תרכובת כימית המצויה בצמחי תבלין נפוצים כמו מרווה ורוזמרין עשויה לספק תקווה חדשה במאבק במחלת האלצהיימר – כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Antioxidants. מדובר בחומר בשם חומצה קרנוזית (carnosic acid), אשר מתאפיין בפעילות נוגדת חמצון ודלקת מרשימה במיוחד, לדברי החוקרים ממכון המחקר Scripps שבקליפורניה.

החוקרים מצאו כי החומר משפיע באופן מיטיב על מוחם של עכברים עם תסמינים מתקדמים של אלצהיימר. "זיהינו שיפור משמעותי במספר תאי העצב וגם במספר הסינפסות – כלומר, החיבורים בין תאי המוח", אמרו החוקרים ד”ר פייו בנרג’י וד"ר סטיוארט ליפטון. בנוסף, ציינו, התרכובת הפחיתה את הדלקת שנגרמת כתופעת לוואי של טיפולים קיימים המבוססים על נוגדנים לאמילואיד, ושיפרה את יכולות הלמידה והזיכרון של העכברים.

חוקרים מצאו שלמרווה ולרוזמרין יש יתרונות לשמירה על המוח

בנרג’י הסבירה כי החומצה הקרנוזית היא 'תרופת פרו-דרוג' – כלומר, חומר שאינו פעיל בתחילה, אך הופך לפעיל בגוף בתגובה ללחץ חמצוני ודלקתי. תכונה זו מאפשרת לו לפעול באופן ממוקד על תאים פגועים בלבד, מבלי לפגוע ברקמות מוח בריאות, מה שהופך אותו, לדבריה, לאופציה בטוחה יחסית לשימוש טיפולי.

עם זאת, החוקרים מבהירים: אל תמהרו לבשל עם כמויות מסיביות של תבלינים. "אי אפשר לצרוך מספיק מרווה או רוזמרין כדי להגיע להשפעה דומה לזו של החומר במינון התרופתי", הזהירה בנרג’י. בנוסף, אף שהממצאים מבטיחים, הם עדיין מבוססים על ניסויים בעכברים בלבד.

קורטני קלוסקה מאיגוד האלצהיימר האמריקאי ציינה כי "מודלים של עכברים חשובים להבנת הביולוגיה של המחלה, אך אין לראות בהם הוכחה מספיקה. דרושים מחקרים קליניים בבני אדם כדי לאשש את הפוטנציאל התרופתי". גם הנוירולוג ד”ר לי מארי מטנסי הדגיש כי "אין כיום ראיות מספקות כדי להמליץ על צריכה של מרווה או רוזמרין לצורכי טיפול בדמנציה".

למרות הספקות, במכון Scripps מקווים כי התרופה תעבור בקרוב לניסויים קליניים בבני אדם. "אנחנו זהירים באופטימיות שלנו", אמרה בנרג’י, "אבל אם התוצאות יתאמתו, זה עשוי להיות צעד חשוב עבור החולים באלצהיימר".