מבצע פטיש חצות: איך הטעו האמריקנים את איראן בדממת אלחוט

במבצע הצבאי המורכב והמתוחכם ביותר שבוצע נגד איראן אי פעם, הצליח הצבא האמריקני לבצע את החלום הישראלי - פגיעה קשה במתקני הגרעין המרכזיים של טהרן. תחת שם הקוד "פטיש חצות" (Midnight Hammer), שבעה מפציצי B-2 Spirit טסו 18 שעות ברציפות בדממת אלחוט כמעט מוחלטת, בעוד מפציצים אחרים נעו לכיוון הפוך כחלק מתחבולת הטעיה מתוחכמת שהוכנה במשך חודשים.

תחבולת ההטעיה: מערב לגואם, מזרח לאיראן

בתדרוך דרמטי במטה הפנטגון, חשף יו"ר המטות המשולבים האמריקני הגנרל דן קיין את פרטי המבצע המורכב. "המשימה הייתה מסווגת עם מספר קטן מאוד של שותפי סוד", אמר קיין. "ביום שישי בחצות המפציצים המריאו מארה"ב. חלק מהמפציצים נעו מערבה לאוקיינוס השקט כהטעיה. מספר קטן של אנשים ידע על ההטעיה הזו".

בעוד הכלים החמקניים שטסו מערבה נועדו להסיח את דעתן של מערכות הביון האיראניות והרוסיות, שבעה מפציצי B-2 אחרים "נעו בשקט מזרחה בדממת אלחוט כמעט מוחלטת" במהלך 18 שעות של טיסה. הטיסה הארוכה ביותר מאז 2001 כללה מספר תדלוקים אוויריים במסלול שנשמר בסודיות מוחלטת.

שר ההגנה פיט הגסת', משמאל, ויו"ר הכוחות המשולבים דן קיין במסיבת עיתונאים של הפנטגון ביום ראשון בבוקר.

25 דקות של הרס מדויק

התקיפה עצמה התבצעה בדיוק כמו שעון שוויצרי. בשעה 2:10 לפנות בוקר שעון איראן, המפציץ המוביל הטיל שתי פצצות "מפצחות בונקרים" ענקיות מדגם GBU-57 על המתקן הראשון בפורדו. המפציצים האחרים הטילו עוד 12 פצצות כאלה - במה שמהווה השימוש הראשון בקרב של "אם כל מפצחות הבונקרים" האמריקנית.

"כל שלושת אתרי הגרעין הותקפו בתוך 25 דקות", אמר קיין. במקביל, צוללת אמריקנית במפרץ שיגרה 25 טילי טומהוק למתקן הגרעין באיספהן. בסך הכול השתתפו במבצע כ-125 מטוסים צבאיים וכ-75 כלי נשק מונחים ומדויקים.

החלק המרשים ביותר: ההגנה האווירית האיראנית לא זיהתה את המפציצים האמריקניים, וכפי שציין קיין: "לא נורתה אש נגד מטוסים לעבר המפציצים. שמרנו על אלמנט ההפתעה".

"השמדנו את תוכנית הגרעין" - אבל פורדו שרד

שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' לא חסך בהצהרות ניצחון. "הרסנו את תוכנית הגרעין של איראן", הכריז בגאווה. "זו הייתה הצלחה מדהימה וגורפת. הפקודה שקיבלנו מהמפקד העליון הייתה ממוקדת, היא הייתה עוצמתית והיא הייתה ברורה".

הגסת' ניצל את ההזדמנות להעביר מסר הרתעה עולמי: "נשיאים רבים חלמו להנחית את מכת המוות על תוכנית הגרעין האיראנית, ואף אחד לא יכול היה לעשות זאת עד לנשיא טראמפ. המבצע שהנשיא טראמפ תכנן היה אמיץ, הוא היה מבריק, והוא הראה לעולם שההרתעה האמריקנית חזרה".

עם זאת, תמונה מורכבת יותר החלה להתגלות כאשר גורם בכיר אמריקני אמר לניו יורק טיימס כי "המתקן בפורדו לא הושמד לחלוטין, אך ספג נזקים קשים". תמונות לוויין שצולמו לאחר התקיפה מראות נזק משמעותי וחורי כניסה של הפצצות, אך גם מצביעות על כך שחלקים מהמתקן התת-קרקעי הבלתי חדיר עדיין קיימים.

