אוכל מנחם: הפסיכולוגיה מאחורי החשקים שלנו

אחרי ימים עמוסים או רגעים מלחיצים, רבים מאיתנו פונים למקרר, למדפי האוכל או לרשתות המזון המהיר בשביל אוכל טעים ומספק שיקל על החרדה וירגיע את הדופק.

בדרך כלל, המאכלים שנחשוק בהם יהיו מזונות מנחמים, שלרוב עשירים בפחמימות שמעלות את מצב הרוח ובסוכר, כמובן כל אחד וההעדפה שלו, והם מפעילים את מרכזי ההנאה ומערכת התגמול של המוח, מה שמדביר את מצב הרוח לטווח הקצר.

הדיאטנית קייט אינגרם הסבירה כי "אוכל מנחם, ובמיוחד מזונות מעובדים מאוד, עשויים לשפר את מצב הרוח במשך שעה או שעתיים, ככל הנראה בגלל שחרור דופמין והורמונים אחרים במוח".

(צילום: Getty Images)

אך סיבה נוספת לכך שאוכל הופך למנחם עבורנו, היא האסוציאציה שיש לנו עם אותו מאכל. ד"ר אומה נאידו, מנהלת תחום הפסיכיאטריה התזונתית ואורח החיים בבית חולים במסצ'וסטס, הסבירה כי "זכרונות ממלאים תפקיד עצום במשיכה שלנו לאוכל".

"בניגוד למינים אחרים, בני אדם יכולים לקבל בחירות והחלטות סביב המזונות שהם צורכים, ובשל כך זה נוגע באופן טבעי להרכב הפסיכולוגי שלנו", הוסיפה נאידו, שהסבירה כיצד הצ'אי של סבתא שלה הוא האוכל המנחם שלה, כי "זה תמיד נותן לי הרגשה חמה של חיבוק ממנה".

אבל מלבד העלאת מצב הרוח הזמנית, רוב המזונות המנחים אינם טובים עבורנו. "למרות שההשפעות לטווח הקצר עשויות להיות חיוביות, ההשפעות הפיזיות והנפשיות ארוכות הטווח הן לרוב לא חיוביות – אלא אם האוכל המנחם שלנו הוא ברוקולי".

נאידו הסבירה שהמזונות העשירים בפחמימות, כמו פסטה או מאפים, מגבירים את רמות האינסולין ובכך את רמות הסרוטונין, שרבים רואים בו כ'הורמון האושר'. הבעיה היא ש"עלייה בסוכר בדם ברמות אלה, לאורך זמן הדבר קשור לניוון מוח ולדמנציה. זו עשויה להיות אחת הסיבות למה פחמימות פשוטות הן כל כך ממכרות".

הדיאטנית אינגרם חיזקה את הטענה: "מכיוון שמזונות מנחמים הם לרוב עתירי שומן וסוכר ודלים ברכיבים תזונתיים חיוביים, ההשלכות ארוכות הטווח הן משמעותיות. למרות שזה בסדר לאכול אותם מדי פעם, צריכה קבועה שלהם קשורה ישירות לסיכונים בריאותיים ארוכי טווח כמו מחלות לב, סוכרת והשמנת יתר".