הממשלה אישרה פה אחד: ראש השב"כ רונן בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל

הממשלה אישרה אמש (שישי) פה אחד את הדחתו של ראש השב"כ רונן בר. לפי ההחלטה שהתקבלה, בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל, יומיים לפני ליל הסדר. מדובר במהלך חסר תקדים - לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, ממשלה מחליטה לפטר ראש שב"כ במהלך כהונתו.

בר, שמונה לתפקיד ב-2021 לתקופת כהונה של חמש שנים, לא הגיע לישיבת הממשלה אך שיגר מכתב חריף בו טען כי ההדחה קשורה לחקירת פרשת "קטאר-גייט" ולכן נגועה ב"ניגוד עניינים חמור וסכנה לביטחון המדינה". התנועה לאיכות השלטון כבר הגישה עתירה לבג"ץ נגד המהלך.

במכתב ששלח בר לממשלה, הוא כתב: "מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק... טענות מופרכות שהן מסווה למניעים זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים"

בישיבת הממשלה, תקף ראש הממשלה בנימין נתניהו את בר ואמר: "זה ברור שאם יש חוסר-אמון בסיסי של ראש הממשלה בראש השב"כ, מצב כזה לא יכול להימשך". נתניהו הוסיף כי אינו מאמין שבר מתאים לשקם את הארגון: "אתם מכירים את אותו ליל ה-7 באוקטובר, וגם בניהול המשא-ומתן הגעתי למסקנה שרונן בר פשוט לא מתאים לזה. הייתה לו גישה רכה ולא מספיק תקיפה".

במכתב ששלח בר לממשלה, הוא כתב: "מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק... טענות מופרכות שהן מסווה למניעים זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים".

בר התייחס במכתבו למספר נושאים מרכזיים:

1. שחרור החטופים: "עסקת שחרור החטופים אשר מומשה לאחרונה באה אל העולם נוכח פעילות ייחודית שהובלה באופן אישי על ידי, בידיעת ראש הממשלה". בניגוד לדברי נתניהו, בר היה חבר צוות המו"מ שהשיג את עסקת החטופים הראשונה והשנייה.
2. חקירת קטאר-גייט: "מתנהלת בימים אלה חקירה מורכבת, מסועפת ובעלת חשיבות רבה ורגישות מיוחדת העוסקת למעורבות של קטאר בקודש הקודשים של קבלת ההחלטות הישראלית, לשכת ראש הממשלה". לטענתו, פיטוריו בעת הזו עלולים לפגוע בחקירה.
3. בדיקת אירועי 7 באוקטובר: בר טוען כי הצגת עמדת השירות לגבי הצורך בבדיקה מקיפה של אירועי 7 באוקטובר היא "חלק מחובותיו של ראש השירות".

בהצעת המחליטים שהוגשה לממשלה נכתב: "חוסר האמון המקצועי התגבש לאורך המלחמה. מעבר לכשל המקצועי שלו בליל ה-7 באוקטובר, בייחוד בחודשים האחרונים ראש הממשלה מוצא את תפיסתו הביטחונית והאסטרטגית של ראש השירות כשגויה מן היסוד".

לפי החוק, הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש שב"כ, אך היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לנתניהו שההחלטה צריכה לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (ועדת גרוניס), וכן שעליו להציג תשתית עובדתית לפני פיטורי ראש שב"כ. נתניהו החליט להתעלם מעמדתה ולהעלות את ההצעה להצבעה.

ההדחה של בר מצטרפת למהלכים של נתניהו להחליף את הצמרת הביטחונית שכיהנה בתפקידה ב-7 באוקטובר, לאחר שכבר פיטר את שר הביטחון יואב גלנט וגרם לפרישתו של הרמטכ"ל הרצי הלוי.

בישיבת הממשלה, תקף ראש הממשלה בנימין נתניהו את בר ואמר: "זה ברור שאם יש חוסר-אמון בסיסי של ראש הממשלה בראש השב"כ, מצב כזה לא יכול להימשך"

יחסי נתניהו ובר היו מתוחים בשנתיים האחרונות, בין השאר סביב דרישות האבטחה של משפחת נתניהו, ההתראות טרם 7 באוקטובר, ועמדתו של בר בנוגע למשא ומתן להשבת החטופים. המוטיבציה להדחתו גברה בחודשים האחרונים על רקע החקירות של שב"כ את המקורבים בלשכת נתניהו, בפרשות פלדשטיין וקטאר-גייט.

בסיום מכתבו כתב בר: "מדינת ישראל נמצאת בתקופה קשה ומורכבת במיוחד. 59 חטופים עוד נמצאים בלב הרצועה, חמא"ס עוד לא הוכרעה, אנחנו בעיצומה של מלחמה רב זירתית והיד האיראנית נמצאת עמוק בתוך המדינה... יש להתפלא כי במצב זה, הממשלה מבקשת לנקוט בצעדים שתוצאותיהם מחלישות אותה, הן פנימית והן מול אויביה".

נתניהו צפוי למנות בשלב ראשון ממלא מקום זמני לתפקיד, ולא מינוי קבוע. ביום ראשון הממשלה צפויה לקיים דיון והצבעה גם על הבעת אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולפתוח בהליך הדחתה.