כשדיסני וורלד הופך לכיתת לימוד: המהפכה של דיסני-סקולינג

בעוד שרוב הילדים מכירים את בית הספר כמקום של כיתות צפופות, כריכים רטובים ולוחות זמנים נוקשים, יש כאלה שחווים חינוך שונה לחלוטין: הם פותחים מחברות ליד טירת סינדרלה, כותבים מכתבי תודה לרפונזל ונהנים מצ'ורוס טרי בהפסקת האוכל.

אלה הם "דיסני-סקולרז" - הורים שהחליפו את האוטובוסים הצהובים של בית הספר במונורייל הצבעוני והפכו את הפארקים לכיתות לימוד. התופעה הייחודית הזו זוכה לפופולריות הולכת וגוברת באורלנדו, שם מאות משפחות מגיעות לפארקי דיסני וורלד מספר פעמים בשבוע, או אפילו כל יום, כחלק מתכנית הלימודים שלהן.

"אנחנו פשוט עושות אטרקציות וקוראות לזה בית ספר", מסבירה היילי סיסק, מורה לשעבר שמלמדת בבית את שלושת ילדיה, כולם מתחת לגיל 5. "הם לומדים לווסת רגשות, לדבר בעד עצמם ולתקשר עם אחרים. זה גם למידה אמיתית."

סיסק מתחילה את יומה בקריאה ועבודה על השולחן בבית, ואז יוצאת לפארקים שלוש עד ארבע פעמים בשבוע. אם הילדים לומדים על בעלי חיים, הם הולכים לראות נמרים ב-Maharajah Jungle Trek. אם הם סקרנים לגבי פריז, הם מבקרים בביתן צרפת באפקוט.

קבוצת פייסבוק בשם "Florida Disney Homeschool Meetup" מונה כבר למעלה מ-2,000 חברים, המחליפים טיפים וחווית על הדרך הייחודית הזו ללמד. מפות הפארק הופכות לספרי לימוד לניווט, וזמני ההמתנה לאטרקציות מהווים שיעורים במתמטיקה מופשטת במקום להיות מקור לעצבנות משפחתית.

"הם נהיו ממש טובים בהבנה של איך מרגישים 45 דקות באמת", אומרת סיסק. חלק מהאמהות הולכות רחוק יותר בגישה הזו. הולי לירי, מורה לשעבר לאנגלית בחטיבת הביניים עם בת בת 10, מפעילה חנות באטסי שמוכרת חוברות לימוד בהשראת דיסני שהורים יכולים להשתמש בהן בפארקים.

כותרות החוברות כוללות "פיטר פן: תפקידו של אדריכל, יצירת תוכנית בנייה". עבור לירי ובתה, האטרקציה "שודדי הקריביים" הופכת לשיעור מבוא לכלכלה. "האם לדעתך הפיראטיות פגעה או עזרה לכלכלה?" היא שאלה בחוברת הלימוד של לירי. כדור האפקוט הענק (Spaceship Earth) מספק הזדמנות ללמוד על כיפות גיאודזיות.

 

סיסק מתחילה את יומה בקריאה ועבודה על השולחן בבית, ואז יוצאת לפארקים שלוש עד ארבע פעמים בשבוע. אם הילדים לומדים על בעלי חיים, הם הולכים לראות נמרים ב-Maharajah Jungle Trek. אם הם סקרנים לגבי פריז, הם מבקרים בביתן צרפת באפקוט

 

כמי שגרים 10 דקות מהממלכה הקסומה הם גם אומרים שבמקום צלצולי בית ספר, זיקוקי הדינור מזכירים להם את הזמן. "בהתחלה, זיקוקי הדינור הערביים היו קסומים", אומרת לירי. "עכשיו הם בעצם האזעקה שלנו לשעת השינה. אני שומעת את הבומים וצועקת, 'אוקיי, 9 בערב! כבו אורות אחרי הזיקוקים!'"

עבור המשפחות שמשתמשות בדיסני כמגרש המשחקים החינוכי שלהן, העלויות מצטברות מהר. רובן חברות שנתיות, מה שמוזיל את העלות לביקור, ומקצבות בין 3,000 ל-5,000 דולר בשנה עבור כרטיסי כניסה, אוכל ומוצרים.

ג'ורדן אשלי דואגת שילדיה ינצלו הכל בפארקים, אפילו את האורחים. "פעם צירפנו גרף של כמה אנשים חבשו אוזני מיקי לעומת חולצות מלחמת הכוכבים בזמן שחיכינו למצעד", היא אומרת. עכשיו זה מסורת.

בנותיה הציגו המצאות לעובדי הפארק, קיימו שיעורי ספרדית עם מיראבל וכתבו מכתבים לנסיכות המועדפות עליהן. עבור רבים מהמבקרים, דיסני הוא מקום עמוס וכאוטי שכרוך בתכנון מדוקדק ותמרון בתורים לאטרקציות. עבור חלק, אפילו ניהול קהל הוא הזדמנות לימוד.

"הרכבת, המונורייל, המעבורת - זה שיפר את היכולת שלו להסתגל", אומרת רחל אדרהולד, שהחלה לשלב את דיסני וורלד בחינוך ביתי לאחר שכיתות מסורתיות היו מכריעות וקשיחות מדי לבנה בן השמונה, שהוא אוטיסט. מסחר בסיכות מכפיל כשיעורי דיבור, ותקצוב חטיפים הוא תרגיל בהשכלה פיננסית.

אדרהולד אומרת שהיא מוציאה בערך 3,700 דולר בשנה על חינוך ביתי, שכולל לפחות יום אחד בשבוע בפארקים בזמן שנת הלימודים ולפחות יומיים בשבוע בקיץ. לדבריה, זה פחות ממה שהוציאה בעבר על דלק, מדים וארוחות צהריים בבית ספר ציבורי.

ג'קי פורטווד פגשה את בעלה ג'ון בתוכנית המכללה של דיסני, התמחות שבה בוגרים ובוגרות לאחרונה עובדים בפארקים. "פגשתי הרבה משפחות מקומיות שהביאו את הילדים שלהן כל הזמן", היא אומרת. "רציתי שהילדים שלי יחגגו אבני דרך בדיסני גם כן, שיהיה להם הקסם הזה בחיי היומיום."

תוכניות השיעורים המועדפות עליה לשלושת ילדיה הן ביולוגיה של כרישים באקווריומים ולימוד סיפורים תרבותיים מעובדי הליהוק הבינלאומיים באפקוט. פורטווד, שמעריכה שהמשפחה מוציאה בערך 5,000 דולר בשנה בדיסני, אומרת שהעבודה של בעלה בימי השבוע היא "כסף המבוגרים" לשלם את החשבונות. הכסף שהיא מרוויחה מרשתות חברתיות, שבהן היא מתעדת את החינוך הביתי שלה, הוא "כסף הדיסני" שלהם.

"אנחנו לא עושות יותר את הקניות בטארגט, הרכישות הפתאומיות של 100 דולר", פורטווד צוחקת. "עכשיו, דיסני הוא הבילוי שלנו. זה המקום שבו אנחנו בוחרים להעביר את הזמן והכסף שלנו, ואנחנו מתקצבים סביב זה."

אמהות אלה מודעות לכך שהגישה שלהן לא מתאימה לכולם. "חינוך לא צריך להיכנס בקופסה", אומרת סיסק, המורה לשעבר. לאנשים שיטענו שלמידה בדיסני אינה שיטה לגיטימית, היא אומרת: "אם זה לא עובד בשבילך, זה בסדר."