סטטוס קוו דמוקרטי או "גל אדום"? בחירות האמצע יוצאות לדרך

בחירות 2020 ככל הנראה יכנסו לספרי ההיסטוריה בשל סירובו של נשיא ארצות הברית דאז, דונלד טראמפ, להכיר בהפסדו - סירוב שאף הוביל למתקפה הקטלנית על סמל הדמוקרטיה האמריקאית, גבעת הקפיטול.

אך הבחירות שהתקיימו בשיא משבר הקורונה גם שינו את מאזן הכוחות בוושינגטון די.סי., שכן מעבר לכך שהנשיא ביידן הצליח לנצח את טראמפ ולמנוע ממנו קדנציה שנייה, המפלגה הדמוקרטית הצליחה לשמור על הרוב שלה בבית הנבחרים ואף לחזור לשלוט בסנאט לראשונה מאז תחילת 2015.

כעת, שנתיים לאחר אותן בחירות גורליות, עשרות מיליוני אמריקאים שוב יגיעו לקלפיות ויכריעו האם הדמוקרטים ישמרו על אותו "טרייפקטה" פדרלי, או שמא המפלגה הרפובליקנית תחזור לשלוט באחד משני בתי הקונגרס (או בשניהם).

בניין הקפיטול בוושינגטון (צילום: Shutterstock)

בחירות האמצע (ה-midterms, שנקראו על כך מכיוון שהן נערכות באמצע הקדנציה הנשיאותית) יתקיימו מחרתיים, ביום שלישי ה-8 בנובמבר, אך לא מדובר בבחירות שבהן בוחרים נשיא. במקום, אזרחי ארצות הברית יבחרו את כל 435 נציגי המדינות בבית הנבחרים וכשליש מחברי הסנאט. ראוי להזכיר שבזמן שחברי בית הנבחרים נדרשים להיבחר מחדש בכל שנתיים, קדנציה של סנאטור נמשכת 6 שנים, ועל כן בכל שנתיים כשליש מתוכם נלחמים על קדנציה נוספת. לצד הקונגרס יתקיימו גם בחירות למושלים במספר רב של מדינות (בראשן ניו יורק) וגם ראשי ערים (למשל בלוס אנג'לס).

השנה, 35 מושבים בסנאט יוכרעו בקלפי, מתוכם כיום מכהנים 21 סנאטורים רפובליקנים ו-14 סנאטורים דמוקרטים. אוקלהומה תהיה המדינה היחידה שבה יבחרו שני סנאטורים, וזאת מכיוון שיתקיימו בחירות "רגילות" למושב אחד, ובחירות "מיוחדות" עבור המושב השני בעקבות פרישתו מהקונגרס של הסנאטור ג'ים אינהוף.

בבחירות הקודמות, הדמוקרטים הצליחו להשיג 48 מושבים (עלייה של 3 לעומת הבחירות הקודמות) ואילו הרפובליקנים הצליחו להשיג 50 מושבים (ירידה של 3). שני סנאטורים שמוגדרים כעצמאיים, ברני סנדרס (ורמונט) ואנגוס קינג (מיין), מצביעים עם הדמוקרטים, ועל כן נוצר מצב של שוויון 50-50 בבית העליון של הקונגרס. בזכות העובדה שהדמוקרטים מחזיקים בבית הלבן (סגנית הנשיא האריס היא נשיאת הסנאט), הדמוקרטים חזרו לשלוט בסנאט.

בכל הנוגע לבית הנבחרים, הדמוקרטים הצליחו לשמור על הבית התחתון עם רוב של 222 חברי קונגרס, לעומת 213 המשתייכים למפלגה הרפובליקנית. המשמעות היא שננסי פלוסי זכתה להמשיך בתפקידה כיו"ר בית הנבחרים, וכאמור הדמוקרטים בעצם הצליחו להשיג שליטה בכל הקונגרס ובבית הלבן.

