לכבוד מיליארד טועים: כשהמוזיקה ניצחה את הפוליטיקה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

אביב גפן במהלך הופעתו בתאטרון סבן בבורלי הילס (צילום: אלעד מסורי)

לבוש ג'קט מחוייט, חולצה וג׳ינס שחורים, נטול מניירות או פוזה אבל עם טונה ניסיון כשהוא חמוש במוזיקה מצויינת ורפרטואר שירים אייקוני. גפן עלה על הבמה ובלי לומר מילה התיישב על הפסנתר החשמלי וביצע את ״מיליארד טועים״. בתוך שניות הקהל קם על רגליו ולא הפסיק להריע בהתלהבות ומה שאמור היה להיות מופע אקוסטי, ברגוע, הפך למפגן של מוזיקה ואהבה הכי ישראלים שיש.

כשהוא מלווה בזוג נגנים, גפן הכה מנוסה ניצח על הקהל; הרים את האווירה, עבר למוד מלנכולי יותר וידע להצחיק ולרגש. גפן גם שיתף בסיפורים מאחורי השירים; הוא חזר לתחילת הקריירה שלו אי שם בתחילת שנות ה-90, והודה לזמרת נורית גלרון שהאמינה בו עוד כשהיה ילד. לימים גפן יכתוב וילחין עבורה את אחד מלהיטיה הגדולים ביותר- ״אתה פה חסר לי״ השזור בפסקול הארץ ישראלי.

גפן נתן ביצוע מצויין ללהיט הרוק שלו:״השיר שלנו״, שלא איבד מעוצמתו גם בביצוע אקוסטי.

רגע מרגש במיוחד התרחש כששיתף את הקהל בגעגועיו הגדולים לאביו, המשורר, יונתן גפן, שנפטר באפריל של השנה שעברה. הוא העלה לבמה את בנו הקטן, אליוט, וביחד ביצעו את ״רעמים וברקים״ שכתב אביו כחלק מספר הילדים האייקוני: הכבש השישה עשר, שהפך בהמשך לאלבום מצליח במיוחד בו השתתפו: יוני רכטר,יהודית רביץ, דויד ברוזה וגידי גוב.

להפריד מוזיקה מפוליטיקה. אביב גפן בלוס אנג׳לס (צילום: אלעד מסורי) 

גפן שיתף גם מחוויותיו האישיות מהתקופה הקשה בישראל מתחילת המלחמה:״היינו לוקחים את המכונית ממלאים אותה באוכל ושתיה ונוסעים לחמש הלוויות ביום. משם המשכנו להופיע למפונים, לניצולים ולחיילים במוצבים. אתה מביט בחמישה קברים של אנשים שנספו בשניה אחת וזה נורא קשה. אתה חוזר הביתה ולא מפסיק לחשוב על זה כל הזמן. אני רוצה להקדיש את השיר הבא לישראל המדינה שלנו בתקווה לעתיד טוב יותר לנו ולילדינו״. אמר גפן לפני שביצע את ״עורי עור״ אחד משירי המחאה/ אהבה היפים שנכתבו לארצנו. בהמשך גפן העלה לבמה את בנו הבכור דילן, שזכה לפרסום רב בשנה האחרונה בזכות עצמו עם הפודקאסט המצליח שלו: ״מענין לי את הסבתא״, יחד עם סבתו נורית גפן. דילן, לבוש חולצת טריקו של הסמשינג פמקינג הצטרף לאביו לביצוע מיוחד לשיר ״קוצים״.

גפן, הידוע בחוש ההומור השנון שלו, שיתף את הקהל בחוויות ילדותו בבית לזוג הורים היפים שלא ממש תפקדו כאבא ואמא אחראים והתירו אותו ואת אחותו רעבים. גפן: ״אף פעם לא היה אוכל בבית. היו לי כמה רגעים אומללים שהרעב הביא אותי אליהם: זה היה יום שבת והייתי מת מרעב שאלתי את אמא: ׳יש אוכל׳?לא. ׳אבא יש אוכל׳?לא. אולי משהו בערב? לא.״ אז, תיאר גפן כיצד הצליח לחטוף אוכל באותו היום מילדיו של דיויד ברוזה שהגיעו לביקור: ״הם הגיעו אלינו הביתה כשכל אחד מחזיק פיתה עם קבב. לי התחילו גינונים כמו בשואה. אמרתי לרמון (בנו של ברוזה) בוא שניה לחדר עם הפיתה וכמו חיה בג'ונגל דחפתי אותו כדי שהפיתה תיפול לו מהיד ועם הרגל העפתי את הקבב מתחת לספה וכמו נמר חיכיתי. אחרי שעתיים כשהם הלכו, הזזתי את הספה ואכלתי את הקבב עם האבק. זה סיפור אמיתי. מכאן הגיע אליי הרעב לחיים.ההורים שלי הביאו לי המון דברים יפים אבל אוכל, לא״.

