תיק ההגירה הרחב ביותר שייבחן השנה על ידי רשויות המשפט, עשוי להכריע האם סוכני הגירה בלוס אנג'לס חופשיים לעצור, לחקור ולעצור לטינים שהם חושדים שנמצאים בארצות הברית באופן בלתי חוקי, במסגרת מקרה משפטי פורץ דרך שהגיע לבית המשפט העליון האמריקני.

הנשיא טראמפ הבטיח את "מבצע הגירוש ההמוני הגדול ביותר" בהיסטוריה האמריקנית, ובחר להתחיל בפשיטות רחוב אגרסיביות בלוס אנג'לס בתחילת יוני. "אזור לוס אנג'לס הוא אפס קילומטרים להשפעות משבר הגבול," טענו עורכי דינו לבית המשפט העליון החודש. "כמעט שני מיליון זרים בלתי חוקיים – מתוך אוכלוסייה של כעשרים מיליון – נמצאים שם באופן בלתי חוקי, מעודדים על ידי מדיניות ערי המקלט ועל ידי פקידים מקומיים שמטרתם המוצהרת היא לסכל מאמצי אכיפה פדרליים."

"הרוב המכריע של זרים בלתי חוקיים במחוז המרכזי של קליפורניה מגיעים ממקסיקו או ממרכז אמריקה, ורבים מהם דוברים רק ספרדית," הוסיפו עורכי הדין.

הערעור המזורז שלהם דחק בשופטים לאשר שלסוכני הגירה יש "חשד סביר" לעצור ולחקור לטינים העובדים בעסקים או במקצועות שמעסיקים עובדים רבים חסרי תיעוד.

אין חולק שסוכני ההגירה האמריקניים מוסמכים לעצור מהגרים עם עבר פלילי או עם צו סילוק סופי. אולם עורכי הדין של ממשל טראמפ טוענים שלסוכנים יש גם סמכות לעצור ולחקור – ואף לכבול ולעצור – לטינים שמצייתים לחוק בדרך כלל, אך חיו ועבדו כאן שנים.

הם ביקשו לאפשר זאת לא על בסיס ראיות קונקרטיות לכך שלאדם הספציפי אין מעמד חוקי, אלא על סמך ההנחה שהם נראים או עובדים כמו אחרים הנמצאים בארצות הברית באופן בלתי חוקי.

אם בית המשפט יכריע לטובת טראמפ, הדבר "עלול להיות בעל השלכות עצומות בלוס אנג'לס ובמדינה כולה," אמר פרופסור אהילן ארולנתם מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, מנהל שותף של המרכז לחוק ומדיניות הגירה. "הממשלה תציג זאת כרישיון לסוכני הגירה לעצור ולחקור אנשים בלי חשד אישי. זה עשוי לקבוע תבנית שתשוכפל גם בחלקים אחרים של המדינה"

"חשד סביר הוא רף נמוך – הרבה מתחת לעילה סבירה," אמרו עורכי הדין. "מוצא אתני נראה יכול להיות גורם התומך בחשד סביר," הם הוסיפו, וציינו שהתקן הזה מניח ש"עצירות חוקיות של אנשים חפים מפשע עשויות להתרחש."

אם בית המשפט יכריע לטובת טראמפ, הדבר "עלול להיות בעל השלכות עצומות בלוס אנג'לס ובמדינה כולה," אמר פרופסור אהילן ארולנתם מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, מנהל שותף של המרכז לחוק ומדיניות הגירה. "הממשלה תציג זאת כרישיון לסוכני הגירה לעצור ולחקור אנשים בלי חשד אישי. זה עשוי לקבוע תבנית שתשוכפל גם בחלקים אחרים של המדינה."

התיק החל ב-18 ביוני כאשר פדרו ואסקס פרדומו ושני תושבי פסדינה נוספים נעצרו בתחנת אוטובוס שבה חיכו להסעה לעבודה. לדבריהם, גברים חמושים בכבדות, רעולי פנים, תפסו אותם, כבלו אותם, דחסו אותם לרכב והובילו אותם למרכז מעצר. "זה הרגיש כמו חטיפה," אמר ואסקס פרדומו.

בין התובעים יש אזרחי ארצות הברית שנכבלו, נעצרו ונלקחו למתקני מעצר. הם הצטרפו לתביעה יחד עם איגודים וקבוצות לזכויות מהגרים, כמו גם אחרים שטענו שהותקפו על ידי סוכנים רעולי פנים שצעקו פקודות ובמקרים מסוימים אף דחפו אותם לקרקע.

עם זאת, התביעה התמקדה במהרה לא באופי האלים של המעצרים, אלא בחוקיות עצם העצירות.

השופטת הפדרלית מאמה אווסי-מנסה פרימפונג קבעה שהמעצרים נראו כמפרים את איסור התיקון הרביעי על חיפושים ותפיסות בלתי סבירים. "זה בלתי חוקי לבצע סיורים נודדים שמזהים אנשים על בסיס גזע בלבד, לחקור אותם באגרסיביות ואז לעצור אותם בלי צו, בלי הסכמה ובלי חשד סביר שהם שוהים ללא מעמד," אמרה ב-11 ביולי.

