במסגרת הסכם התקציב שאושר ביום חמישי בערב תחת הנהגתה של מושלת ניו יורק קת'י הוקול, הצביעו מחוקקי המדינה בעד צמצום הפיקוח על מוסדות החינוך החרדיים, צעד שמהווה הישג משמעותי עבור מנהיגי הקהילות החסידיות.
ההחלטה מעוררת מחלוקת, שכן היא מרחיקה את הדרישה ממוסדות אלו לספק לתלמידים לימודי ליבה בסיסיים כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים — חובה המעוגנת בחוק שנקבע לפני למעלה ממאה שנה.
מתוך חשבון ה-X של המושלת קת'י הוקול
המהלך עורר תגובות נלהבות בקרב נציגים חרדים. חבר האספה המחוקקת, אהרן וידר, המייצג אזורים עם ריכוזים חסידיים במחוז רוקלנד, בירך על השינוי וכינה אותו "הגנה על חופש החינוך" וטען כי מדובר בסיום לרדיפה ממושכת של מוסדות החינוך החרדיים. גם חשבונות רשמיים של חסידות סאטמר ברשת החברתית X שיבחו את ההישג.
על פי החוק החדש, המוסדות החרדיים יידרשו לעמוד בדרישות הפיקוח רק בשנת הלימודים 2032–2033 — דחייה של יותר משבע שנים. מעבר לכך, ייקל עליהם להוכיח עמידה בדרישות: הם יוכלו לבחור גופי הסמכה לפי ראות עיניהם — ואף ייתכן שיקימו גופים ייעודיים מטעם הקהילה החרדית עצמה. בנוסף, בתי הספר יוכלו להסתמך על מבחן מסכם בסוף השנה, כאשר המדינה תבחן את שיעור התלמידים שנבחנו בלבד — ולא את הישגיהם בפועל.
מאחורי הקלעים, נראה כי החקיקה היא תוצאה של ברית פוליטית בין הוקול לבין מחוקקים דמוקרטים מאזורי ריכוז חרדי, ככל הנראה לקראת הבחירות הקרובות. הקול החרדי, המצביע לרוב כגוש אחיד, נחשב למשפיע במיוחד במערכות בחירות צמודות, בעיקר לנוכח ההתחזקות הרפובליקנית במדינה.
אולם, לא כולם מרוצים מהמהלך. נציבת החינוך של ניו יורק, בטי רוסה, הביעה התנגדות חריפה לשינויים והזהירה כי מדובר בפשרה חמורה על עתידם של הילדים. גם בארגון יאפד (YAFFED), הפועל לקידום לימודי ליבה בישיבות, הביעו אכזבה מהעמדת השיקולים הפוליטיים מעל טובת התלמידים. מנכ"לית הארגון, אדינה מרמלשטיין קוניקוף, אמרה: "המושלת והמחוקקים בחרו להתעלם משיקול דעתם של אנשי מקצוע ומהחששות של משפחות – ובכך הם מסכנים את עתידם של עשרות אלפי ילדים".
השינוי בחוק מבטל הלכה למעשה מאבק של שנים מצד פעילים למען זכויות התלמידים החרדים, ומעלה שאלות כבדות על גבולות חופש הדת אל מול זכות הילדים לחינוך בסיסי.