בדינמיקה יוצאת דופן של תקופת טראמפ השנייה, הרשות השופטת והמחוקקת בארצות הברית מעבירות בהדרגה סמכויות רבות לרשות המבצעת, מה שמערער על מערכת האיזונים והבלמים שעליה נבנתה הדמוקרטיה האמריקאית.

השבוע האחרון הביא עימו החלטה מהפכנית של בית המשפט העליון שצמצמה באופן חד את יכולתם של שופטים פדרליים להוציא צווי מניעה כלל-ארציים נגד פעולות נשיאותיות, גם אם הם מוצאים אותן לא-חוקתיות. החלטה זו באה בעקבות פסיקתו של בית המשפט בשנה שעברה, שהעניקה לנשיא חסינות נרחבת מהעמדה לדין בגין פשעים שנעשו במסגרת חובותיו המרכזיות.

במקביל, הסנאט דחה השבוע החלטה שהייתה מאפשרת לקונגרס להחליט, במסגרת סמכויות המלחמה שלו, האם הנשיא טראמפ יכול לפגוע שוב באיראן. הקונגרס גם המשיך לוותר על סמכויותיו החוקתיות בתחומי ההוצאות והמכסים.

החלטת בית המשפט העליון מהשבוע האחרון מדגימה בצורה בולטת את מסירת הכוח. השופטת איימי קוני בארט כתבה בחוות הדעת הרוב כי חוק השופטים משנת 1789 לא חזה צווי מניעה כלל-ארציים. השופטת קטנג'י בראון ג'קסון, בחוות דעת מיעוט זועמת, האשימה את הרוב ביצירת עולם שבו הנשיא יכול לעבור על החוק ואף בית משפט לא יכול לעצור אותו

סנטור כריס ואן הולן, דמוקרט ממרילנד, מבהיר: "כשהמייסדים החוקתיים עיצבו מערכת של איזונים ובלמים, הם לא התכוונו למערכת שבה הקונגרס ובית המשפט העליון נותנים לנשיא המחאה ריקה. זה לא סוג הבלם שהיה להם בראש."

המדינה הפכה כה מפולגת, טוענים חוקרים, שמנהיגי שלוש הרשויות נאמנים יותר למפלגותיהם מאשר למוסדותיהם. פרופסור ארווין שמרינסקי, דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מסביר: "המייסדים חזו מבנה שבו יידרשו שתי רשויות לכל פעולה מרכזית - להכריז מלחמה, לחוקק חוק, לאכוף חוק. התרחקנו מזה. הרשות המבצעת יכולה לעשות כל כך הרבה בלי השתיים האחרות."

החלטת בית המשפט העליון מהשבוע האחרון מדגימה בצורה בולטת את מסירת הכוח. השופטת איימי קוני בארט כתבה בחוות הדעת הרוב כי חוק השופטים משנת 1789 לא חזה צווי מניעה כלל-ארציים. השופטת קטנג'י בראון ג'קסון, בחוות דעת מיעוט זועמת, האשימה את הרוב ביצירת עולם שבו הנשיא יכול לעבור על החוק ואף בית משפט לא יכול לעצור אותו.

"בתי משפט חייבים לקבל את הכוח להורות לכולם (כולל הרשות המבצעת) לפעול על פי החוק - נקודה", כתבה ג'קסון. "להסיק אחרת זה לאשר יצירת אזור חוסר חוקיות שבו לרשות המבצעת יש זכות יתר לקחת או להשאיר את החוק כרצונה."

משרד הלבן טוען כי בית המשפט העליון משקם איזון בין הרשויות שעוות על ידי שופטים ליברליים אקטיביסטיים. "הנשיא טראמפ שיקם את איזון הכוחות ואת מערכת האיזונים והבלמים המכובדת שלנו", אמר דובר הלבית הלבן האריסון פילדס.

אולם לא תמיד היה זה כך. לא כל כך מזמן, מנהיגי הקונגרס היו מוכנים יותר לעמוד על כוחם נגד הבית הלבן. סנטורים כמו רוברט ביירד מווירג'יניה המערבית הגנו בעזות על תפקיד הסנאט, לפעמים אפילו נגד נשיאים ממפלגתם.

דוגמה מדהימה לרשות שמושכת את כוחה לאחור הגיעה בהחלטה על TikTok. הקונגרס חוקק חוק דו-מפלגתי לאסור על TikTok בארה"ב אלא אם הרשת החברתית תתנתק מהבעלות הסינית, ובית המשפט העליון אישר זאת פה אחד. למרות זאת, טראמפ הוציא צו המאפשר ל-TikTok להמשיך לפעול עוד 90 יום - הארכה שלישית ללא בסיס חוקי ברור.

סנטור רנד פול מקנטקי היה אחד המעטים שהתמודדו עם טענות טראמפ לכוח נשיאותי. הוא אמר בסנאט: "החוקה לא מאפשרת לנו לוותר על הכוח שלנו. איננו יכולים פשוט לומר: 'הנה, מר נשיא, קח אותו'."

חוקרים מזהירים כי אם שופטים ומחוקקים יאפשרו לכוח הנשיאותי לצמוח ללא שליטה, נשיא דמוקרטי עתידי יוכל לנצל את ההסדר החדש בקלות כמו טראמפ. אחרים מפקפקים שנשיאים עתידיים יתאימו לאגרסיביות של טראמפ ולנכונותו לבחון גבולות.

"האם זה משנה את הנורמות של התפקיד וזה הנורמל החדש והמפחיד, או שזו חריגה, איננו יכולים לדעת בשלב זה", אמר שמרינסקי.

השאלה הפתוחה היא האם השינויים הנוכחיים במערכת האיזונים והבלמים האמריקאית הם זמניים או מבשרים על שינוי יסודי במבנה הדמוקרטי של המדינה.