ענף הקונסטרקשן מקבל חיזוק: כלב רובוטי משגיח על העובדים באתר הבנייה

באתר בנייה של בית החולים סאות' שור בביי שור, ניו יורק, אפשר למצוא לא רק פועלים ופיגומים – אלא גם כלב רובוטי צהוב-שחור בשם ספוט. מדובר ביצירה של חברת Boston Dynamics, שנרכשה בסכום של כ־100 אלף דולר ומשמשת את חברת Suffolk Construction כדי לשפר את בטיחות העובדים ולייעל את העבודה באתר הבנייה.

לדברי אדם פירר, המפקח על השימוש בכלב ספוט בחברה, הרובוט מייצר תגובות חיוביות במיוחד בשטח. "זה משמח את העובדים", אמר ל'ניו יורק פוסט'. "רוב האנשים מעולם לא נתקלו בטכנולוגיה כזו מקרוב. זה גורם להם לרצות להגיע לעבודה". במקום לרוץ אחרי כדור, הכלב הרובוטי מתפקד ככלי תיעוד מדויק של האתר, ויוצר מפה דיגיטלית שמזכירה את Google Street View – מפה שבעלי הפרויקט יוכלו להסתמך עליה גם בעתיד.

 

הכלב הרובוטי ספוט מסתובב באתר הבנייה ומפקח על העובדים

 

ספוט, ששוקל כ־34 קילוגרמים ופועל באמצעות סוללת ליתיום-יון המספיקה לכ־90 דקות, יודע לנווט בכוחות עצמו, להבחין במכשולים ובאנשים, לעצור, להמתין או למצוא נתיב חלופי. הוא מסוגל גם לעלות ולרדת מדרגות בקלות. המצלמות המותקנות בו מאפשרות לזהות עובדים שלא עומדים בכללי הבטיחות, כמו למשל מי שאינם חובשים קסדה, ולסייע למנהלים לטפל בכך. "זה מאפשר לנו לפתוח שיחה עם אותו אדם", הסביר פירר.

הטכנולוגיה הזו לא רק מרשימה את העובדים, אלא גם את הלקוחות. וינוד נאיר, סגן נשיא התפעול בבית החולים, בירך על הכנסת הרובוט לשטח: "זה נחמד לראות חברה שחושבת מחוץ לקופסה ומביאה חדשנות לתחום הבנייה", אמר.

למרות החשש הקיים בתעשיות רבות כי רובוטים יבואו במקום בני אדם, פירר מדגיש שספוט לא נועד להחליף עובדים אלא להקל עליהם. "אנשים שעבדו 50 או 60 שנה בתעשייה אומרים – 'אם היה לי דבר כזה שעוזר לי, זה היה מציל לי את הגב ואת הקריירה'", סיפר.

למעשה, באתר בביי שור, נראה שההתלהבות מהכלב הרובוטי גוברת על כל חשש. במהלך ביקור ביום שלישי, עובדים ניגשו בהתרגשות לבדוק את ספוט ולצלם אותו. "בגלל זה אנחנו בדרך כלל מפעילים אותו בלילה, כשאין הרבה אנשים בשטח", אמר פירר בחיוך.

מעבר לשימושו באתרי בנייה, ספוט גם מגיע לבתי ספר באזור לצורכי הדגמה. לדבריו של פירר, המטרה היא לחשוף את הדור הצעיר לאפשרויות שטמונות בטכנולוגיה הרובוטית ולחבר אותם לעולם התעשייה של המחר. "זה מדהים לראות איך ילדים מגיבים אליו – הם לא מפחדים ממנו, הם סקרנים ומתרגשים", אמר. "הם מבינים שזה לא מדע בדיוני, אלא משהו שיכול להיות חלק מהחיים שלהם ממש בקרוב".