רעידת אדמה בעוצמה 8.8 פקדה את חופי מזרח רוסיה, סמוך לחצי האי קמצ’טקה, והוגדרה כאחת מהחזקות שנמדדו בעשורים האחרונים – השישית בעוצמתה ב־125 השנים האחרונות. עוצמת הרעש החריגה הובילה להתרעות צונאמי נרחבות ברחבי האוקיינוס השקט, שהגיעו עד ליפן, קנדה וכל החוף המערבי של ארצות הברית. מיליוני בני אדם הונחו להיערך לגלים הרסניים שעלולים לשטוף את החופים, אך למרות הדרמה והחשש, הפעם הסיפור הסתיים במזל גדול.

בשטח הקרוב למוקד הרעש ברוסיה נרשם הנזק העיקרי. העיר סברו־קורילסק, הממוקמת על אי סמוך לקמצ’טקה, חוותה הצפה מקומית ותועד בה בניין שנגרר לים. עם זאת, האזור דליל באוכלוסין, ולא דווח על נפגעים בנפש. הגלים הגבוהים ביותר באזור רוסיה הגיעו לכ־16 רגל. מעבר לכך, מרבית האנרגיה של הצונאמי הופנתה למרחב הפתוח של האוקיינוס, כך שמדינות מרוחקות יותר נפגעו בעוצמה מתונה בלבד.

בארצות הברית, שהייתה בכוננות גבוהה, הגלים היו נמוכים בהרבה מהתחזיות הראשוניות. בקרסנט סיטי שבצפון קליפורניה נמדדו גלים של 4 רגל, בארנה קוב שבמחוז מנדוסינו 3 רגל, בפורט סן לואיס במחוז סן לואיס אוביספו 2.7 רגל, ובפוינט רייס שבמחוז מרין 2.6 רגל בלבד. במונטריי הגיע הגל ל־1.5 רגל, ובדרום קליפורניה נמדדו גלים נמוכים אף יותר. בהוואי, בקאהולואי שבאי מאווי, נמדד הגל הגבוה ביותר בארצות הברית – 5.7 רגל.

צילום: Getty Images

"במקרה הזה חמקנו מקליע", אמר מייק ראדמאקר, מנהל הנמל בקרסנט סיטי, עיר שחוותה אסונות צונאמי בעבר – ברעידת האדמה באלסקה בשנת 1964 ובצונאמי היפני של 2011. לדבריו, הפעם מיקום מוקד הרעש וכיוון האנרגיה של הצונאמי הם שהצילו את חופי ארצות הברית. "כשהצונאמי לא מכוון ישירות לחוף שלך, ההשפעה עליך מוגבלת הרבה יותר", הוסיף.

נייתן ווד, חוקר צונאמי מהסקר הגאולוגי האמריקאי, הסביר כי הגלים נשלחו במסלול "ריק", בין איי אליושן בצפון להוואי בדרום, ולכן עד שהגיעו לחופי קליפורניה, רוב האנרגיה כבר התפזרה. גם דייב סניידר, מתאם האזהרות במרכז הלאומי לצונאמי באלסקה, הדגיש כי עוצמת רעידת האדמה היא רק חלק מהסיפור. "חשוב להבין לא רק כמה חזקה הרעידה, אלא כמה מים זזים ולאן מופנית האנרגיה. הפעם, קליפורניה לא הייתה במוקד הפגיעה".

הערכות ראשוניות הצביעו על חשש לגלים של עד 5 רגל בקרסנט סיטי ופחות מרגל אחת בסן פרנסיסקו ובלוס אנג’לס – תחזיות שהתבררו כנכונות. הגלים שהגיעו בפועל לא גרמו לנזקים משמעותיים, אך העניקו לרשויות הזדמנות לבחון את מוכנותן לאירועי חירום.

בקרסנט סיטי נפגע רק רציף אחד, רציף H, שנבנה מראש כדי לשמש כמעין "קורבן" בעת צונאמי – הוא בלם את עוצמת הזרמים והגן על שאר הרציפים. ראדמאקר הסביר כי הרציף תוכנן במיוחד לפזר את האנרגיה לפני שהיא מגיעה לנמל הפנימי, וכי תפקד כפי שנועד.

בעקבות האירוע, רשויות החירום בקליפורניה ובמדינות נוספות לאורך החוף המערבי ציינו כי הן מרוצות מהאופן שבו התושבים הגיבו להתרעות. חלק מהחופים נסגרו זמנית, סירות נשלחו לאזורים עמוקים יותר כדי להימנע מנזק, ותושבים התבקשו להתרחק מהמים עד לסיום האיום. "התגובה הייתה מסודרת ושקולה, וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לראות במצבי חירום כאלה", אמר סניידר.

האזהרות לאורך החוף המערבי

מומחים מדגישים כי אף שהפעם נמנע אסון, הסכנה לצונאמי באוקיינוס השקט תמיד קיימת. מערכות ההתראה אמנם השתפרו בצורה משמעותית מאז תחילת שנות ה־2000, אך הן אינן תחליף להבנה ציבורית של הסיכון. "צונאמי לא תמיד נראה כמו מה שרואים בסרטים, עם קיר מים ענק שמגיע פתאום", הסביר ווד. "לפעמים זה פשוט שינוי פתאומי בגובה המים וזרמים עוצמתיים, שיכולים לגרור סירות, רכבים ואנשים אל הים".

למרות הגלים הנמוכים, האירוע עורר עניין ציבורי רחב, והזכיר לתושבי קליפורניה את ההיסטוריה הסוערת של האזור עם הצונאמי. קרסנט סיטי נחשבת לאחד הנמלים הפגיעים ביותר בצפון אמריקה, בעיקר בשל המבנה הגאוגרפי של המפרץ, שמרכז את האנרגיה של הגלים. העיר כבר חוותה בעבר ארבעה אירועי צונאמי משמעותיים, בהם זה של 2011 שנגרם מרעידת האדמה ביפן והביא למות אדם אחד בעיר.

בסיכומו של דבר, רעידת האדמה בעוצמה 8.8 שפקדה את מזרח רוסיה הסתיימה למרבה המזל כמעט ללא נזק משמעותי מחוץ לאזור מוקד הרעש. המומחים מזכירים כי הפעם "חמקנו מקליע", אך האירוע שימש כתזכורת לכך שהחיים באזורי חוף מחייבים ערנות מתמדת. הרשויות מקוות שהלקח החשוב – הצורך להישמע להתרעות ולפעול במהירות – יישאר בתודעה הציבורית עד הפעם הבאה שהאוקיינוס יזכיר את כוחו האמיתי.