דעה: אהרן ברק ונתניהו מובילים את העם לתהום

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

צדקתי כשידעתי שאם יגע בעגל-הזהב שדאג לטפח מאז 1996, הרי שלא יהיה זה מאהבת מרדכי, אלא מאהבת עצמו.

נכון, פעולה נגד כנופיית משפט המתכסה בשם 'מגן הדמוקרטיה' אף שהינה אוליגרכיה הדנה יהודים לפי משפט הגויים היא הדבר החשוב ביותר שניתן לעשות, ולכאורה, המעשה הוא העיקר, ולא מניעי נתניהו, ואל לנו להיות טהרנים יתר על המידה.

ובתוך כך, המשך כפיפות הממשל בתחומי התרבות, היישוב, החינוך והביטחון למסדר הפקידות המבוללת, המתבטא בהפרת ההבטחות למחנה האמוני - סמוטריץ' ובן גביר - מעידה שהמאבק במערכת המשפט הוא צעד שמבוסס על נרקסיזם פוליטי.

איך נסביר את עקירת, רציחת, הכאת, השפלת, הדחת אנשים ומושבים יהודיים בא"י בידי חיילים, שוטרים, פקידים, וערבים – והשתיקה מבלפור?. בפשטות.

נתניהו אתאיסט.

כבאיראן, שטחי C, אובדן הגליל והנגב, ומערכת המשפט, עד שתופעה לא משיקה להישרדותו הפוליטית של האתאיסט – היא לא פונקציה.

אצל אתאיסטים שימור הכוח חשוב מהצדק (שלא קיים), גם כאן, יחסו הסדיסטי של נתניהו למחנה האמוני, מבטא משהו עמוק לא רק בנתניהו, אלא בציונות החילונית כולה.

כנהוג בנפש האתאיסט, טקיטקת שימור כוח היא אמת, והאסטרטגיה מנותבת לה.

משפחת נתניהו בנתה אסטרטגיית משחק-סכום אפס לשנה הקרובה המורכבת מ-2 חלקים.

א. העברת הרפורמה למען הישרדותו האישית תוך שימוש בציונות הדתית

ב. לאחר מכן, התשתם בזירה המדינית/ביטחונית/זהותית באמצעות המשך מדיניות שמאל-מרכז ביביסטית, והבאת גנץ/סער לשולחן.

כך, נתניהו

א. יגבר על המערכת ששרה ויאיר הכריזו נגדה מלחמה ב-2022, ושהכריזה עליו מלחמה ב-2016

ב. וימנע לחץ מהמחנה האידאולוגי המאתגר את תפיסת עולמו.

במובן זה יביס משמאל את מערכת המשפט, ומימין את המחנה האמוני.

הבעיה באסטרטגיה - היא שהיא מבוססת על הלך מחשבה שבו טובת המדינה אינה פונקציה.

ברק ונתניהו:

השבוע התוודה אהרן ברק על היותו אתאיסט.

זאת כבר ידענו על נתניהו על סמך עדותו של חברו לשעבר רוני מאנה.

נתניהו אינו רק אתאיסט אלא גם אדם לחיץ נטול עצבי-ברזל כפי שהעיד המצביא המהולל וראש הממשלה לשעבר אריאל שרון.

אך הוא לא רק פחדן ואתאיסט, הוא גם פחדן-אמונה.

כאתאיסט מקיוואליסטי הרואה את ההיסטוריה והחברה דרך העדשה המעוותת של אביו הבינוני.

כהובסיאן מדופלם, ביבי רוצה להיות משיח של כוח בלי הגאולה של הרוח.

כמו אהרן ברק האתאיסט אף הוא רואה בכוחו את האמת.

אצלו זה קצת פתטי משום שלא כמו אצל אהרן ברק, משה דיין, או אריאל שרון שיודעים איך לשנות את המציאות עם כוח, נתניהו רק משמר אותו עבור עצמו.

במובן זה הוא דמות שולית בהיסטוריה.

חלק משורת פקידים אתאיסטים שתפסו טרמפ על הציונות ובחשבון היסטורי - רק חילנו וטיפשו את העם היהודי.

ובתוך כך, ברק (הנפיל בהיסטוריה) ונתניהו (הננס בהיסטוריה) חולקים את "האמונה" כי העם היהודי בתצורתו הקלאסית-אמונית הינו תקלה היסטורית.

הם סבורים כי הציונות מבשרת על קץ היהדות - במקום להבין שבקרוב תתחיל היהדות הגאולית.

אכן, נתניהו חושש מהגאולה לא כי הוא פרגמטיסט אלא משום שהיא מאיימת על מעמדו כמשיח אבסולוטי.

מכאן אפשר להבין את יחסו הנורא לסמוטריץ' המאתגר את מסלולה האתאיסטי של המדינה שנחטפה בידי מסדר הניהליסטים בראשות ברק ונתניהו.

בצלאל מציב חלופה יהודית להתדרדרות הציונות מאז 1973.

