סערה פוליטית פרצה בניו יורק סביב האשמות שמבקר העירייה, בראד לנדר, תומך בתנועת החרם נגד ישראל (BDS) על ידי הפסקת השקעות כספי פנסיה עירוניים באגרות חוב ישראליות, למרות שהוא עצמו יהודי והכחיש בעבר תמיכה בחרם.

הסגן הראשון לראש העיר רנדי מסטרו הגיש השבוע מכתב רשמי ללנדר בו הוא דורש "בדיקה של תהליך קבלת ההחלטות סביב המשיכה בפועל של כספי פנסיה עירוניים מהשקעות באגרות חוב של מדינת ישראל". המכתב מאשים את לנדר בתמיכה בתנועת החרם למרות ההשלכות הכלכליות השליליות על הפנסיונרים.

"המשיכה הזו, המתרחשת בעיצומה של קמפיין חרם, נטישה וסנקציות (BDS) גלובלי נגד ישראל, נראית כתומכת בקמפיין ה-BDS הזה, ללא קשר להשלכות הכלכליות השליליות על פנסיונרי העיר", כתב מסטרו.

העיר ניו יורק השקיעה לראשונה 30 מיליון דולר באגרות חוב ישראליות ב-1974 תחת מבקר העירייה לשעבר הריסון גולדין דרך קרנות הפנסיה למחנכים. לאורך השנים, מבקרי העירייה הרצופים אליזבת הולצמן, אלן חבסי, ביל תומפסון, ג'ון ליו וסקוט סטרינגר - כולם השקיעו מחדש באגרות החוב כשהגיעו לפירעון.

כיום, רק קרן הפנסיה של משטרת העיר מחזיקה מעט יותר ממיליון דולר המושקע באגרות חוב ישראליות. לעומת זאת, מערכת הפנסיה של מדינת ניו יורק, המנוהלת על ידי מבקר המדינה טום דינפולי, מחזיקה יותר מ-360 מיליון דולר המושקעים במדינה היהודית.

הקשר הפוליטי המעניין ביותר במקרה זה הוא שלנדר והמועמד הסוציאליסטי לראשות העיר זוהרן ממדני תמכו זה בזה בפריימריז הדמוקרטי ביוני - מהלך שזכה להערכה כזה שעזר להניע את ממדני שמאלה הקיצוני הרחק מעבר לשאר החבורה לזכות במועמדות המפלגה

"אנו מבקשים בדיקה כי התיעוד הציבורי אינו שלם באשר לבסיס ולהשפעה של החלטתך למשוך השקעות מאגרות חוב ישראליות", אמר מסטרו במכתבו. "נראה, על בסיס המידע הזמין, שמערכות הפנסיה של העיר החזיקו עשרות מיליוני דולרים באגרות חוב ישראליות לאורך עשורים רבים, עם רקורד של תשואות חזקות וסיכון מינימלי".

"תחת כהונתך, ההחזקות האלה ירדו בחדות, מעשרות מיליוני דולרים על פני קרנות פנסיה מרובות, לעכשיו פחות מ-1.2 מיליון דולר המוחזק רק על ידי קרן הפנסיה של המשטרה", הוסיף מסטרו.

אגרות חוב ישראליות נחשבות להשקעה יציבה, שמצברות כ-5% תשואה בממוצע בשנה, מראים רישומים. לא ברור כמה קרנות הפנסיה של העובדים אולי הפסידו בעקבות המהלך של מבקר העירייה.

הקשר הפוליטי המעניין ביותר במקרה זה הוא שלנדר והמועמד הסוציאליסטי לראשות העיר זוהרן ממדני תמכו זה בזה בפריימריז הדמוקרטי ביוני - מהלך שזכה להערכה כזה שעזר להניע את ממדני שמאלה הקיצוני הרחק מעבר לשאר החבורה לזכות במועמדות המפלגה.

"הצהרת פומבית שההחלטה שלך התבססה על הגבלת השקעות בחוב ריבוני זר, לא על נטישת אגרות חוב ישראליות", אמר מסטרו במכתבו ללנדר. "אבל נראה שהאגרות הריבוניות היחידות שהעיר השקיעה בהן הן אגרות חוב ישראליות, אז המדיניות הזו נראית מכוונת רק לאגרות חוב ישראליות".

"יש לך חובה נאמנותית לפנסיונרי העיר שמוטלת בספק עכשיו על ידי ההחלטה שלך בעניין הזה".

משרד מבקר העירייה מפקח על חמש מערכות הפנסיה של העיר: מערכת פרישת המורים של העיר ניו יורק; מערכת פרישת עובדי ניו יורק; קרן הפנסיה של משטרת ניו יורק; קרן הפנסיה של כבאי ניו יורק; ומערכת פרישת מועצת החינוך של העיר ניו יורק.

מסטרו ביקש שמשרד לנדר יספק עותקים של כל המסמכים והתקשורת הקשורים להחלטה האם לרכוש אגרות חוב ישראליות לאחר שהקיימות מגיעות לפירעון. התקשורת הזו תכלול דיונים עם גורמים חיצוניים, אמר עוזר אדמס. הוא ביקש תגובה עד 17 ביולי.

אדמס, דמוקרט, מתמודד לבחירה מחדש כעצמאי ומחפש תמיכה מבוחרים יהודים. הוא מתמודד נגד המועמד הדמוקרטי זוהרן ממדני, המועמד הרפובליקני קרטיס סליווה, המושל לשעבר אנדרו קואומו והעורך דין ג'ים וולדן, השניים האחרונים שגם הם מתמודדים על קווי בלוט עצמאיים.

ממדני הוא תומך גלוי של תנועת ה-BDS נגד ישראל.

נציגת לנדר, קלואי צ'יק, אמרה בהצהרה ביום ראשון: "זה עוד מאמץ ציני של ממשל אדמס להפוך אנטישמיות לנשק נגד הפקיד היהודי הבכיר ביותר בממשלת העיר ניו יורק".

"בכל זאת אנחנו נגיב לאיגרת הטיפשית שלו כדי לתקן את התיעוד".

מבקר העירייה, שהוא יהודי, אמר שהוא מתנגד לתנועת ה-BDS נגד ישראל.

"לנדר מעולם לא נטש", אמר נציג של מבקר העירייה במרץ. "זו מדיניות של משרדו לעולם לא להשקיע בחוב ריבוני זר, אבל יש לנו יותר מ-400 מיליון דולר בהשקעות בחברות ישראליות".

המחלוקת מדגישה את המתחים הגוברים בניו יורק סביב נושאי ישראל ופלסטין, במיוחד בעקבות המלחמה בעזה. הקהילה היהודית בעיר, שהיא אחת הגדולות בעולם, מחולקת בין תומכי ישראל למבקריה.

המקרה גם מעלה שאלות על האיזון בין שיקולים פוליטיים לבין אחריות פיננסית כלפי פנסיונרי העיר. אגרות חוב ישראליות נחשבות להשקעה בטוחה ורווחית, ונטישתן עלולה לפגוע בתשואות הפנסיה של עובדי העיר.

לקראת הבחירות לראשות העיר, הנושא צפוי להיות נקודת מחלוקת מרכזית, במיוחד בקרב הקהילה היהודית הגדולה של ניו יורק. המחלוקת מדגימה כיצד מדיניות חוץ יכולה להשפיע על פוליטיקה מקומית ועל החלטות פיננסיות עירוניות.