איראן מתכוננת לתגמול

התגובה האיראנית לא איחרה לבוא. שר החוץ עבאס עראקצ'י, שנמצא בישיבת חירום באיסטנבול, הכריז כי איראן "שומרת על כל האפשרויות להגן על האינטרסים הביטחוניים שלה ועל עמה". הוא דחה קריאות של מנהיגים אירופיים לחזור לשולחן המשא ומתן.

"אנחנו חייבים להגיב על בסיס זכותנו הלגיטימית להגנה עצמית", אמר עראקצ'י, מבלי לפרט האם איראן תתקוף בסיסים אמריקניים במזרח התיכון או תסגור את מצרי הורמוז.

שעות ספורות לאחר התקיפה האמריקנית, איראן שיגרה מטח טילים נוסף לעבר ישראל, מה שהפעיל אזעקות ברחבי המדינה ושלח מיליוני ישראלים למקלטים. לפחות 16 בני אדם נפצעו בהתקפה.

ציר הזמן של התקיפות באיראן מוצג לאחר מסיבת עיתונאים עם שר ההגנה פיט הגסת' בפנטגון ביום ראשון

תיאום עם ישראל - אך מבצע אמריקני

בניגוד לטענות איראניות על "קונספירציה יהודית-אמריקנית", הבהיר הגסת' כי "המבצע היה אמריקני ללא מעורבות ישראלית. ביצענו תיאומים עם ישראל כדי לוודא שאנחנו לא נמצאים באותו מרחב אווירי באותו זמן".

ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר כי התקיפות בוצעו "בתיאום מלא" בין הצבאות האמריקני והישראלי, אך ציין שמדובר בפעולה אמריקנית עצמאית.

מה הלאה: דיפלומטיה או הסלמה?

הגסת' שלח מסרים סותרים לגבי כוונות ארה"ב. מחד, הוא הבהיר כי "הפעולה הזו לא נועדה להפיל את המשטר באיראן" ושהמטרה הייתה "למנוע מאיראן יכולת גרעינית". מאידך, הוא הזהיר: "נפעל במהירות ובנחרצות כשאנשינו, שותפינו או האינטרסים שלנו מאוימים".

"הבהרנו לאיראנים שהפעולה שלנו ממוקדת בגרעין ושעכשיו זה הזמן לחזור למשא ומתן", אמר הגסת', בניסיון להשאיר פתח לדיפלומטיה. עם זאת, הוא גם הבהיר כי ארה"ב מוכנה להסלמה: "תגברנו את המוכנות בהגנה בעיראק ובמפרץ. אנחנו בכוננות גבוהה ומוכנים להגיב לכל התקפה נגדנו".

תגובות בינלאומיות ובקונגרס

התגובות הבינלאומיות לתקיפה חולקות בחדות. בעוד רפובליקנים בכירים תמכו בטראמפ וכינו את התקיפות "בדיקה נחוצה לשאיפות הגרעיניות של איראן", דמוקרטים בכירים וחלק מהרפובליקנים גינו את המהלך כ"לא חוקתי" ואמרו שהוא עלול לגרור את ארה"ב למלחמה רחבה יותר.

שר החוץ האיראני עראקצ'י אמור להיפגש עם הנשיא ולדימיר פוטין ביום שני, בניסיון לגייס תמיכה רוסית. הקרמלין טרם הגיב רשמית לתקיפה, אך מקורות ברוסיה הביעו "דאגה עמוקה" מההסלמה.

המשמעות האמיתית

למרות הצהרות הניצחון האמריקניות, המציאות מורכבת יותר. התקיפה אמנם גרמה "נזק קשה ביותר" למתקני הגרעין האיראניים ועיכבה משמעותית את התוכנית הגרעינית, אך לא ביטלה אותה לחלוטין. איראן עדיין שומרת על ידע טכנולוגי, כוח אדם מיומן ואוראניום מועשר שיכולים לשמש בסיס לשיקום התוכנית.

השאלה המרכזית כעת היא האם איראן תבחר בדרך של הסלמה צבאית או שתעדיף לחזור לשולחן המשא ומתן. עם יותר מ-40,000 חיילים אמריקניים הפרוסים במזרח התיכון, הסיכון למלחמה אזורית רחבה נותר גבוה.

כפי שסיכם קיין: "שום צבא אחר בעולם לא יכול היה לעשות את זה". השאלה היא האם הכוח הצבאי הזה יביא לשלום או למלחמה רחבה יותר.