האם כדאי לתת לילד ריטלין?
גדי בן לביא, מייסד ומנכ"ל 'המכללה לחינוך חדש' עונה על השאלה בטור אישי חדש
02.18.2025 14:00
מערכת היברו ניוז
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בשלוש עשרה השנים האחרונות פגשתי אלפי הורים שנאמר להם שלילד שלהם יש "בעית קשב וריכוז" ושהוא צריך ריטלין כדי לטפל ב"בעיה". רובם התלבטו בשאלה: לתת או לא לתת?
גיליתי שהמכנה המשותף לכל ההורים הוא דומה: הם מתלבטים כי הם לא באמת יודעים את הנתונים המלאים לגבי ריטלין והשפעותיו, מה שמוביל לבלבול וקושי בקבלת החלטה מושכלת.
אז הנה כמה עובדות על ריטלין שיעשו לכם קצת סדר:
1. ריטלין הוא שם מסחרי לחומר כימי שנקרא מתילפנידאט. זה למעשה החומר הפעיל בכדור.
2. מתילפנידאט (ריטלין) מוגדר על ידי משרד המשפטים כסם בפקודת המסוכנים. זו הסיבה שהוא נמצא בכספות בבתי המרקחת וההורה צריך להציג תעודת זהות כדי לקבל את הכדור, להבדיל מתרופות אחרות (אקמול וכיו"ב) שהם אינם סמים מסוכנים.
3.מתילפנידאט (ריטלין) הוא נגזרת של קוקאין. זה עניין של הרכב כימי עובדתי. כל עובד מעבדה שמתמצא בהרכבים כימיים יכול להראות לכם את זה.
4. מתילפנידאט יכול לגרום למעל חמישים תופעות לוואי שכוללות בין השאר דיכאון ומחשבות אובדניות, כאשר התופעה החמורה ביותר היא דום לב. הכל מופיע בעלון לצרכן או בעלון לרופא שבו מופיעות תופעות לוואי נוספות. חפשו בגוגל.
5. על פי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך, אסור לצוות החינוכי לרמוז או להמליץ על ריטלין או להתנות המשך לימודים בנטילת כדור. לצערי אי הציות לחוק הזה בא לידי ביטוי על ידי מורים רבים שכן ״רומזים״ או ממליצים בדרכים שונות…
6. ילדים בדרך כלל לא אוהבים לקחת את הכדור. אחרי מעל אלפיים ילדים שישבתי איתם אחד על אחד, עוד לא יצא לי לשמוע ילד שאמר לי "אני מת על הכדור הזה וממש מחכה לקחת אותו כל יום". ילדים יודעים בתוך תוכם שיש משהו לא בסדר עם זה.
7. רוב ההורים שנותנים לילד שלהם ריטלין לא באמת שלמים עם זה. כלומר, אם הייתם מציעים להם פתרון אחר שעובד עבורם הם היו שמחים לאמץ אותו. מדוע? כי בתוך תוכם הם יודעים שהם נותנים לילד שלהם סמים.
8. כמו כל סם, גם מתילפנידאט (ריטלין) עלול לגרום להתמכרות פיזית ומנטלית בטווח הקצר או הארוך. הילד מתמכר לא רק לסם אלא גם לרעיון שהוא יוכל להצליח רק בעזרת כדור. הוא הופך להיות סוג של נרקומן כי "הוא חייב את הסם כדי להצליח להסתדר".
בסופו של דבר גיליתי שיש 3 סוגים עיקריים של הורים:
'הרצים'
אלה שישר רצים לתת לילד שלהם כדור כי הם עסוקים מדי ואין להם עכשיו זמן להתעסק עם ענייני בית הספר של הילד. הם צריכים שקט תעשייתי ומהר וגם אם הילד שלהם יסבול קצת מתופעות לוואי, זה לא ממש נורא, העיקר שיהיה להם שקט.
'המתלבטים'
אלה שלא בטוחים אם לתת או לא ומתייעצים עם כולם. הם יודעים בתוכם שהכדורים האלה הם סמים, אבל הם מפחדים שאולי הם עושים טעות שהם לא נותנים כי הצוות החינוכי לא מפסיק למכור להם את המיתוס של "זה חשוב שהילד ייקח כדי שהדימוי העצמי והחברתי שלו לא ייפגע", אז הרבה פעמים הם נופלים למלכודת.
'הלא מוותרים'
אלה שלעולם לא יסכימו לתת לילד שלהם את הסם כי מבחינתם הבריאות הגופנית והנפשית שלו הם לפני הכל. הם יעשו הכל כדי למצוא את הפתרון החינוכי הכי טוב לילד שלהם ולא יוותרו עד שהם ימצאו אותו.
אז מה השורה התחתונה?
גיליתי באופן חד משמעי שההורה הוא זה שקובע בסופו של יום אם הילד שלו יקבל את הכדור או לא. זה לא הצוות החינוכי, זה לא הרופא וזה בטח לא הילד - רק ההורה הוא זה שיקבע את גורלו של הילד וישפיע על עתידו לכאן או לכאן.
אז איזה גורל אתה רוצה עבור הילד שלך?
להרשמה ללא תשלום להדרכה 'איך לשפר קשב וריכוז ומיומנויות למידה ללא כדור אחד של ריטלין' - לחץ כאן