בהמשך גפן ביצע את״ אור הירח״; אחד מלהיטיו הגדולים והמשפיעים ביותר, והקהל לא ידע את נפשו.. הוא שר עימו לכל אורך השיר בדציבלים גבוהים במיוחד. לרגעים הייתי צריך לוודא שאנחנו לא בפסטיבל ״ליל אהבה בצמח״.

זהו סיבוב ההופעות הראשון של גפן בארצות הברית. לאחר הופעת הפתיחה בלוס אנג'לס הוא המשיך לפאלו אלטו השכנה ומשם לחוף המזרחי להופעות במיאמי, ניו יורק ובוסטון. גפן הודה למפיקה המקומית, שני לאובר, שאחראית על הבאתו לארצות הברית. גפן: ״יצא לי לעבוד עם הרבה מפיקים בחו״ל במשך השנים אבל שני היא משהו מיוחד; מביאה כל כך הרבה דאגה ואכפתיות, תודה רבה שני על הכל״

למרות הקריאות להחרים את ההופעה למעלה מאלף צופים הגיעו לתאטרון סבן בבוורלי הילס

אחד הדברים שבלטו בהופעתו של גפן הוא החיבור המדהים עם הקהל, שעל רבים ממנו נראתה התרגשות נוסטלגית, מן געגוע עמוק לתקופה של שנות ה-90 בישראל. הקהל לא הפסיק לשיר, שלט בכל המילים,ובהדרן כשנוגנה הפתיחה לשיר ״שנינו שווים״, הקהל שר את כל הבית הראשון לבדו. גפן, זיהה את יכולתו של הקהל נשאר מאחורי הקלעים והאזין בפליאה. בהמשך, עלה להצטרף לבית השני של השיר והפזמון.

בחלקה השני של ההופעה גפן סיפר על הערב הנורא ההוא ב-4 בנובמבר 1995 בו נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. כידוע, הוא הופיע עימו על הבמה במה שהיה צריך להיות מפגן למען השלום אך הפך לאחד הימים השחורים במדינה. מיד לאחר מכן גפן ביצע את ״לבכות לך״ על הפסנתר לזכרו של רבין ז״ל.

 עוד רגעים קסומים נרשמו כשגפן שר את ״אילנה״ - שיר שהוא נמנע להופיע עימו בדרך כלל. הוא גם סגר חשבון עם האקסית הראשונה שלו ״בשיר הסמרטוטים״, הקדיש להוריו את ״עונות״ האופטימי שמספר על ההשלמה עם יחסיהם הבעייתיים בתקופת נעוריו והצהרת אהבתו אליהם.

גפן חתם את ההופעה בלהיטו הגדול ״יומן מסע״- דואט שביצע במקור עם אריק איינשטיין המנוח.

 בשבועות האחרונים נשמעו קולות במדיה החברתית של הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס ומיאמי להחרים את הופעותיו של גפן, זאת בעקבות מספר התבטאויות שלו בסגנון ׳חטפו לי את המדינה׳, או הבעת דעות פוליטיות שלא עולות בקנה אחד עם גוש הימין. גיבורי המקלדת לא ממש הצליחו להשפיע על קהל גדול (למעלה מ-1000איש) שהגיע להופעה וזכה לערב מוזיקלי משובח. ואני תוהה על מה כל הרעש? גפן החל את דרכו כזמר מרדן, אנטי ממסדי שאינו מפחד להביע את דעותיו. מדוע נדמה לחלק מכם שבתקופה כה טעונה ורווית מחלקות בישראל הוא יבחר לחתום שפתיו? בסופו של יום, גפן הוא גם אב לילדים ואזרח מודאג במדינה שלנו, ובואו נודה על האמת; הוא אינו אמר דברים שלא שלא נאמרו קודם לכן על ידי אזרחים ישראלים מן השורה. גם אם הדרך בה בחר להביע את דעותיו לא מקובלות על חלקנו, תרצו או לא לגפן זכויות רבות בעולם המוזיקה והתרבות הישראלי, וחלק משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל. טוב להפריד פוליטיקה ממוזיקה!

הקהל הנפלא שהגיע למופע הפתיחה של גפן בבוורלי הילס זכה לערב נוסטלגי מרגש עם מוזיקה ישראלית במיטבה״