האיש שתכנן והוביל את המזימה, שסוכלה, לחטוף את מושלת מישיגן גרטשן ויטמר, נידון ביום שלישי ל-16 שנות מאסר.

(צילום: AP)

בית המשפט גזר את דינו של אדם פוקס, לאחר הרשעה ראשונה בגרנד ראפידס, זאת בגין קשירת קשר לחטוף את המושלת הדמוקרטית ולפוצץ גשר כדי שהחוטפים יוכלו להימלט.

עונשו של פוקס הוא הארוך ביותר מבין כל מי שהורשע במזימה, אם כי הוא קצר משמעותית ממאסר העולם שהתובעים ביקשו. ביום רביעי, בארי קרופט ג'וניור, אחד השותפים, יקבל את גזר דינו.

פוקס וקרופט הואשמו בהובלת קונספירציה שעודדה גורמים קיצונים אנטי-ממשלתיים להצטרף למזימה, שתוכננה לצאת לפועל רגע לפני הבחירות לנשיאות 2020. המעצר של השניים, ועוד 12 אחרים, מאפיינת את התקופה שהייתה, ועודנה, מלאה בסכסוכים פוליטיים וחברתיים.

בעוד שקרופט הציע את הכישורים שלו בייצור פצצות, פוקס היה "הכוח המניע שדחק במגויסים לאחוז בנשק, לחטוף את המושלת ולהרוג את כל מי שיעמוד בדרכם", כך טענו התובעים, שאמרו שהמזימה נועדה לעורר "מהפכה אמריקאית שנייה".

במזל, גורמי אכיפת החוק הפדרליים הצליחו לעלות את המזימה, וויטמר לא נפגעה.

פוקס (שמאל), קרופט (ימין)

התוכנית הייתה לפרוץ לבית הנופש של ויטמר, ללכוד אותה באיומי אקדח ואז לאלץ אותה לעמוד "למשפט" באשמת בגידה - ולעמוד בפני עונש מוות.

הסיבה לכך היא הכעס של אותם גברים על מדיניות הציבור שהחילה ויטמר כדי להילחם בהתפשטות מגפת הקורונה, נוסף להתחבטויות שלה עם הנשיא דאז דונלד טראמפ.

פוקס וקרופט נפגשו עם קבוצה של קיצוניים אידיאולוגים באוהיו, וערכו אימוני נשק בוויסקונסין ומישיגן. הם עקבו אחר בית הנופש של ויטמר באמצעות משקפת ראיית לילה.

כאמור, התובעים ביקשו מאסר עולם עבור פוקס, בטענה כי בעוד שקרופט הביא מיומנויות ייצור פצצות, פוקס היה המנהיג המנטלי. אך עורך דינו של פוקס טען כי מאסר עולם יהיה עונש מוגזם, והדגיש את העובדה שהוא היה חרד ומדוכא, ומעשן מריחואנה על בסיס יומי.

עורך הדין גם הצביע על הסוכנים הפדרליים הסמויים שהשתתפו בפגישות החשאיות במרתף של חנות שואב אבק באזור בו התגורר פוקס. לטענתו, דן צ'אפל, יוצא צבא ארה"ב, "עשה מניפולציות לא רק בתחושת 'הפטריוטיות' של פוקס, אלא גם בצורך שלו בידידות, קבלה ואישור גברי".

הסנגור גם טען שהממשלה הגזימה ביכולות של פוקס, וטען שהוא מרושש ואינו היה מסוגל להשיג פצצה כדי לבצע את התוכנית.

השופט רוברט ג'יי ג'ונקר אמר שמאסר עולם הוא "לא הכרחי. זה יותר מדי. משהו פחות מכל החיים עושה את העבודה במקרה הזה".