אחת המטרות העיקריות של מלחמת חרבות ברזל, היא כמובן לחסל את חמאס. אבל רבים מעלים ספקות לגבי השאיפה הזאת, בטענה ש"חמאס הוא רעיון" – ואי אפשר להרוג רעיון.
הטיעון הזה הוא נכון, אבל רק חלקית. חיסאם חסנין, יליד מצרים ואזרח אמריקאי, חבר במכון וושינגטון המקדיש את חייו לחקר יחסי ישראל ומדינות ערב, מאמין שיש דרך להשמיד את הרעיון.
חסנין, שאף למד באוניברסיטת תל אביב, פרסם את דעתו במאמר ב'ניו יורק פוסט', שם הפנה את תשומת הלב לאופן שבו מצרים פעלה נגד 'האחים המוסלמים' – שזו למעשה 'קבוצת האם' של חמאס.
"הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי בילה עשור מכהונתו כדי לרסק את תנועת האחים המוסלמים", הסביר חסנין. "השיטות הגסות שלו הביאו לגינוי חריף מצד הפרוגרסיבים האמריקאים. אולם כיום, הארגון אינו קיים בשום צורה משמעותית, מעבר לדף אינטרנט ולכמה דמויות לא מוכרות".
הממשלה של א-סיסי עצרה את מנהיגי האחים המוסלמים, ואת חלקם סילקה. היא גם הפעילה כוח רב נגד השלוחות המיליטנטיות של הארגון – ובעיקר ניהלה קמפיין אינטנסיבי נגד מקורות הגיוס של 'האחים', על ידי השבתת מוסדות חינוך, עצירת מימון מחו"ל ועבודה דרך כלי תקשורת להדיפת האידיאלוגיה.
למעשה, ככל שקהיר לחצה יותר – כך גרמה לסכסוך פנימי בקרב הארגון ולפיצול המנהיגים.
וישראל נלחמת באותו אויב, מסביר חסנין, שכן הארגון "נולד במצרים והיווה השראה לעשרות סניפים רדיקליים ברחבי העולם".
חסנין הזכיר כיצד הקומוניזם דעך במהירות לאחר נפילת ברית המועצות, ודאעש – שפיתה עשרות אלפי צעירים, לא הצליח לשחזר את הפופולאריות שלו לאחר שהקואליציה הצבאית בראשות ארה"ב הגיעה לראשי הארגון.
הוא מאמין שישראל צריכה להמשיך לבודד את חמאס, ורואה כיצד מהניגים ערבים תומכים במהלך – אך חוששים ממחיר ההתייצבות לצד ישראל נגד ערבים אחרים.
החשיבה ארוכת השנים הזו רק תורמת לכוחו של חמאס, אבל המציאות משתנה שכן "כמה מנהיגים אזוריים הפסיקו לגנות את המאמץ של ישראל לגרש את חמאס מעזה".
