מומחים מצביעים על שילוב בעייתי של כמה גורמים שהביאו להחמרה בפקקי התנועה בבירה: חזרה נרחבת לעבודה מהמשרדים לאחר תקופת הקורונה, בצירוף עבודות תשתית ממושכות בכמה מצירי התחבורה המרכזיים. בין הגורמים העיקריים לעומסים: שיפוצים ארוכים בכביש ג'ורג' וושינגטון פארקווי, סגירת נתיבים בגשר רוזוולט ועיכובים כבדים באוטוסטרדת I-495 – שמותירים נהגים מתוסכלים מדי יום בנסיעה איטית ומייגעת.
צילום: Shutterstock
אמנם לוס אנג'לס עדיין שומרת על תואר העיר עם הכי הרבה שעות של עומס תנועה ביום, כמעט שמונה שעות ביממה, שמצטברות ל־85 ימי שנה של נהיגה בקצב זחל – אך וושינגטון עקפה אותה בזכות זמני הנסיעה הארוכים והכבישים שפתוחים רק באופן חלקי.
יש גם נקודת אור: וושינגטון מדורגת בין עשר הערים עם שיעור תאונות הדרכים הקטלניות הנמוך ביותר בארצות הברית. לא בדיוק נחמה גדולה כשאתה תקוע 45 דקות בלי לזוז בדרך לפגישה, אבל זה משהו.
עוד ערים שמטפסות במהירות (או מדרדרות, תלוי את מי שואלים) הן מיאמי, שקפצה מהמקום ה־12 לשלישי בתוך שנה בלבד, ואטלנטה, שנכנסה לחמישייה הפותחת עם זמן נסיעה ממוצע של 31 דקות וכמעט חמש שעות של פקקים בכל יום חול.
ומי שמחפש מפלט מהתופת התחבורתית, יכול לנסות את רוצ'סטר שבמדינת ניו יורק, שם הזמן הממוצע לעבודה עומד על קצת יותר מ־21 דקות, ו"שעת עומס" היא מונח תיאורטי בלבד.
אבל בינתיים, תושבי וושינגטון יכולים להתנחם בכך שהם מובילים – גם אם זה בנסיעה איטית מאוד. כדאי לוודא שרשימת הפודקאסטים שלכם מעודכנת. אתם עומדים לבלות הרבה זמן מאחורי ההגה.
