ה'ניו יורק טיימס' חושף ראיות חדשות על הקשר בין אונר"א לחמאס

דיווח שפורסם בעיתון ה'ניו יורק טיימס' על בסיס מסמכים שסיפקה ישראל, מצביעים על 24 מורים, יועצים ומנהלים בבתי ספר של אונר"א בעזה שהם חברי חמאס או חברים בארגוני טרור אחרים ברצועה.

המסמכים שנתפסו על ידי כוחות צה"ל בעזה שופכים אור נוסף על הטענות שעולות כבר שנים רבות מצד ישראל על כך שסוכנות האו"ם האחראית לסיוע לפלסטינית, אשר ניהלה כ-288 בתי ספר ברצועה לפני המלחמה, טיפחה רדיקליזם ונוצלה על ידי ארגוני טרור במאמצים שלהם נגד ישראל.

המסמכים שנחשפו בפני הניו יורק טיימס מזהים 24 עובדים ב-24 בתי ספר שונים של אונר"א - רובם מנהלים או סגני מנהלים - שהם חברים רשומים בחמאס או בג'יהאד האיסלאמי; כמחציתם תועדו כמחזיקים בנשק קטלני, כולל רובי סער ורימוני יד, שסופקו על ידי ארגוני הטרור, או השתתפו באימונים שלהם.

תושבי עזה שרואיינו על ידי הטיימס אמרו שנוכחות החמאס בבתי הספר של האו"ם הייתה מעין סוד גלוי, כאשר אחד ממחנכי אונר"א "נראה באופן קבוע אחרי שעות העבודה במדי חמאס נושא קלצ'ניקוב", על פי הדיווח.

מנהל בית ספר אחר, חבר חמאס שקיבל רובה סער ואקדח, מופיע לכאורה בתמונה בדף הפייסבוק שלו כשהוא עומד מול דגל חמאס.

הדוח ציין גם את נוכחותן של מנהרות חמאס בבתי ספר של אונר"א, וציטט מסמכים פנימיים של חמאס המונים שני בתי ספר ספציפיים ששימשו להסתרת נשק, ומכנים בתי ספר ואתרים אזרחיים אחרים "המכשולים הטובים ביותר להגנה על ההתנגדות".

המנהל עם דגל החמאס בתמונת הפייסבוק שלו פיקח על בית ספר שהיה ממוקם ישירות מעל מנהרה. אונר"א גילתה את המנהרה ב-2017 והוציאה הצהרה באותה עת המגנה את החמאס על השימוש בבית הספר, ואמרה שפעלה לאטום את כניסות המנהרה.

עם זאת, במספר מקרים שנבדקו על ידי הטיימס, ממשלת ישראל סיפקה אזהרות בכתב לאונר"א שעובדים ספציפיים הם פעילי ארגון טרור, אך העובדים לא פוטרו.

משרד החוץ התריע בפני אונר"א ב-2011, לדוגמה, שנאג'י אבו עזיז, מנהל בית הספר חוזעה לבנים, היה קשור לחמאס. רשומות שנתפסו לאחרונה הראו שאבו עזיז הוא חלק מיחידת הכימיה של מחלקת הייצור הצבאי של חמאס. הוא עדיין רשום כמנהל בית הספר.

פיליפ לזאריני, הנציב הכללי של הסוכנות, אמר לטיימס שלאונר"א יש קושי לקבל מידע מישראל שיאפשר לה לפעול נגד עובדים הקשורים לארגוני טרור. הוא גם אמר שזה "מעניין במיוחד" שישראל שיתפה את מסמכי החמאס עם העיתון, במקום עם האו"ם עצמו.

לישראל יש מערכת יחסים עוינת מזה זמן רב עם אונר"א, שלטענתה הנציחה את משבר הפליטים הפלסטיני על ידי מתן אפשרות להעביר את המעמד מדור לדור. התסכול מאונר"א בירושלים גבר בעשור האחרון כשישראל מצאה את ארגון הטרור חמאס, השולט בעזה, מושרש בתוך תשתית הסוכנות.

ישראל טוענת ש-10 אחוזים מעובדי הסוכנות של האו"ם בעזה קשורים לארגוני טרור - טענה שהסוכנות אומרת כי אין ראיות לגביה.

צילום: Getty Images

ב-1 בנובמבר אישרה הכנסת חוק האוסר על אונר"א לפעול משטח ישראל ואוסר על גופים ממשלתיים לעבוד עם אונר"א. החוק ייכנס לתוקף בתחילת 2025.

האו"ם אמר בעבר שתשעה עובדי אונר"א עשויים להיות מעורבים במתקפה ופוטרו. ראש איגוד המורים של אונר"א בלבנון חוסל גם הוא לאחרונה על ידי ישראל, בתפקידו כמפקד חמאס.

באוקטובר, אונר"א אישרה שמפקד נוח'בה של חמאס שנהרג בתקיפה ישראלית, שהוביל את הרג וחטיפת ישראלים ממקלט צד הדרך ליד קיבוץ רעים במהלך מתקפת החמאס בשנה שעברה שהתחילה את המלחמה, הועסק על ידי הסוכנות מאז יולי 2022.

בפברואר, צה"ל חשף את קיומו של מרכז נתונים תת-קרקעי של החמאס ישירות מתחת למטה אונר"א ברצועת עזה. צה"ל גם תקף שוב ושוב מרכזי פיקוד של חמאס ולוחמים שהסתתרו בבתי ספר של אונר"א.

אונר"א הוקמה ב-1949 לאחר מלחמת העצמאות ב-1948. היא מספקת סיוע, בריאות וחינוך למיליוני פלסטינים בעזה, בגדה המערבית ובמדינות ערב השכנות - סוריה, לבנון וירדן.

זו אחת משתי סוכנויות פליטים של האו"ם. בעוד שאונר"א מטפלת בפלסטינים, נציבות האו"ם לפליטים אחראית לכל שאר הפליטים ברחבי העולם.