דו"ח חדש בדק ומצא כי ה-BBC הפר את ההנחיות העריכתיות שלו עצמו 1,533 פעמים בסיקור המוקדם של מלחמת ישראל-חמאס. לפי דו"ח חדש שפורט ב-Telegraph, חוקרים בהובלת עורך הדין הבריטי-ישראלי ומבקר ה-BBC הוותיק טרבור אסרסון השתמשו בבינה מלאכותית כדי לנתח את ארבעת החודשים הראשונים של הסיקור ברשת, החל מהתקפת הטרור של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר שהתניעה את המלחמה, ומצאו "דפוס מדאיג מאוד של הטיה" נגד ישראל.

הדו"ח מצא כי בסיקור של ה-BBC, ישראל קושרה לפשעי מלחמה, רצח עם והפרות של החוק הבינלאומי הרבה יותר פעמים מאשר חמאס

החוקרים, צוות של כ-20 עורכי דין ו-20 מדעני נתונים, השתמשו בבינה מלאכותית כדי לנתח כתשעה מיליון מילים של סיקור, במספר שפות ופלטפורמות. הדו"ח שלהם מתפרס על כמאה עמודים ויפורסם לציבור ביום שני.

הדו"ח מצא כי בסיקור של ה-BBC, ישראל קושרה לפשעי מלחמה, רצח עם והפרות של החוק הבינלאומי הרבה יותר פעמים מאשר חמאס. הוא גם טען כי ה-BBC המעיט בערך הטרור של חמאס, וטען כי שירות ה-BBC בערבית היה בין כלי התקשורת הגלובליים המוטים ביותר בסיקור הסכסוך בין ישראל לחמאס.

דובר ה-BBC אמר כי לרשת יש "שאלות רציניות לגבי המתודולוגיה של דו"ח זה, במיוחד ההסתמכות הכבדה שלו על בינה מלאכותית לניתוח חוסר משוא פנים, ופרשנותו להנחיות העריכתיות של ה-BBC. "אנחנו לא חושבים שניתן להעריך סיקור רק על ידי ספירת מילים מסוימות מנותקות מהקשר. אנו נדרשים להשיג חוסר משוא פנים ראוי, ולא את 'מאזן האהדה' המוצע בדו"ח, ואנו מאמינים שהכתבים המנוסים והמסורים שלנו משיגים זאת," הוסיף הדובר, תוך שהוא מתחייב ללמוד את הדו"ח ולהגיב ישירות למחבריו.

הדו"ח מצא כי למרות שה-BBC אמר באוקטובר שיתאר את חמאס "היכן שאפשר" כ"ארגון טרור מוכרז", ההגדרה של חמאס כארגון טרור רשום צוינה רק ב-3.2 אחוזים מהמקרים. לא היה ברור באופן מיידי האם הסטטיסטיקה הזו ספרה כל אזכור בנפרד, או האם היא התייחסה רק לאזכור הראשון של הקבוצה בדיווח נתון.

מלבד רכיב מדע הנתונים, החוקרים טענו כי למספר עיתונאים פרילנסרים המועסקים על ידי ה-BBC הייתה היסטוריה של הבעת תמיכה גלויה בחמאס, מבלי לחשוף את הזיקה הזו לצופים. הדו"ח ציטט את מייסא עבד אל-חאלק, כתבת המבוססת בלבנון שתרמה לשידורים של BBC בערבית, שקראה ל"מוות לישראל" וצייצה: "אדוני היטלר, קום, יש כמה אנשים שצריך לשרוף." הוא גם ציטט את מארי-ג'וז אל עזי, תורמת נוספת המבוססת בלבנון שתיארה מחבלים שנהרגו ב-7 באוקטובר כ"ראשוני השהידים של המבצע."

משרד החוץ הישראלי שיתף את המאמר של ה-Telegraph ברשת X ביום ראשון, והדו"ח זכה לשבחים מקבוצות הקהילה היהודית וארגוני מעקב תקשורת הקשורים לישראל שאמרו כי הוא סיפק הוכחות למה שהם ידעו כבר מזמן על ה-BBC."דו"ח זה מאשש באמצעות נתונים אמפיריים את מה שאמרנו - ומה שהקהילה היהודית ידעה - זמן רב," אמר גדעון פלטר, מנהיג הקמפיין נגד אנטישמיות, שקרא ל"חקירה ציבורית שקופה ובלתי מוגבלת" בנושא.

הדו"ח ציטט את מייסא עבד אל-חאלק, כתבת המבוססת בלבנון שתרמה לשידורים של BBC בערבית, שקראה ל"מוות לישראל" וצייצה: "אדוני היטלר, קום, יש כמה אנשים שצריך לשרוף".

לורנס יוליוס, סגן יו"ר האסיפה היהודית הלאומית של בריטניה, אמר כי הרשת הממומנת מכספי ציבור "נכשל באופן מוחלט וזה מטפח נרטיב אנטי ישראלי ואנטישמי ברשת שלו. זה חייב להשתנות."

גם כמה חברי פרלמנט בריטיים הגיבו לדו"ח. סר אוליבר דאודן, סגן ראש הממשלה בצל, אמר כי "יש לשאול שאלות רציניות," בעוד חבר הפרלמנט השמרני גרג סמית' קרא לרשויות הממשלה "להשתמש בכל כלי שיש בארסנל שלהם כדי להביא לציות רב יותר לכללים סביב ניטרליות וסיקור הוגן באמנת ה-BBC."

אסרסון, עורך הדין הבריטי-ישראלי שעמד בראש הדו"ח, הפיק מספר דו"חות בעבר שטענו להטיה אנטי-ישראלית ב-BBC. בשנת 2000, אסרסון ייסד את BBCWatch, ארגון ללא מטרות רווח עם המשימה המפורשת של ניטור סיקור הרשת במזרח התיכון, ופרסם שישה מחקרים במהלך שש השנים הבאות. הוא פרסם דו"ח נוסף ב-2008 שהאשים את BBC בערבית בהטיה בסיקור שלה שנתיים קודם לכן של מלחמת לבנון השנייה.

הוא מקים כעת ארגון חדש, לפי ה-Telegraph, בשם Campaign for Media Standards, לניטור הטיה בתקשורת הבריטית.