"גל אנטישמיות ללא תקדים": שליחת ביידן לענייני אנטישמיות מתריעה על נרמול שנאה אחרי 7 באוקטובר

לאחר סיום תפקידה כשליחה המיוחדת של ממשל ביידן למאבק באנטישמיות, דבורה ליפשטאדט מתריעה על "צונאמי של אנטישמיות" שהתפרץ בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה שבאה בעקבותיהם.

ליפשטאדט, היסטוריונית בת 77 וחוקרת אנטישמיות וג'נוסייד, מונתה לתפקיד בדרגת שגרירה בשנת 2022. בראיון שהעניקה בירושלים בינואר, לקראת סיום כהונתה, היא סיפרה כי בחרה לבקר תחילה בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות הערביות, שם קיימה שיחות מעודדות עם מנהיגי שתי המדינות המוסלמיות.

"היה מבטיח מאוד," אמרה ליפשטאדט, "אני חושבת שהתקיים שיח אמיתי." היא קיוותה שמנהיגי המפרץ יוכלו להשתמש בהשפעתם כדי לעזור במאבק באנטישמיות בקרב מוסלמים ברחבי העולם.

"האנטישמיות תמיד רחשה מתחת לפני השטח," אמרה ליפשטאדט, "אבל אחרי 7 באוקטובר, פתאום זה הפך להיות בסדר, כמעט מנורמל"

אך הכל השתנה ב-7 באוקטובר 2023, היום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. בעקבות המתקפה בהובלת חמאס על ישראל והמלחמה ההרסנית בעזה, שגבתה את חייהם של עשרות אלפי פלסטינים והותירה את האזור בהריסות, התפרץ גל אנטישמיות חסר תקדים.

"האנטישמיות תמיד רחשה מתחת לפני השטח," אמרה ליפשטאדט, "אבל אחרי 7 באוקטובר, פתאום זה הפך להיות בסדר, כמעט מנורמל."

לפי הליגה נגד השמצה (ADL), מספר האירועים האנטישמיים בארה"ב זינק לרמה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם, עם פי שלושה מקרים בשנה שלאחר 7 באוקטובר בהשוואה לשנה שקדמה לו. גם באירופה דיווחו ארגונים יהודיים על עלייה של יותר מפי ארבעה באירועים אנטישמיים לאחר המתקפה.

בשנת 2023, ממשל ביידן פרסם את האסטרטגיה הלאומית הראשונה של ארה"ב למאבק באנטישמיות, ובשנת 2024 הוביל ארה"ב 38 מדינות וארבעה גופים בינלאומיים בהתווית קווים מנחים גלובליים למאבק בשנאת יהודים. בינואר 2025, הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי המבטיח להגן באופן חזק יותר על יהודים אמריקאים מפני אנטישמיות, כולל ביטול אשרות וגירוש של סטודנטים זרים המזדהים עם חמאס.

ליפשטאדט, שכעת חזרה להוראה באוניברסיטת אמורי וכותבת זיכרונות על תקופת שירותה תחת הנשיא לשעבר, דחתה הצעה ללמד קורס באוניברסיטת קולומביה בשנה הבאה. במאמר דעה שפרסמה ב"פרי פרס", היא הסבירה כי אינה רוצה "לשמש כתפאורה או עלה תאנה" בעקבות מה שהיא תיארה כתגובה חלשה של הנהלת הקמפוס למפגינים אנטי-ישראלים שהטרידו סטודנטים אחרים.

ליפשטאדט הדגישה כי אין לה קושי להבחין בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות. ביקורת הופכת לאנטישמית כאשר מערערים על זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית או כאשר מפעילים סטנדרט כפול כלפי ישראל בהשוואה למדינות אחרות.

"הספורט הלאומי של ישראל אינו כדורגל," אמרה, "זו ביקורת על הממשלה." לדבריה, אם כל ביקורת כזו תיחשב אנטישמית, אז ישראלים רבים היו נחשבים אנטישמים.

באשר לתביעת הג'נוסייד נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, שיזמה דרום אפריקה ואליה הצטרפו מדינות כמו בלגיה, אירלנד, מקסיקו וספרד, ליפשטאדט טענה כי היא אנטישמית. "אין ויכוח שהסבל של אזרחים בעזה ורמת ההרס שם היו נוראיים," אמרה, "אבל האם זה ג'נוסייד? זה לא מתאים להגדרה של ג'נוסייד. צריכה להיות כוונה למחוק תרבות או עם."

לקראת סוף כהונתה, ליפשטאדט שבה וביקרה בשתי מדינות המפרץ הערביות, אך מלחמת עזה והשלכותיה ברחבי האזור יצרו היסוס חדש סביב נושא האנטישמיות, כאשר מנהיגי המפרץ מודעים מאוד לרגשות האנטי-ישראליים בקרב אזרחיהם.

"אנשים מעורבים באנטישמיות גלויה בזמן שהם טוענים שהם רק מבקרים את המדיניות הישראלית, או לחלופין, מכנים ביקורת רגילה על ישראל כאנטישמית," הסבירה ליפשטאדט, "שניהם אינם לגיטימיים."