"מלחמת הצללים": ארה"ב מחייה בסיסים ישנים במרוץ נגד הזמן לבלום את האיום הסיני

ארצות הברית משנה את אסטרטגיית ההגנה שלה באוקיינוס השקט כתגובה לאיום הגובר מצד סין. במקום להסתמך על מספר קטן של בסיסי אוויר גדולים, הצבא האמריקאי מפתח תוכנית להפעלת מטוסי קרב ממגוון רחב של מיקומים מפוזרים. מהלך זה נועד להקשות על סין לפגוע בכוחות האוויר האמריקאיים במקרה של סכסוך.

חלק מרכזי במאמץ זה הוא שיקום שדה התעופה הצפוני באי טיניאן, טריטוריה אמריקאית באוקיינוס השקט. שדה תעופה זה שימש להשקת ההפצצות האטומיות על יפן במלחמת העולם השנייה. כעת, צוותים של חיל האוויר האמריקאי עובדים על פינוי הג'ונגל שהשתלט על המסלולים ומשקמים את התשתיות.

התוכנית כוללת זיהוי, שדרוג והחייאה של מסלולי המראה ברחבי האזור האינדו-פסיפי. המטרה היא ליצור רשת של אתרים שיכולים לשמש את המטוסים האמריקאיים בעת הצורך

המאמץ בטיניאן הוא חלק מתוכנית רחבה יותר הנקראת "פריסת קרב זריזה" (Agile Combat Employment). התוכנית כוללת זיהוי, שדרוג והחייאה של מסלולי המראה ברחבי האזור האינדו-פסיפי. המטרה היא ליצור רשת של אתרים שיכולים לשמש את המטוסים האמריקאיים בעת הצורך.

ארה"ב משקיעה בשדרוג תשתיות במגוון מקומות, כולל בפיליפינים, גואם, יאפ, סייפן, פלאו ואוסטרליה. בחלק מהמקומות, כמו בבסיס חיל האוויר באסה בפיליפינים, נבנים מסלולי הסעה ורחבות חניה חדשות. באחרים, כמו באי יאפ, מתוכננות הרחבות משמעותיות של מסלולי ההמראה.

האסטרטגיה החדשה מציבה אתגרים לוגיסטיים משמעותיים. הצבא האמריקאי יצטרך להבטיח אספקה של ציוד, חלקי חילוף, דלק ותחמושת למיקומים מפוזרים ברחבי האזור, אפשרות תחת התקפת אויב. חלק מהפתרון הוא אחסון מוקדם של ציוד, אך עדיין יהיה צורך בתנועה מהירה של אספקה בזמן סכסוך.

אתגר נוסף הוא הצורך בשיתוף פעולה עם מדינות באזור. רבים מהאתרים המתוכננים נמצאים בשטחי מדינות אחרות, ובמקרה של סכסוך, ארה"ב תצטרך לנהל שיחות מורכבות עם בעלות ברית וממשלות ידידותיות לגבי גישה לשטחיהן.

המהלך האמריקאי נובע מהתפתחות היכולות הצבאיות של סין, ובמיוחד מהגידול במאגר הטילים שלה. הטילים הסיניים מדויקים יותר ובעלי טווח גדול יותר, מה שמאיים על הבסיסים האמריקאיים הגדולים באזור. פיזור הכוחות נועד להקטין את הסיכון ולהגדיל את הספקות של סין לגבי יכולתה לנצח במהירות במקרה של מלחמה.

למרות האתגרים, הצבא האמריקאי רואה בשינוי זה הכרח אסטרטגי. הפרויקט בטיניאן ובמקומות אחרים נתפס כ"כתיבת הפרק הבא בהיסטוריה", כפי שציין אחד המפקדים. עם זאת, התוצאה הסופית של מאמצים אלה עדיין אינה ברורה, והאפקטיביות של האסטרטגיה החדשה תיבחן רק בעתיד.