הגיבור ההוליוודי ג'ין האקמן ורעייתו נמצאו מתים לצד כלבם האהוב

שחקן הקולנוע האגדי ג'ין האקמן נמצא מת בביתו בסנטה פה, ניו מקסיקו, יחד עם אשתו, הפסנתרנית הקלאסית בטסי אראקאווה, על פי דיווח של העיתון "סנטה פה ניו מקסיקן" המצטט את המשטרה המקומית.

משטרת מחוז סנטה פה גילתה ביום רביעי את גופותיהם של זוכה האוסקר הכפול בן ה-95, אראקאווה בת ה-63 - אשתו במשך 34 שנים - וכלבם. שריף מחוז סנטה פה, אדן מנדוזה, אישר את הידיעה ביום חמישי.

משטרת מחוז סנטה פה גילתה ביום רביעי את גופותיהם של זוכה האוסקר הכפול בן ה-95, אראקאווה בת ה-63 - אשתו במשך 34 שנים - וכלבם. שריף מחוז סנטה פה, אדן מנדוזה, אישר את הידיעה ביום חמישי

החוקרים אינם חושדים במעורבות גורם זר ועדיין לא פורסמה סיבת המוות.

האקמן היה אחד השחקנים המוערכים והמצליחים בהיסטוריה של הוליווד, בזכות תפקידי מפתח בסרטים כמו "הקשר הצרפתי", "בוני וקלייד" ו"משפחת טננבאום". הישגיו המרשימים כוללים שני פרסי אוסקר, שלושה גלובוסי זהב ופרס ססיל ב. דה-מיל היוקרתי, שהוענק לו בשנת 2003.

יוג'ין האקמן נולד ב-30 בינואר 1930 בקליפורניה. בילדותו, משפחתו עברה מעיר לעיר, עד שהתיישבה בדנוויל, אילינוי. בגיל 13, האקמן זוכר את אביו נפרד מהמשפחה בהנפת יד בלבד. "לא הבנתי אז עד כמה מחווה קטנה אחת יכולה להיות משמעותית," סיפר האקמן לכתב העת GQ בשנת 2011. "אולי זו הסיבה שהפכתי לשחקן."

בגיל 16 התגייס לחיל הנחתים האמריקאי, שירת ארבע שנים וחצי בסין, יפן והוואי, ולאחר מכן החל ללמוד עיתונאות והפקת טלוויזיה באוניברסיטת אילינוי. הוא נטש את לימודיו כדי לפתח קריירה רצינית במשחק והתקבל בגיל 27 לבית הספר למשחק בפסדנה, קליפורניה, שם פגש את דסטין הופמן בן ה-19.

בהצגת פרס ססיל ב. דה-מיל בשנת 2003, מייקל קיין תיאר את האקמן כ"אחד השחקנים הגדולים" שהוא מכיר. רובין ויליאמס, שהציג את הפרס לצד קיין, אמר בהומור: "ג'ין האקמן ידוע בהוליווד כשחקן של שחקנים, אבל בבית שלי, הוא ידוע כקומיקאי של קומיקאים."

"היה משהו בו שהרגיש כאילו יש לו סוד. פשוט ידעת שהוא הולך לעשות משהו," נזכר האקמן בראיון ל"ואניטי פייר" ב-2004. בניו יורק, האקמן, הופמן ורוברט דובאל יצרו קבוצה מלוכדת וניסו לפתח את הקריירה שלהם.

פריצת הדרך הגדולה של האקמן בברודווי הגיעה ב-1964, בהצגה "Any Wednesday", שהובילה לתפקיד משמעותי בסרט "לילית" (1964) לצד וורן בייטי. כשבייטי בחר את הליהוק לסרט "בוני וקלייד" משנת 1967, הוא בחר בהאקמן לגלם את אחיו הגדול. האקמן זכה למועמדות לפרס האוסקר כשחקן משנה, אחת מחמש מועמדויות לאורך הקריירה שלו.

ב-1972, הוא זכה בפרס האוסקר לשחקן הראשי על תפקידו ב"הקשר הצרפתי", סרט שביסס את מעמדו כשחקן מוביל. סרט המתח כולל אחת מסצנות המרדף המפורסמות בתולדות הקולנוע, עם פעלולים מסוכנים לאורך 26 בלוקים בברוקלין - כולם צולמו ללא אישורים.

"עשיית סרטים תמיד הייתה מסוכנת - הן פיזית והן רגשית - אבל אני בוחר להתייחס לסרט הזה כרגע בקריירה מגוונת של הצלחות וכישלונות," אמר האקמן ל"ניו יורק פוסט" בשנת 2021, בראיון נדיר לרגל 50 שנה ל"הקשר הצרפתי". "הסרט בהחלט עזר לי בקריירה שלי, ואני אסיר תודה על כך."

אחרי "הקשר הצרפתי", אותו טען שצפה בו רק פעם אחת, האקמן כיכב בסרטים רבים ומגוונים כמו "פרנקנשטיין הצעיר" (1974), "מהלכים ליליים" (1975), "סופרמן" (1978), ו"בלתי נסלח" (1992) של קלינט איסטווד, שהעניק לו פרס אוסקר שני כשחקן משנה.

בראיון נדיר לרגל 50 שנה ל"הקשר הצרפתי" אמר: "הסרט בהחלט עזר לי בקריירה שלי, ואני אסיר תודה על כך". במשך שנים טען כי צפה בסרט רק פעם אחת

הוא גם הוביל שוברי קופות רבים כמו "הרפתקת פוסידון" (1972), "הוסיירס" (1986), "הפירמה" (1993), ו"משפחת טננבאום" (2001).

בהצגת פרס ססיל ב. דה-מיל בשנת 2003, מייקל קיין תיאר את האקמן כ"אחד השחקנים הגדולים" שהוא מכיר. רובין ויליאמס, שהציג את הפרס לצד קיין, אמר בהומור: "ג'ין האקמן ידוע בהוליווד כשחקן של שחקנים, אבל בבית שלי, הוא ידוע כקומיקאי של קומיקאים."

לאחר יותר מ-100 תפקידים, האקמן עזב את המסך ב-2004 עם הסרט "ברוכים הבאים למוספורט", ופרש לחיים שקטים בניו מקסיקו. "הקש ששבר את גב הגמל היה למעשה בדיקת לחץ שעשיתי בניו יורק," סיפר לכתב העת "אמפייר" ב-2009. "הרופא ייעץ לי שהלב שלי לא במצב שבו אני צריך להעמיד אותו תחת לחץ כלשהו."

ב-1972, הוא זכה בפרס האוסקר לשחקן הראשי על תפקידו ב"הקשר הצרפתי", סרט שביסס את מעמדו כשחקן מוביל. סרט המתח כולל אחת מסצנות המרדף המפורסמות בתולדות הקולנוע

במקום זאת, הוא בחר בדברים העדינים יותר בחיים, כמו ציור, דיג וכתיבה. הוא אף כתב יחד עם חברו, חוקר תת-ימי דניאל לניהן, רומנים הרפתקניים כמו "Justice For None" ו-"Wake of the Perdido Star".

"זה מאוד מרגיע עבורי," אמר האקמן על הכתיבה. "אני לא רואה את עצמי ככותב דגול, אבל אני באמת נהנה מהתהליך."

ג'ין האקמן הותיר אחריו שלושה ילדים, כריסטופר, אליזבת ג'ין ולסלי אן, מנישואיו הראשונים לפיי מלטיס המנוחה.