"חוסר תקווה וייאוש": הורים מלוס אנג'לס מספרים על השפעות הקורונה על ילדיהם

שנת הלימודים החדשה בפתח, ואחרי כשנתיים וחצי של הגבלות, רוב ילדי ארצות הברית יחוו את מסגרת הלימודים שלהם ללא החובה לעטות מסכה, לשמור מרחק או צווי קורונה אחרים.

 

(צילום: Getty Images)

 

בתחילת שנת הלימודים הקודמת, כ-75 אחוזים מבתי הספר בארה"ב נדרשו להחיל חובת מסכות עבור התלמידים או המורים, כך על פי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של חינוך. כעת, רק קומץ של מוסדות לימוד מבקשים לעטות מסכות.

לצד החדשות הטובות של סיום המנדטים, ההשפעה של היישום שלהם נשארה. זה נכון במיוחד בקליפורניה, שם בתי הספר החילו את מדיניות הקורונה המחמירה ביותר בארצות הברית, והיא גם הייתה בין המדינות האחרונות שפתחו מחדש את מוסדות הלימוד.

מחוז בית הספר המאוחר של לוס אנג'לס, LAUSD, שיפתח את שעריו ביום שני, כמעט קבע דרישת עטיית מסכות חדשה וביצוע בדיקות קורונה במהלך הקיץ, אך לבסוף ביטל אותם בעקבות לחץ גדול.

הורים רבים אמרו שהם חשו הקלה מכך שהמנדטים בוטלו, אך הודו שההשפעה של שנתיים וחצי האחרונות נמשכת.

"הכנסת ילדים לבידוד, במיוחד בלוס אנג'לס – מבחינה חברתית, אקדמית ורגשית, היו לה השפעות מזיקות, שאנחנו רק מתחילים להרגיש אותן", אמרה דניאלה בלום, שילדיה לומדים בבית הספר באזור אל.איי, בשיחה עם רשת 'פוקס ניוז'.

"כאשר מבודדים ילדים מיום לימודים של שבע שעות, שבו אין ספורט או פעילויות לימודיות חברתיות, אין להם ברירה אלא לפנות לאלקטרוניקה", המשיכה בלום. "ויש שם רק חושך, מכיוון שהם כבר פגיעים, מתבגרים והם רגישים לחשיבה קבוצתית וקונפורמיות".

היא המשיכה ואמרה שילדים מופנים וכאלה שנוטים לחרדות שונות, השתמשו במסכות כדרך להסתתר מהחברה. המסכות, לדבריה, הפכו לכלי "נוח מאוד כדי לא להיחשף לעולם".

אמא אחרת, קריסטינה אירווין, אמרה שבנה הבכור, שהיה בחטיבת הביניים כאשר הנגיף פרץ, הפך מסטודנט מצטיין לאחד שנכשל במבחנים.

"השנתיים האלה היו זמן אבוד", אמרה אירווין. "פשוט לא היה אכפת לו. והדבר הגרוע הוא שלמורים לא היה אכפת. הוא הראה לי סרטונים מהזום, המורים אוכלים ספגטי, ומורה אחרת החליפה חיתול לבנה שזה עתה נולד, כאשר הילד צורח ברקע. זה לא מועיל ללמידה".

אמא נוספת ששוחה עם רשת החדשות, אמרה שהיא חזתה איך ילדיה נופלים לבידוד חברתי ודיכאון במהלך המגפה: "כל הזמן פחדתי שאני אכנס לחדר שלו והוא לא יהיה איתי יותר. הוא היה כל כך מדוכא. אני  זוכרת איך הוא בכה כי הוא היה כל כך בודד".

ילד נוסף שלה, סיים את שנתו האחרונה במהלך המגפה והתחיל קולג' באונ' צ'פמן במחוז אורנג', אבל הוא נפל לדיכאון והחל להשתמש בסמים כבדים, ולא עבר את הסמסטר הראשון.

לאנס כריסטנסן, שמתמודד לתפקיד ממונה הוראה ציבורית, יש חמישה ילדים הלומדים בבית הספר הממלכתי. הוא סיפר על "חוסר התקווה והייאוש" כאשר הילדים הבינו מה הם מפסידים בגלל הבידוד.

"כאשר ההתקפים הארוכים של הדיכאון והייאוש התחילו, הם חשבו 'אם אני לא אחזור לבית הספר, אני לא יכול לשחק בייסבול, או ללכת לרקוד, אני לא יכול להיות בהצגה של ביה"ס, או לנגן מוזיקה כדי לקבל את המלגה. חוסר התקווה והייאוש היו די דרמטיים".

הוא סיפר כי הוא ראה "עשרות ועשרות ילדים" שהדיכאון והחרדה שלהם זינק. "אני אישית מכיר ילדים שהתאבדו. אני מכיר ילדים שניסו להתאבד בדרכים מאוד דרמטיות".