

התופעה מחזירה תודעה היסטורית לא נעימה. בשנות ה־20 וה־30 של המאה הקודמת הנהיגו מוסדות כמו הרווארד וייל מדיניות לא רשמית של מכסות ליהודים. נשיא הרווארד דאז, לורנס לואל, אף טען כי "האנטישמיות גוברת ביחס ישיר למספר היהודים" – וכך הצדיק את הצורך בצמצום נוכחותם.

רק משנות ה־60 וה־70 נפתחו שערי האוניברסיטאות היוקרתיות בפני יהודים באופן מלא. כעת, כאשר האנטישמיות שבה ומרימה ראש בקמפוסים, עולה השאלה האם ההיסטוריה חוזרת – לא הפעם בשל מדיניות רשמית של המוסדות, אלא בהחלטותיהם של הסטודנטים וההורים עצמם להתרחק ממקומות שבהם הם אינם מרגישים בטוחים.

---