קריס קריסטופרסון, זמר-יוצר ושחקן אמריקאי מוערך, נפטר בביתו במאווי, הוואי, בגיל 88. קריסטופרסון היה ידוע בשיריו העמוקים והכנים, שהעשירו את מוזיקת הקאנטרי בעומק ובכנות נדירים.

קריסטופרסון נכנס להיכל התהילה של מוזיקת הקאנטרי ב-2004 וזכה בפרס מפעל חיים בטקס פרסי הגראמי ב-2014

נולד ב-1936 בטקסס, קריסטופרסון היה בן למשפחה צבאית. הוא הצטיין באקדמיה ובספורט, סיים את לימודיו בהצטיינות בקולג' פומונה וזכה במלגת רודס ללימודים באוקספורד. למרות לחץ משפחתי לקריירה צבאית, הוא בחר במסלול יצירתי.

הפריצה שלו כיוצר הגיעה עם השיר "For the Good Times", שהפך ללהיט קאנטרי ופופ ב-1970. שירים נוספים כמו "Sunday Morning Coming Down" ו-"Me and Bobby McGee" הפכו ללהיטים גדולים בביצועי אמנים אחרים. יצירתו משלבת השפעות ספרותיות עם תמות של חופש, התחייבות, ניכור ותשוקה.

קריסטופרסון זכה בפרס גראמי על שיר השנה בקאנטרי ב-1972 עם "Help Me Make It Through the Night". הוא היה חלק מחוג יוצרים מוכשר בנאשוויל, שכלל אמנים כמו רוג'ר מילר וווילי נלסון.

למרות שקולו הצרוד לא זכה להצלחה מסחרית גדולה, הוא הצליח כמבצע עם שירים כמו "Why Me". הוא הופיע בדואט עם אשתו דאז, ריטה קולידג', וזכה איתה בשני פרסי גראמי.

קריירת המשחק שלו החלה בשנות ה-70 עם תפקידים בסרטים כמו "Pat Garrett & Billy the Kid" ו-"A Star Is Born", עליו זכה בגלובוס הזהב. הוא השתתף ביותר מ-50 סרטים לאורך הקריירה שלו.

קריירת המשחק שלו החלה בשנות ה-70 עם תפקידים בסרטים כמו "Pat Garrett & Billy the Kid" ו-"A Star Is Born", עליו זכה בגלובוס הזהב (כאן בתמונה לצד ברברה סטרייסנד)

בשנות ה-80 וה-90, המוזיקה שלו קיבלה גוון אקטיביסטי יותר, עם מסרים חברתיים ופוליטיים. הוא המשיך להיות פעיל עד שנותיו המאוחרות, למרות אתגרים בריאותיים.

קריסטופרסון זכה להכרה רבה על תרומתו למוזיקה, כולל כניסה להיכל התהילה של מוזיקת הקאנטרי ב-2004 ופרס מפעל חיים בטקס פרסי הגראמי ב-2014.

הוא נשאר נאמן לאמונתו ביצירה ככוח מניע בחייו, למרות התנגדות משפחתית בתחילת דרכו. קריסטופרסון ראה בכתיבת שירים את הכלי שדרכו מצא את ייעודו בחיים וזכה להכרה אמנותית.

קריסטופרסון הותיר אחריו אישה, שמונה ילדים ושבעה נכדים. הוא יזכר כאחד היוצרים המשפיעים ביותר במוזיקת הקאנטרי והפופ האמריקאית, וכשחקן מוערך שהצליח לשלב בין שתי קריירות מצליחות.