״להיות רולינג סטון״: הדוקו החדש על להקת הרוק הגדולה בכל הזמנים
על אף שהלהקה המיתולוגית והאהובה שיחררה כבר למעלה מ-30 סרטים שונים, נראה כי הדוקומנטרי החדש מצליח לספק את הסחורה ולחדש אפילו עבור המעריצים הכי מושבעים של ״רולינג סטון״
09.10.2022 19:00
לני כהן
מי שאוהב ועוקב אחר ה״רולינג סטון״ ידוע כי כאשר זה מגיע לסרטים אודות הלהקה, הדבר האחרון שחסר הוא עוד דוקו על חברי הלהקה. ובכל זאת, הנה הוא מגיע, סרט חדש לגמרי, שמגיע כאמור לאחר עשרות סרטים שונים. ביניהם ״תנו לי מחסה״ שתיעד את מקרה הרצח בהופעה של הלהקה בפסטיבל אלטמונט, שהפך לאחד מסרטי המוזיקה החשובים בהיסטוריה, ״הסטונס בגלות״ שתיעד את אלבום המופת שלהם ״אקסייל און מיין סטריט״, וכמובן, ״שיין אה לייט״ של מרטין סקורסזה. 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
ובכל זאת, הנה מגיע דוקו חדש על הלהקה האהובה. מדובר על סדרה בת ארבעה פרקים בלבד, מבית ה-BBC שעלתה ממש לאחרונה לשידור. כל פרק בסדרה מתמקד בדמות אחרת בלהקה, שכידוע, ציינה השנה 60 שנות פעילות. בנוסף, תוכלו לגלות לאורך הסדרה ראיונות נדירים, קטעי ארכיון, ועדויות של מוזיקאים שונים.
כך למעשה מצליחה ״להיות רולינג סטון״ לחדש גם עבור המעריצים הכבדים ביותר של הלהקה. מיק ג'אגר מבקש מהמראיינים לא ליפול לקלישאות, וקית' ריצ'רדס מסביר למראיין על הקושי שבלהתראיין עשרות שנים ולשמוע כל הזמן את אותן שאלות. עם זאת, גם בפעם המיליון זה מעניין לשמוע את מיק וקית' נזכרים ביום בו הם כתבו יחד את "סטיספקשן".
בנוסף, הדוקו כולל לא מעט קטעים מענגים לצפייה לכל חובב מוזיקה בכלל. קטעי הארכיון של ג'אגר מתראיין לאורך השישה העשורים האחרונים הם אוצר ויזואלי עוצר נשימה ונוגע ללב, קטעי ההופעות הישנים עברו רימסטרינג ונשמעים ונראים מעולה וכמובן, חוש ההומור האנגלי היבש של ג'אגר, ריצ'רד ורוני ווד מצליח להחזיק את כל הדוקו בפני עצמו.
הפרק החותם את הסדרה עוקב אחר דמותו של צ'ארלי ווטס, מי שהיה מתופף הלהקה במשך כמעט 60 שנים, עד יום מותו בשנה שעברה. הוא היה מוכר בעיקר בתור החבר השקט והמופנם של הלהקה, אך בפרק הרביעי הסדרה בוחרת לצלול לתוך הסיפור שלו בצורה כה מרתקת שלא רק מכבדת אותו כמוזיקאי ואדם, אלא גם מגלה המון פרטים מפתיעים ועסיסיים על חייו והיצירה שלו בפרט.
ווטס מצויר בתור דמות כה אהובה, מיוחדת וחכמה. כך למשל אחד הרגעים הכי נוגעים ללב בסדרה הוא לשמוע את ווטס אומר כי מעולם לא הרגיש חלק מהלהקה, בה היה חבר מאז שהיה בן 20 ועד יום מותו, בגיל שמונים. הסדרה חושפת כי ווטס התמודד עם OCD, מה שמנע ממנו ליהנות מכל ההצלחה והתהילה. חלק מרגש נוסף הוא הרגע בו נחשפים ציורים מהיומן האישי שלו, בו הוא תיעד כל חדר מלון בו ישן במהלך סיבובי ההופעות בהם סבל משעמום כי לא נהג לבלות כמו חבריו ללהקה.
לסיכום, ״להיות רולינג סטון״ מצליחה להיות מרתקת לא רק עבורי מעריצים שרופים של הרולינג סטון, אלא גם עבור חובבי מוזיקה, וחובבי הז׳אנר בכלל. היא מרתקת, נוגעת ללב, מפתיעה, ומציגה פרוטרט אנושי מגוון ואותנטי, כזה שהשייך לאמנים שהפכו חלק בלתי נפרד מהעשורים האחרונים.
