מאמר דעה נדיר בניו יורק טיימס – שיוצא נגד פאוצ'י והקשר שלו למעבדה בסין

מאמר שפורסם בניו יורק טיימס הציג דעה לא בהכרח רווחת בתקשורת המיינסטרים, כאשר הכותב מתח ביקורת על ד"ר אנתוני פאוצ'י וגישתו לגבי שיתוף מידע על הקורונה.

(צילום: AFP)

מייגן סטאק, אחת מכותבות מאמרי הדעה בעיתון המפורסם, כתבה טור שכותרתו: "ד"ר פאוצ'י יכול היה לומר הרבה יותר", שם היא התייחסה בעיקר להתנהלותו של היועץ הרפואי הראשי של הבית הלבן, שגם היה זה שניהל את תגובת ארה"ב למגפת הקורונה, לגבי תיאוריות דליפת הקורונה ממעבדה – מה שעד לא מזמן נחשב קונספירציה, אך לאחרונה אושש על ידי ה-FBI ומשרד האנרגיה האמריקאי.

סטאק, שבעבר סיקרה את סין, כתבה שפאוצ'י והזאולוג הבריטי פיטר דאזאק דחו לחלוטין את הטענות הרבות שעלו, לפיהן הקורונה דלפה ממעבדת ווהאן לווירולוגיה. היא טענה שבמסגרת תפקידתם הבכיר והבנתם הרבה, הם היו צריכים לסייג את ההצהרות שלהם, ולתת לאמריקאים אפשרות לראות תמונה מלאה יותר – מה שכמובן, לטענתה, לא עשו.

העיתונאית המשיכה בביקורת כלפי פאוצ'י, שעמד גם בראש ה-NIH, על כך ששיקר בתחילה שהמסכות אינן יעילות, ואז לפתע התהפך לחלוטין וצייר את המסכות כמה שיציל את העולם.

"הם יכלו לומר שהמעבדות בווהאן אכן חקרו וירוסים מעטלפים, כולל וירוסי קורונה", כתבה. "עטלפים חיים הוחזקו במעבדות, ומדענים ביצעו מדי פעם צורות שנויות במחלוקת של מחקר שבו זנים ויראליים עברו מניפולציות שהופכות אותם למסוכנים יותר לבני אדם".

פאוצ'י ודאזאק "עבדו עבור ארגונים שהיה להם יד בהעברת כספים של משלם המסים האמריקאי אל מדענים בווהאן – שכאמור היו מעורבים בחקר עטלפים במשך שנים".

אז, היא הצביעה על ההבדל בדרך בה פאוצ'י דיבר על תיאוריית דליפת המעבדה בפומבי, לעומת בפרטיות. "בפומבי הוא נשען בחוזקה על אפשרות ההעברה מבעלי חיים. מאחורי הקלעים, הוא כתב ש'אני לא יודע כיצד זה התפתח', והוסיף כי הוא מודאג מפני 'עיוותים במדיה החברתית' על מוצאו של הקורונה".

(צילום: Getty Images)

כזכור, מפרוץ המגפה, תיאוריית דליפת המעבדה נחשבה גזענית או קונספרטיבית, ואלה שכתבו על כך או שיתפו מאמרים בפלטפורמות החברתיות, הושתקו בהמוניהם. פייסבוק למשל אסרה לחלוטין לדון ברעיון במשך מספר חודשים.

אבל כעת, בשנת 2023, "למדנו שגם משרד האנרגיה וגם ה-FBI רואים שזה סביר ביותר שהמגפה דלפה ממעבדה... ולכן, נותר לנו לתהות כיצד השערה פשוטה תויגה כקונספירציה או גיזענות".

במאמר הדעה, סטאק התייחסה ישירות לדאזאק, אותו תיארה כ"משתף פעולה במשך יותר מעשור עם וירולוגים סינים שחקרו נגיפים של עטלפים והפנה כספים לאומיים למחקרים". היא הזכירה כיצד הוא לקח חלק בחקירת האו"ם בסין, וחזר למערב כדי "לזלזל בתאירויית דליפת המעבדה כתיאוריית קונסיפרציה – לעתים קרובות מבלי לחשוף את חלקו המקצועי במעבדה".

כאשר היא ציפתה לראות התנהגות כזו מצד הממשלה הקומיניסטית הסינית, סטאק אמרה שהיא הופתעה לראות הסתרה כזאת מצד ארצות הברית.

"ביליתי יותר מדי שנים במדינות מצונזרות, כמו מצרים, רוסיה וסין, ואני לא מאמינה שאפשר לפתור בעיית דיסאינפורמציה על ידי מעקב אחר דיבור ומיון רעיונות למקובלים ולבלתי מקובלים. כך אתה מסיים בחברה שאף אחד לא מאמין יותר בכלום", הוסיפה.