נשיא רוסיה ולדימיר פוטין צפוי להגיע ביום שישי לאלסקה לפסגת חירום עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שתתמקד במלחמה באוקראינה. הביקור, שייערך בבסיס הצבאי המשותף אלמנדורף־ריצ'רדסון סמוך לאנקורג’ בשעה 11:30 בבוקר (זמן מקומי), יהיה הראשון של פוטין בארה"ב זה עשור, והראשון שאינו קשור לאו"ם מאז 2007. אולם לצד ההיערכות המדינית, שאלה אחת מסעירה את הרשתות החברתיות: האם ייתכן שפוטין, שמואשם בפשעי מלחמה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ייעצר ברגע שינחת על אדמת ארצות הברית?

הדרישה לעצור את פוטין מגיעה מכיוונים שונים: אזרחים, פעילים ומומחים משפטיים, אך מבחינה חוקית לארה"ב אין כל חובה לבצע זאת. ב־17 במרץ 2023 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד פוטין ונגד מריה לבובה־בלובה, נציבת זכויות הילד ברוסיה. לפי כתב האישום, הם אחראים לגירוש ולהעברה בלתי חוקית של ילדים מאזורים כבושים באוקראינה אל שטח רוסיה, מעשים המוגדרים כפשעי מלחמה. לטענת התובעים, פוטין הורה ישירות על הגירושים או נמנע מלהפסיקם בתפקידו כממונה על לבובה־בלובה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין

אף שמדובר בהאשמות חמורות, ארצות הברית אינה מחויבת לפעול. אמנם היא חתמה בשנת 2000 על אמנת רומא המייסדת של בית הדין, אך מעולם לא אשררה אותה, וב־2002 אף ביטל הנשיא דאז ג’ורג’ בוש את החתימה. מאז, ממשלים רצופים – בהם של ברק אובמה, טראמפ וג’ו ביידן – שמרו על עמדה זו. טראמפ אף הרחיק לכת והטיל סנקציות על בכירי בית הדין, בין היתר בעקבות חקירותיו בנוגע לפעולות צה"ל בעזה ולחשדות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך ערעור פומבי על הלגיטימיות של המוסד. גם רוסיה דוחה את סמכות בית הדין, מכנה את צו המעצר נגד פוטין מהלך פוליטי ומאיימת בצעדי תגמול סמליים.

כיום חברות בבית הדין 125 מדינות, בהן כל מדינות דרום אמריקה, כמעט כל אירופה, מרבית אוקיאניה וכמחצית ממדינות אפריקה. ארה"ב, רוסיה, סין, ישראל וסעודיה אינן חברות. מאחר שלבית הדין אין כוח משטרה משלו, הוא תלוי במדינות החברות כדי לאכוף צווי מעצר – ובפועל, אכיפה זו לרוב חלקית. כך למשל, ב־2024 אירחה מונגוליה את פוטין למרות חברותה בבית הדין, ולא עצרה אותו.

פוטין אינו המנהיג היחיד שנושא צו מעצר מהאג. בנובמבר 2024 הוציא בית הדין צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעקבות פעילות צה"ל בעזה. בין ההאשמות – שימוש בהרעבה ותקיפות נגד תשתיות אזרחיות. נתניהו כינה את הטענות "מופרכות ושקריות" והאשים את בית הדין באנטישמיות, בעוד נשיא המדינה יצחק הרצוג הגן על פעולות ישראל. גם במקרה זה, מדינות החברות בבית הדין לא פעלו למעצר. במהלך ביקורו של נתניהו ב־2025 בהונגריה – מדינה החתומה על אמנת רומא – הוא לא נעצר, וראש הממשלה ויקטור אורבן אף הודיע כי צו המעצר "חסר כל השפעה" והכריז על כוונתו לפרוש מהאמנה.