הפנטגון אישר אתמול (יום שני) כי 700 חיילי נחתים של ארצות הברית שנשלחו ללוס אנג'לס במסגרת פעולות ההגירה וההפגנות יחזרו הביתה לאחר מספר שבועות בדרום קליפורניה. ההודעה מגיעה שעות ספורות לאחר שראש עיריית לוס אנג'לס, קארן באס, קראה שוב למשיכת הכוחות הצבאיים במסיבת עיתונאים וביקרה בחריפות את נוכחותם.

החיילים, שכללו כ-700 נחתים וכ-4,000 חברי המשמר הלאומי של קליפורניה, נשלחו למקום ביוני עם משימה להגן על מבנים פדרליים. אולם המציאות בשטח הייתה שונה לחלוטין - רוב החיילים נותרו חסרי פעילות משמעותית, כאשר נחת אחד אמר ללוס אנג'לס טיימס שאין "הרבה מה לעשות".

ביקורת חריפה של ראש העיר

באס תקפה שוב ושוב את הפריסה הצבאית בעיר, וכינתה אותה "בזבוז כסף משלמי המסים". במסיבת העיתונאים של יום שני בבוקר, היא חזרה על קריאתה למשיכת מיידית של כל הכוחות הצבאיים מהעיר. "אין הצדקה לנוכחות צבאית כה רחבה בלוס אנג'לס," אמרה באס, שהדגישה כי הכוחות המקומיים מסוגלים להתמודד עם כל אתגר ביטחוני.

נראה כי קריאותיה נענו במהירות יוצאת דופן. שעות ספורות לאחר מסיבת העיתונאים, הפנטגון הודיע כי הנחתים עוזבים וכי מחצית מחברי המשמר הלאומי כבר החלו לחזור הביתה בהודעה קודמת.

כוחות חסרי תפקיד

על פי דיווחי התקשורת, הכוחות הצבאיים שנשלחו לדרום קליפורניה היו במצב של חוסר פעילות כמעט מוחלט מאז הגעתם. הניו יורק טיימס דיבר עם פקידי המשמר הלאומי שחשפו כי "רק כ-400 מתוך 3,882 חברי המשמר הלאומי שנפרסו אכן נשלחו למשימות הרחק מהבסיס".

המידע החושף את חוסר היעילות של הפריסה הצבאית. נחת אחד, שביקש להישאר אלמוני, אמר ללוס אנג'לס טיימס: "אין לנו הרבה מה לעשות כאן. רוב הזמן אנחנו רק מחכים ומשמרים על מבנים שבכלל לא מאוימים." הוא הוסיף כי "המשימה הזו מרגישה כמו בזבוז זמן וכסף".

מה נשאר?

למרות הנסיגה המשמעותית של הכוחות, לא כל החיילים עוזבים את האזור. לאחר היציאות אלה, "נותרת יחידת משטרה צבאית של 1,892 חברים," כך הוסיף הניו יורק טיימס. לא ברור כמה זמן תישאר יחידה זו באזור ומה בדיוק תהיה משימתה.

פקיד בכיר בפנטגון, שביקש להישאר אלמוני, הסביר כי ההחלטה על משיכת הנחתים התקבלה "בעקבות הערכה מחודשת של המצב הביטחוני באזור ולאחר התייעצות עם הרשויות המקומיות." הוא הוסיף כי "המשימה המקורית הושלמה בהצלחה ואין צורך בנוכחות צבאית כה רחבה יותר".

ההקשר הרחב

הפריסה הצבאית בלוס אנג'לס הייתה חלק ממדיניות רחבה יותר של ממשל טראמפ לחיזוק האכיפה בנושאי הגירה. הכוחות נשלחו במקור כדי להגן על מבנים פדרליים בזמן פעולות האכיפה נגד מהגרים לא חוקיים והפגנות הנגד.

אולם המציאות בשטח הראתה כי האיום היה מוגזם משמעותית. לא דווח על אירועי אלימות משמעותיים נגד מבנים פדרליים, וההפגנות נגד פעולות ההגירה היו ברובן שלוות. פקיד בכיר ברשות המקומית אמר כי "הפריסה הצבאית יצרה יותר מתח ממה שפתרה".

תמיכה ציבורית בראש העיר

ההחלטה על משיכת הכוחות זוכה לתמיכה רחבה בקרב תושבי לוס אנג'לס. סקר שנערך השבוע על ידי אוניברסיטת דרום קליפורניה הראה כי 73% מהתושבים תמכו בקריאותיה של באס למשיכת הכוחות הצבאיים.

תושב ממרכז העיר, שהזדהה כמארק, אמר לתחנת החדשות המקומית: "ראינו חיילים ברחובות שלנו ולא הבנו למה. לא היה כאן מלחמה, לא היו פיגועים. זה הרגיש כמו כיבוש יותר מאשר הגנה."

מסר פוליטי חזק

ניצחונה של באס במאבק נגד הפריסה הצבאית נתפס כמסר פוליטי חזק על כוחה של הרשות המקומית מול הפדרלית. מנתחים פוליטיים מציינים כי המקרה עשוי לשמש תקדים למקומות אחרים בארצות הברית שבהם נפרסו כוחות פדרליים.

פרופסור מארק רוזנברג ממכון המדיניות הציבורית באוניברסיטת קליפורניה אמר: "מה שראינו כאן הוא דוגמה לכך שכאשר רשויות מקומיות עומדות על שלהן ומציגות טיעונים מבוססים, הן יכולות להשפיע על מדיניות פדרלית."

עם עזיבת הנחתים והקטנת נוכחות המשמר הלאומי, לוס אנג'לס חוזרת להיות עיר רגילה, לפחות מבחינה צבאית. השאלה היא האם המקרה הזה ישמש דוגמה לערים אחרות בארצות הברית.