חשוב להבין שבאופן היסטורי המפלגה ששולטת בבית הלבן ספגה מהלומה אלקטורלית במהלך בחירות האמצע הראשונות.

כך למשל, בשנת 2010 - שנתיים לאחר שהנשיא אובמה נבחר לראשונה - המפלגה הרפובליקנית הוסיפה 63 מושבים בבית הנבחרים ובכך חזרה לשלוט בבית התחתון של הקונגרס. בסנאט הרפובליקנים אומנם לא הצליחו להפוך למפלגה הגדולה ביותר, אך תוספת של שישה סנאטורים 'אדומים' סייעה להם לבלום חקיקות רבות שקודמו ע"י הנשיא הדמוקרטי.

תסריט דומה התרחש בשנת 2018, שנתיים לאחר שהנשיא טראמפ נבחר, כאשר המפלגה הדמוקרטית הוסיפה 41 מושבים בבית הנבחרים, חזרה לשלוט בבית וסללה את הדרך לקראת חזרתה של ננסי פלוסי לתפקיד יו"ר בית הנבחרים. הרפובליקנים דווקא הצליחו להגדיל את כוחם בסנאט, מ-51 ל-53 מושבים, הרבה בזכות העובדה שהבחירות של אותה שנה התמקדו במדינות שבדרך כלל מצביעות לרפובליקנים. המועמדים שינצחו בבחירות הקרובות יקחו חלק בקונגרס ה-118, שיפתח לאחר השבעתם ב-3 בינואר 2023.

מדובר בבחירות הראשונות שייערכו לאחר מפקד האוכלוסין של שנת 2020 (צילום: AP)

הסוגיות הבוערות ביותר במהלך מערכת הבחירות הנוכחית הן הכלכלה האמריקאית (ובפרט האינפלציה הגבוהה), הזכות להפלות (זכר להחלטת בית המשפט העליון של ארה"ב לבטל את פסיקת רו נגד וייד בקיץ האחרון) והמאבק על מה מותר ומה אסור ללמד בבתי הספר הציבוריים מחוף לחוף.

במקביל לסוגיות החשובות שהקונגרס הבא יתמודד עמן, חשוב להזכיר כי הבחירות הקרובות יהיו הראשונות שבהן חלוקת המושבים בבית הנבחרים תתבצע בהתאם למפקד האוכלוסין של שנת 2020. כזכור, טקסס הייתה המנצחת הגדולה של מפקד האוכלוסין, שכן היא קיבלה שני מושבים נוספים בבית הנבחרים (ובכך עלה סך הנציגים של מדינת הכוכב הבודד ל-38).

בין המדינות שזכו לנציג בודד נוסף בבית הנבחרים ניתן למצוא את קולורדו, מונטנה, אורגון, צפון קרוליינה ופלורידה. לעומת זאת, שבע מדינות איבדו נציג בודד, ביניהן אילינוי, מישיגן, וירג'יניה המערבית, פנסילבניה ושתי מדינות הנחשבות כמעוז של המפלגה הדמוקרטית - ניו יורק וקליפורניה. למעשה, זו הפעם הראשונה שבה קליפורניה מאבדת נציג בקונגרס מזה 170 שנה. אגב, אם למישהו עוד היה ספק לגבי החשיבות של מפקד האוכלוסין, הנתונים מראים שניו יורק הייתה יכולה לשמור על המושב שאיבדה לו היו נספרים 89 תושבים נוספים בלבד.

העובדה שניו יורק הדמוקרטית איבדה מושב אחד עלולה להיות מכריעה, שכן נראה שהרפובליקנים בדרך לניצחון גדול שיעניק להם שליטה על בית הנבחרים. למעשה, בזמן שהקרב על הסנאט עדיין צמוד, בכל הנוגע לבית הנבחרים נדמה שהשיח הציבורי אינו על האם הרפובליקנים ינצחו, אלא עד כמה גדול יהיה הרוב שלהם בבית.