הציונות אמנם נולדה מתוך הלאומיות האירופאית שאופיינה ברעיון 'היוולדות העמים', אך העם היהודי לא נולד במאה ה-19, אלא במאה ה-19 לפני הספירה.

נתניהו לא מבין בהיוולדות, גורל, ייעוד, הוא מבין בניהול בינוני שלא מתאים לעם המנוהל - משום שהוא מנותק מאמונה/אסטרטגיה - וכפי שאמר לי החכם שבחברי הכנסת בישראל "הוא לא אסטרטג".

הוא אינו פועל כיהודי מתוך שכנוע טרנצנדנטי, אלא מתוך רצון בכוח אימננטי.

לא רבותיי, אין פה 'אסטרטגיה גדולה' במאבקו נגד מערכת המשפט, אין כאן הקרבה גאונית של 'מלכה בשחמט' (התיישבות, זהות וביטחון) עבור ניצחון במערכה (מערכת המשפט) כמו שמנסים להסביר חסידיו השוטים ובנו של חובב השרימפס.

בעצם השמאלנים צודקים באומרם שביבי פועל נגד מערכת המשפט להציל את ישבנו, גם אם טועים בחושבם שבית המשפט מגן הדמוקרטיה כמובן.

במילים אחרות, אם נחזור ל-2020, הרגע בו נתניהו הפר את הבטחתו לגנץ לרוטציה והחל את מסכת הבחירות הבלתי נגמרת.

נמצא את נתניהו כאותו מכחיש-גאולה נמרץ ואופורטוניסט שחסידיו טועים לחשוב שהינו 'פרגמטיסט'.

1. מעדיף שותפים חילונים/שמאלנים – על פני דתיים
2. משתמש בגוש האמוני/יהודי ככלי פוליטי לביצור כוחו עד יעבור זעם (כפי שעשה מאז אוסלו)
3. מאבד את הערכים, האדמות, הביטחון והתרבות של העם היהודי לערבים ולאירופאים

לקראת סיום אפשר להתעודד מכך שבתוך הסלט אליו נגררה ישראל באמצעות צמד האתאיסטים ברק ונתניהו מאז רצח רבין.

אחד מהם החליט לכאורה להשיב את מוקד הכוח לעם היהודי עצמו לכאורה (בערבון מוגבל).

זאת למרות שהוא אחראי יותר מכל אדם אחר בהיסטוריה המודרנית לבילול והחלשת העם היהודי ואחיזתו בארצו.

המסקנה המתבקשת הינה כי אין מחנה אמוני נגד מחנה דמוקרטי, ימין נגד שמאל, נאורים נגד חשוכים.

יש צמד אתאיסטים - נתניהו וברק.

חברים לשעבר שנכנסו לסכסוך בו ל'מחנה הדמוקרטי' יש יתרון.

ברק חכם מנתניהו.

הוא בנה עגל זהב מתקתק.

יש לו כוהנים אמיתיים וצבא אמיתי.

למחנה האמוני? יש רק דתיים עם מוסדות חינוך ותרבות הכפופים לאתאיסט שאביו היה היסטוריון בינוני והטועה לחשוב שהבין דבר בתולדות עם ישראל יותר מז'אן פול סארטר...

יתר עבדיו? "ישראל השנייה?" חסרי דעת שנקלעו למציאות היסטורית מודרנית בתוכה אינם מסוגלים לפעול מתוך שכל בריא.

במובן זה, על אף היותי ימני בן ימני, אינני נוצרי.

קרי, אינני מאמין כי לחלש/האמוני מגיע הניצחון.

בהיסטוריה, הניצחון מגיע למעזים, ולכן הוא מגיע ל'שבט הלבן'.

כשהיו חנן פורת (קיבוצניק דתי) ואריק שרון (מושבניק חילוני) הצנחנים בצד שלנו – אז הניצחון הגיע לנו.

הקריאה הניצחת של מאמר זה חייבת להתבסס על

1. הקמת משרד הגירה לעידוד מעבר של אוכלוסייה ערבית למדינות המפרץ.
2. שינוי חוק השבות
3. יצירת שיטת דמוקרטיה ישירה יותר
4. שימת סוף להסכמי השלום הפושעים עם ירדן.

ישראל אמנם לא נשלטת על ידי החונטה המשפטית כבעבר וזו נקודת אור גדולה.

אך היא כן נשלטת על ידי גורמים לא פחות מזיקים – משפחת נתניהו והמחנה 'הדמוקרטי' שהמטבח הלא כשר שהם חולקים הפך לחלק מאפיזודה היסטורית בת 350 שנים שאותה תיאר ההיסטוריון יעקב כ"ץ ז"ל.

אפיזודה שנראה כי נעה בין גלות ובין ציון בשיוויון נפש מוחלט.

אפיזודה בה היהודים מתבשלים כצפרדע ליד סיר הבשר - הלא כשר אף הוא.