הסרט התיעודי הישראלי "עוד נחזור לרקוד", המתעד את הטבח הנוראי בפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר, זכה הבוקר (שישי) בפרס האמי היוקרתי לסרט התיעודי הטוב ביותר בסוגייה עכשווית. יצירתו המטלטלת של הבמאי יריב מוזר, המביאה למסך את סיפוריהם האישיים של ניצולי הטבח, הביסה תחרות קשה וגרפה את הפרס המכובד בטקס שנערך בניו יורק.
מסר פוליטי נוקב מעל הבמה
ברגע הזכייה המרגש, בחר מוזר להעביר מסר פוליטי חד ומפתיע. "יותר מהכול, אנחנו מקדישים את הפרס לחזרתם הבטוחה והמיידית של החטופים שעדיין בעזה", אמר הבמאי מעל במת הטקס. "אנחנו רוצים שמעגל שפיכות הדמים יסתיים. המלחמה צריכה להסתיים. אסור שהמלחמה הזאת תשרת את האינטרסים של הממשלה הישראלית ושל ארגון הטרור חמאס".
המסר של מוזר הגיע לאחר שבנאומו הוא הזכיר כי "נכון להלילה, עברו 630 ימים במהלכם ישראלים ופלסטינים חווים כאב נוראי בגלל המלחמה שנפתחה בגלל מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר". הוא הדגיש כי הסרט הוא "מסמך שמתעד את האירועים כפי שהם קרו".
נטליה קסרוטי, אימו של קשת קסרוטי-כלפה ז"ל שנרצח בטבח ומופיע על פוסטר הסרט, נכחה בטקס ושיתפה ברגשותיה העמוקים. "יש בזכייה אחוז קטן של צדק, אחרי חוסר צדק משווע שנעשה לנו", אמרה. "תזכורת שיש פרק א' לפני כל מה שמדברים עליו"
הישג מפתיע בתחרות קשה
הזכייה הגיעה כהפתעה, במיוחד לאור העובדה שבערב הראשון של הטקס זכו כמעט כל הכתבות והתוכניות שעסקו במלחמה בעזה. "ראיתי מי זכה אתמול - כל כתבה שעסקה בעזה, חשבנו שאין סיכוי שנזכה", סיפר מוזר. "אז אולי זה כדי לאזן את התמונה, או כי אולי זה סרט טוב, למרות שקשה לי להגיד את זה על עצמנו. כולנו בהלם עדיין".
הסרט, שהופק על ידי סלוצקי הפקות בשיתוף חברת "סיפור" הישראלית, HOT8 ו-See It Now האמריקנית מבית פארמאונט, מספר את סיפוריהם האישיים של תריסר ניצולי הטבח. הוא שודר בארצות הברית בפארמאונט פלוס, בישראל ב-HOT8 ובבריטניה ב-BBC.
קול אם שכולה: "אחוז קטן של צדק"
נטליה קסרוטי, אימו של קשת קסרוטי-כלפה ז"ל שנרצח בטבח ומופיע על פוסטר הסרט, נכחה בטקס ושיתפה ברגשותיה העמוקים. "יש בזכייה אחוז קטן של צדק, אחרי חוסר צדק משווע שנעשה לנו", אמרה. "תזכורת שיש פרק א' לפני כל מה שמדברים עליו".
קסרוטי הדגישה את החשיבות של הפצת הסרט לקהל רחב יותר. "הייתי חודשיים במרכז ובדרום אמריקה, אנשים לא באמת יודעים מה קרה ב-7 באוקטובר", היא סיפרה. "אני דוברת ספרדית, סיפרתי והתראיינתי בתקשורת ובמפגשים קבוצתיים אישיים, ושיתפתי את 7 באוקטובר שלנו - סרט כזה צריך להגיע לכל בית, לכל ערוץ טלוויזיה".
מורשת קולנועית לדורות
האם השכולה מאמינה כי הסרט יהפוך לקלאסיקה קולנועית. "הסרט הזה יהיה כנראה סרט הזיכרון הקלאסי ביום הזיכרון של 7 באוקטובר, בכל שנה. יוקרן כמו 'הנער בפיג'מת הפסים', 'הפסנתרן', כל אלה. כי הוא קלאסיקה", היא אמרה.
קסרוטי גם הביעה ביקורת על היחס שקיבלו היהודים בתקשורת הבינלאומית: "חוסר צדק משווע שנעשה לנו - בלא לשמוע את הקול, ולא לעלות אותנו לשידור, ולא להקרין ולשתף פעולה עם היהודים 'כי מה שהם עושים בעזה...'. יש פה פרק א' מקדים, יש פה אפילוג לפני כל הסרט הזה שאתם מדברים עליו".
במהלך הטקס, מוזר גם הזכיר את מיכל וייץ, אחת ממפיקות הסרט ומנהלת פסטיבל דוקאביב, שנפצעה במהלך מתקפת הטילים האיראנית על ישראל. עם הצוות של הסרט במקום נכחו גם יובל סימן טוב ותמיר לשץ, שליוו את מוזר ברגע ההיסטורי
מסר ברור לעולם
במהלך הטקס, מוזר גם הזכיר את מיכל וייץ, אחת ממפיקות הסרט ומנהלת פסטיבל דוקאביב, שנפצעה במהלך מתקפת הטילים האיראנית על ישראל. עם הצוות של הסרט במקום נכחו גם יובל סימן טוב ותמיר לשץ, שליוו את מוזר ברגע ההיסטורי.
בשיחה לפני הטקס, הבמאי הדגיש את המסר המרכזי שרצה להעביר: "מבחינתי מה שחשוב זה שהמלחמה צריכה להסתיים והחטופים צריכים לחזור הביתה - ואת זה צריך להגיד מעל כל במה בכל מקום. לא משנה מה מחיר סיום המלחמה - יש חטופים שצריכים לחזור הביתה".
הסרט מתאר "תיאור מטלטל על חגיגה של מוזיקה שהפכה לסיוט, כשהחוגגים בפסטיבל היו נאלצו לעשות החלטות שיכריעו אם הם יחיו או ימותו". הזכייה באמי מעניקה לסרט פלטפורמה בינלאומית חשובה להעברת המסר על הטבח הנורא ועל החטופים שעדיין מוחזקים בעזה.
כמו כן, הסרט היה מועמד בקטגוריית העריכה הטובה ביותר בסרט תיעודי, אך הפסיד לסרט "Blink". עם זאת, הזכייה בקטגוריה הראשית מהווה הישג משמעותי לקולנוע הישראלי ולמאבק להעלאת המודעות לטרגדיה של 7 באוקטובר.