בפועל, הרפובליקנים זקוקים לתוספת של חמישה מושבים בלבד (בחישוב נטו) כדי לזכות בבית הנבחרים, והדרך לכך צפויה להיות יחסית קלה. כל מה שעליהם לעשות זה לנצח במחוזות שבהם טראמפ ניצח ב-2020, ובמספר מחוזות נוספים שבהם הדמוקרטים ניצחו בהפרש קטן (בהנחה שהם יצליחו להחזיק את כל המושבים הקיימים שלהם).

נקודת המפתח תהיה המחוזות שנמצאים בפרברים של הערים הגדולות - אותם מחוזות שנטשו את הרפובליקנים במהלך ארבע שנותיו של טראמפ בבית הלבן. למעשה, כמעט כל המאבקים הצמודים בבחירות אלה נמצאים במחוזות מסוג זה, והשאלה תהיה האם אותם תושבים - שבדרך כלל אמידים ומשכילים יותר - יסכימו "לחזור" לרפובליקנים כעת, לאחר שטראמפ כבר אינו נשיא.

אילוסטרציה (צילום: Getty Images)

המצב מעט שונה יותר בסנאט, שהשליטה בו ככל הנראה תוכרע בארבעה התמודדויות: נבאדה, ג'ורג'יה, פנסילבניה ואריזונה. בשלושה מתוכם מדובר במועמדים דמוקרטים שמנסים להיבחר לקדנציה נוספת, ואילו בפנסילבניה שתי המפלגות נאבקות על המושב שמתפנה ע"י פט טומי הרפובליקני, שבחר לא להתמודד על קדנציה נוספת. הסקרים מראים יתרון קל למועמדים הדמוקרטים באריזונה, ג'ורג'יה ופנסילבניה, אך שוויון בנבאדה.

בנבאדה, קתרין קורטז מסטו הדמוקרטית תינסה לקבל קדנציה שניה ותתמודד מול אדם לקסלט הרפובליקני, שהיה התובע הכללי של המדינה בין השנים 2015 ו-2019. כרגע, הסקרים מראים שוויון של 47%-47% בין שני המועמדים, וזה מסתמן כמירוץ הצמוד ביותר בבחירות הקרובות.

באריזונה, הסנאטור מארק קלי מחזיק ביתרון 51%-45% על יריבו, בלייק מאסטרס, הנחשב כבן חסותו של המיליארדר פיטר ת'יל. מאסטרס שימש כמנהל התפעול הראשי של חברת ההשקעות של ת'יל ואף כנשיא קרן ת'יל. בפנסילבניה, סגן המושל ג'ון פטרמן מחזיק ביתרון קטן יותר, 49%-45%, על אושיית הטלוויזיה השנויה במחלוקת מהמט אוז, הידוע גם בשם הבמה דוקטור אוז.

בג'ורג'יה הסנאטור רפאל וורנוק, שנבחר לסנאט ב-2020 במהלך ה"גל הכחול" ששטף את ארצות הברית, ינסה לזכות בקדנציה מלאה כאשר יתמודד מול שחקן הפוטבול לשעבר הרשל ווקר. הסקרים מראים כעת שוורנוק מוביל בפער של 3%, 49% לעומת 46%.

עד כמה הסקרים היו מדויקים נדע רק לאחר הבחירות, אך כבר עתה ברור שיהיו השלכות רבות לבחירות האמצע. מעבר לסוגיות הבוערות והחשובות שארצות הברית מתמודדת איתן, השליטה בבית הנבחרים ובהסנאט תכתיב במובנים רבים כיצד יראו השנתיים הבאות בקדנציה של הנשיא ביידן, ובפרט האם יהיה לו מספיק הון פוליטי כדי לחוקק חוקים, או שמא ייאלץ להתמודד עם קונגרס עוין.