נפרדים מהגיטריסט הגדול בכל הזמנים: ג׳ף בק הלך לעולמו בגיל 78
הוא היה המאסטר של כל הגיטריסטים, זכה בשמונה פרסי גראמי, והיה אבן דרך בתעשיית המוזיקה. הגיטריסט האוהב הלך לעולמו אמש בעקבות דלקת בקרום המוח, וזה הזמן להיזכר במפעל החיים המרגיש והמרתק שלו
01.12.2023 08:00
לני כהן
הגיטריסט ג'ף בק מת בגיל 78, כך הודיעה משפחתו ברשתות החברתיות. סיבת המוות היא דלקת בקרום המוח, ומשפחתו הוסיפה כי הוא מת בשלווה, וכעת היא מבקשת פרטיות לתקופה הקרובה. הבשורה המפתיעה הייתה טרגדיה גדולה עבור מעריציו של הכוכב והגיטריסט הותיק, אשר השפיע על מוזיקאים רבים ברחבי העולם. 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בק החל את דרכו בלהקת "יארדבירדס" הבריטית, שם החליף את הגיטריסט אריק קלפטון בהמלצתו של הגיטריסט ג'ימי פייג'. לאחר שנתיים בק עזב את הלהקה בעקבות מתחים בין חברי הלהקה, והמשיך לקריירה מצליחה כמוביל ההרכב "קבוצת ג'ף בק" וכאמן סולו. סגנון הנגינה והתעוזה שלו להתנסות בסגנונות חדשים עיצבו את סגנון הפיוז'ן-ג'ז, אבל גם סגנונות אחרים כמו מטאל ובלוז.
החדשנות של בק באה לידי ביטוי גם בעובדה ששילב בין מוזיקה אלקטרונית וצלילי גיטרה בשנת 1999. אחת התרומות הכי מזוהות איתו היא השימוש בדיסטורשן בגיטרה, שבק אמנם לא המציא אבל תרם רבות לפופולריות של הצליל, ובאמצעותו פיתח סגנונות נגינה חדשים. כאמור, בק זכה בשמונה פרסי גראמי לאורך הקריירה שלו ונכנס פעמיים להיכל התהילה של הרוקנרול – פעם אחת כחלק מ"יארדבירדס" בשנת 1992, ופעם נוספת כאמן סולו בשנת 2009.
בשנות ה-70, אחרי שהצטרף כנגן לסיבוב ההופעות של "תזמורת מאה אווישנו" של ג'ון מקלפלין והושפע רבות מהפיוז'ן ג'ז שניגנו בו, החליט בק לשנות כיוון. הוא הוציא ב-1975 את האלבום Blow By Blow בהפקת ג'ורג' מרטין שהיה המפיק שלהביטלס. היה זה אלבום אינסטרומנטלי לחלוטין ובכל זאת הוא הצליח והיה הנמכר ביותר של בק. בשנים שלאחר מכן הוציא עוד שני אלבומים בסגנון דומה.
בשנות ה-80 סבל בק מטינטון באוזניים והאט את קצב עבודתו. בגלל שהופעותיו באותו עשור היו נדירות הן הפכו לזכורות במיוחד, ובפרט הופעתו עם סטינג, אריק קלפטון ופיל קולינס באירוע צדקה של ארגון "אמנסטי" אי שם ב-1981. כמה שנים מאוחר יותר הוציא את האלבום Flash עליו עבד עם המפיק נייל רוג'רס, ובו חזר ליצור שירים יותר נגישים. האלבום הצליח גם הוא ומכר מאות אלפי עותקים ברחבי העולם.
בעשורים לאחר מכן בק שיתף פעולה עם זמרים רבים, ביניהם בון ג'ובי, קלי קלארקסון, רוג'ר ווטרס וקייט בוש. הוא המשיך להוציא מוזיקה אך הלך והתמקם במשבצת הכוכב הוותיק שאמנים חדשים מציינים אותו כמקור השראה. בנאום שנשא שכנכנס באופן רשמי להיכל התהילה של הרוקנרול בשנת 2009 אמר: "אני מנגן כמו שאני מנגן כי זה מאפשר לי להמציא את הצליל הכי 'חולה' שאפשר. זו המטרה, לא? לא אכפת לי מהחוקים. למעשה, אם אני לא שובר את החוקים לפחות עשר פעמים בכל שיר אני לא מבצע את עבודתי כהלכה".
בק היה מוזיקאי, אמן וגיטריסט מופלא, כזה הכונה פעמים רבות הגיטריסט של הגיטריסטים. ב-2005 דירג אותו מגזין "רולינג סטון" במקום החמישי ברשימת מאה הגיטריסטים הכי טובים אי פעם, ואכן, ניתן לומר כי הוא בהחלט היה כזה.
