דרושים, דירות להשכרה, למכירה, רכב, יד שנייה
הרטוריקה האלימה מתפשטת בחברה האמריקאית - בעיקר בחוגי השמאל: מחקר
קו אדום נחצה בשיח הפוליטי האמריקאי, כך עולה ממחקר חדש ומטריד של מכון NCRI. המחקר חושף תרבות מתפתחת המכונה "תרבות ההתנקשות", שבה קריאות לאלימות נגד דמויות ציבוריות הופכות לנורמה חברתית מקובלת, במיוחד בקרב חוגי השמאל.
אירוע ההתנקשות במנכ"ל UnitedHealthcare בדצמבר האחרון הצית תגובת שרשרת מסוכנת. המתנקש, לואיג'י מנג'יוני, הפך לדמות מוערצת ברשתות החברתיות, וממים המהללים את מעשיו הפכו לוויראליים. מה שמדאיג יותר הוא שהתופעה לא נעצרה בו – היא הרחיבה את היריעה לדמויות נוספות כמו הנשיא דונלד טראמפ והמיליארדר אילון מאסק.
"מדובר בשינוי תרבותי מהותי", מסביר ג'ואל פינקלשטיין, החוקר הראשי. "מה שפעם היה טאבו מוחלט, כיום זוכה להצדקה ואף להערצה בקרב חלקים באוכלוסייה".
לואיג'י מנג'יוני הפך לדמות נערצת בקרב קיצוניים מהשמאל האמריקאי
הנתונים המספריים מצמררים. בסקר מקיף שנערך בקרב 1,200 אמריקאים, קרוב ל-40% מהנשאלים הצדיקו במידה כזו או אחרת רצח פוליטי של טראמפ, וכשליש הצדיקו פגיעה במאסק. כשבוחנים רק את תשובות המזדהים עם השמאל, המספרים מזנקים ל-55% ו-48% בהתאמה.
פלטפורמת BlueSky, שהחלה דרכה כאלטרנטיבה "בטוחה" לטוויטר עבור קהלים פרוגרסיביים, הפכה למוקד להתפשטות רעיונות קיצוניים אלה. ניתוח של המכון מצא מעל 200 אלף פרסומים ו-2 מיליון תגובות הקשורים לתופעה. במקביל, ברדיט צומחות קהילות המאדירות את מנג'יוני, עם עשרות אלפי חברים.
אחד המנבאים המשמעותיים לתופעה, לפי המחקר, הוא תחושת חוסר שליטה בחיים. "כשאנשים מרגישים חסרי אונים ומנוטרלים ממוקדי כוח, הם נוטים לאמץ רעיונות קיצוניים", מסביר פינקלשטיין. "בשילוב עם קיטוב פוליטי קיצוני, נוצרת תערובת נפיצה".
החוקרים מזהירים כי "תרבות ההתנקשות" אינה מוגבלת עוד לשולי האינטרנט האפלים, אלא חודרת למיינסטרים. ההשלכות כבר ניכרות בשטח – מהתקפות על סוכנויות טסלה ועד ניסיונות התנקשות בדמויות ציבוריות.
חשוב להדגיש שהמכון אינו תומך בצנזורה כפתרון לבעיה. "אנחנו מאמינים בחופש הביטוי", אומר פינקלשטיין. "הפתרון טמון במנהיגות אחראית שתגנה את התופעה ותציע אלטרנטיבה חיובית – תקווה ועתיד שאינו נשען על אלימות".
הדוח מסיים בקריאה לדיון ציבורי נוקב בסוגיה. "זיהוי הסכנה הוא הצעד הראשון לעצירתה", מסכם פינקלשטיין. "האתגר עכשיו הוא לייצר מענה תרבותי ומנהיגותי לתופעה, לפני שיהיה מאוחר מדי".
