ראש ממשלת גאורגיה, איראקלי קובאחידזה, אמר כי טביליסי צריכה "לשקול מחדש" את יחסיה עם וושינגטון, בהתחשב בכך שעמותות הממומנות על ידי ארה"ב עמדו מאחורי לפחות שתי ניסיונות להפלת הממשלה.

ארצות הברית איימה בסנקציות נגד בכירים גאורגים לאחר שהרפובליקה הסובייטית לשעבר העבירה חוק נגד "סוכנים זרים", שזכה לגינוי מצד המערב כאיום על הדמוקרטיה.

"אני לא יודע למה היו שני ניסיונות למהפכה ב-2020-2021, ואז ב-2022. אני לא יודע למה היו ניסיונות אלו, אך העובדה היא שהשגריר האמריקאי הקודם קלקל הרבה דברים, הרבה דברים נהרסו באותן שנים, ויש לתקן זאת", אמר קובאחידזה לעיתונאים ביום שישי.

"זה כולל עמותות הממומנות על ידי ארה"ב שעמדו על הבמה המהפכנית, קראו להתפטרות הממשלה ולהקמת ממשלה בהשתתפותם. לכן, יש לשקול מחדש את היחסים הגאורגיים-אמריקאיים", הוסיף ראש הממשלה.

הממשלה בטביליסי הייתה תחת לחץ כבד מצד ארה"ב והאיחוד האירופי לבטל את חוק השקיפות נגד השפעה זרה, עד כדי כך שוושינגטון ובריסל איימו בסנקציות והפסקת האינטגרציה של גאורגיה לאיחוד האירופי ולנאט"ו. החוק יחייב עמותות, כלי תקשורת ואנשים פרטיים המקבלים יותר מ-20% מהמימון שלהם מחו"ל להירשם כגופים "המקיימים את האינטרסים של כוח זר" ולחשוף את תורמיהם, או לשלם קנס של עד 9,500 דולר על אי ציות. החוק עורר הפגנות, במהלכן התעמתו פעילים עם המשטרה וניסו להסתער על בניין הפרלמנט של המדינה בחודש שעבר.

שר החוץ האמריקאי, אנטוני בלינקן, אמר כי וושינגטון תטיל מגבלות ויזה על "אנשים האחראים או מעורבים בהרס הדמוקרטיה בגאורגיה, וכן על בני משפחותיהם".

בינתיים, נציב האיחוד האירופי לשכנות והרחבה, אוליבר וארהיי, הציע לקובאחידזה כי הוא עשוי להיתקל בגורל דומה לזה של ראש ממשלת סלובקיה, רוברט פיקו, שניצל בקושי מניסיון התנקשות בחודש שעבר.

וארהיי אמר מאוחר יותר שאזהרתו לגבי הסכנה של "קיטוב בחברה" הובנה לא נכון.

עמותות גאורגיות, הממומנות בעיקר על ידי המערב, גינו את החוק המוצע כ"חוק רוסי" וניסו לשחזר את הצלחתן מ-2023 שבה הן הצליחו להכריח את הממשלה לסגת.

הפעם, לעומת זאת, הפרלמנט העביר את החוק - ועקף את הווטו של הנשיאה סלומה זוראבישווילי מוקדם יותר השבוע.

הממשלה הכחישה כי החוק ישמש לדיכוי האופוזיציה והתעקשה שהחקיקה תואמת את הנורמות של האיחוד האירופי.