הביטוי הקריטי הוא "חשד סביר". במשך עשרות שנים, בית המשפט העליון פסק ששוטרים וסוכנים פדרליים רשאים לעצור ולחקור בקצרה אנשים אם יש בידיהם סיבה לחשוד בהפרת חוק. זו הסיבה שקצין עשוי לעצור נהג שמכוניתו סטתה מהכביש המהיר.

אך לא היה ברור אם סוכני ההגירה רשאים לטעון לחשד סביר רק על בסיס מראה חיצוני – למשל אם מישהו יושב בתחנת אוטובוס בפסדינה, עובד בשטיפת מכוניות או ממתין מחוץ לחנות "הום דיפו".

פרימפונג לא אסרה על סוכנים לעצור ולחקור אנשים שעלולים לשהות באופן בלתי חוקי, אך הציבה גבולות לסמכותם. היא קבעה שאין לעצור אנשים על בסיס בלעדי של ארבעה גורמים: גזע או מוצא אתני נראה, העובדה שהם דוברים ספרדית, סוג העבודה שהם עושים, או מיקומם – למשל באתרי איסוף עובדים יומיים או בשטיפת מכוניות.

ב-1 באוגוסט סירב בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז התשיעי לבטל את צו המניעה הזמני של השופטת. ארבעת הגורמים "מתארים רק פרופיל רחב שלא מספק את החשד הסביר להצדיק עצירה," קבעו השופטים פה אחד (3-0).

הצו של השופטת חל במחוז המרכזי של קליפורניה, הכולל את מחוזות לוס אנג'לס, אורנג', ריברסייד, סן ברנרדינו, ונטורה, סנטה ברברה וסן לואיס אוביספו.

בית המשפט לערעורים ציין כי באותם מחוזות חיים כ-19,233,598 תושבים, מתוכם כ-47% – כלומר 9,096,334 – מזדהים כהיספנים או לטינים.

כמו פרימפונג, גם שלושת שופטי הערעור מונו על ידי נשיאים דמוקרטים.

שבוע לאחר מכן, שלחו עורכי הדין של ממשל טראמפ ערעור חירום לבית המשפט העליון בתיק נועם נגד פרדומו. הם טענו כי צו השופטת פוגע במאמצי הנשיא לאכוף את חוקי ההגירה, ודחקו בשופטים לבטל את הצו ולאפשר לסוכנים לבצע מעצרים אם הם חושדים שמישהו נמצא בארצות הברית באופן בלתי חוקי. "סוכנים לא צריכים ראיות להפרת חוק," טענו. לדבריהם, עצם הדמוגרפיה של לוס אנג'לס מספקת חשד סביר.

"כל זה משקף היגיון בריא: סף החשד הסביר נמוך, ומספר האנשים שנמצאים באופן בלתי חוקי וכפופים למעצר ולסילוק באזור דרום קליפורניה גבוה במיוחד," כתב התובע הכללי ד' ג'ון סאואר. "השכיחות הגבוהה של זרים בלתי חוקיים צריכה לאפשר לסוכנים לעצור מגוון רחב יחסית של אנשים."

הוא הוסיף שהממשלה לא "מקדם פרופיל גזעי," אלא ש"מוצא אתני נראה יכול להיות רלוונטי לחשד סביר, במיוחד באכיפת הגירה."

בעבר קבע בית המשפט העליון שהמשטרה יכולה לבצע עצירות על בסיס "כלל הנסיבות" או התמונה הכוללת. הדבר עשוי לסייע לממשל, שכן סוכנים יכולים להצביע על שיעור גבוה של עובדים חסרי תיעוד בעסקים מסוימים.

עם זאת, פסיקות קודמות קבעו גם כי קצינים חייבים עילה לחשוד שאדם מסוים עובר עבירה.

בית המשפט העליון יכול להכריע בכל עת, אך ייתכן שהחלטה תתפרסם רק בעוד מספר שבועות, ולעיתים אף ללא נימוק.

בשבועות האחרונים, שופטי הרוב השמרנים נטו לתמוך בטראמפ ולהפוך החלטות של שופטים פדרליים מחוזיים שניסו לעכבו. החלטות אלו עוררו מחאות חריפות מצד שלושת השופטים הליברליים.

ארגוני זכויות מהגרים טענו כי בית המשפט לא צריך לאשר "רשת חקירות רחבה במיוחד, ששמה מיליוני אנשים מצייתי חוק בסכנת מעצר מיידית על ידי סוכנים פדרליים."

הם הוסיפו כי הסיורים היומיים "מטילים צל כבד על המחוז, שבו מיליונים עונים על הפרופיל הדמוגרפי הרחב שהציגה הממשלה, וחוששים באופן סביר להיתפס ברשת זו ולהיסחף ממשפחותיהם לפרקי זמן ארוכים – בכל פעם שהם יוצאים מביתם."