ראש לשכת התובע המשפטי לשעבר של ארה"ב, הידוע גם כפרשן וסופר פורה, ואפילו יהודי יקר, מארק לוין העלה כמה הסתייגויות מהתנהלות ה-FBI לפני ואחרי הפשיטה במאר-א-לאגו.
את הדברים הוא פרסם לאחר הדיווח 'המרעיש' (והמתוזמן) בוול-סטריט ג'ורנל כי 11 מצבורי מסמכים 'סודיים ביותר' נתגלו בביתו של טראמפ.
מרבית הקוראים הישראלים, שאינם מכירים את חוקי ארה"ב או הפוליטיקה האמריקאית, יהדהדו בחפץ לב את המושגים שיונה לייבזון, או יתר הכסילים המדווחים אודות ארה"ב במחוזתינו יפמפמו - "טראמפ בצרות"; "ריגול"; "סיכון הביטחון לאומי", "רשלנות", ועוד מושגים חסרי בשר משפטי בהקשר הנוכחי שבמידה וה-DOJ ינסה לפעול על פיהם נגד טראמפ עלולה לפרוץ מלחמת אזרחים בארה"ב - משום שלאור המידע הקיים כרגע בחוץ, ולאור אופי התנהלות הצו הפדרלי, נראה כי טראמפ לא סיכן את הביטחון הלאומי, לא ריגל, ולא התנהל בצורה רשלנית עם מסמכים בשל הסמכות המיוחדת שלו כנשיא ארה"ב.
"The reason for the search warrant was not made public, and the probable cause is not noted as part of the documents."= ILLEGAL SEARCH AND SEIZURE
— Michael Savage (@ASavageNation) August 12, 2022
חייבים לשפוך קצת מים קרים על החגיגות המוקדמות של Ynet, N12, וואלה!, ויתר החקיינים הפרובנציאליים של הדמוקרטים באמריקה.
האמת היא,
א. המסמכים שנמצאו בביתו של טראמפ עברו תהליך של סיווג מחדש - על ידי הנשיא עצמו.
ב. הסוכנים שפשטו על החומרים כבר היו במקום חודשים לפני כן, והוצעה להם גישה מלאה לתכנים, ואף את המסירה שלהם לידי ה-FBI.
ג. לאור זאת, העובדה שבוצע צו-חיפוש שכזה מעידה על בעייתיות רבה לפי החוק האמריקאי.
ד. הנשיא הוא הסמכות העליונה בכל נושאי הסיווג של מסמכים - ולכן מותר להימצא בקרבו מסמכים רגישים שכאלה.
ה. החוק המדובר סביבו מואשם טראמפ כי הפר - חוק הריגול - מתקופת מלחמת העולם הראשונה, טוען כי מסמכים פדרליים צריכים להישמר באזורים מסוימים - הבעיה היא שהנשיא עומד מול מערכת חוקים מקבילה - המאפשרת לו להיות סמכות עליונה על הפקידות הפדרלית - וזו בעיה חוקתית שקשה לפתור.
ו. גם במידה ואסור, ה-DOJ ייאלץ להסביר בבית המשפט איך זה אפשרי שאצל אובמה וקלינטון יש מיליוני מסמכים פדרליים, ואצל טראמפ אסור שיהיו - תהיה רמת סיווגם אשר תהיה.
אבל בואו נשמע מה יש לעו"ד מארק לוין, בעצמו לומר
"א. סליחה, אבל מה שהממשלה אומרת על הצורך בחיפוש ובצו ביצוע מידי לא מספיק. משום שה-FBI כבר היה בביתו של הנשיא טראמפ ביוני והייתה לו גישה לכל הקופסאות.
ב. האם ה-FBI לא ידע שיש מידע "מסווג" באותו זמן - או לפני שהגיע לבית או במהלך החיפוש? מסמכי הביטחון הלאומי הרגישים ביותר אמורים להיות במעקב על ידי הסוכנות או המחלקה הרלוונטית.
ג. האם הם הסתכלו ביוני? אם כן, האם הם לא ראו את המסמכים? האם הם לא הסתכלו, למה לא?
ד. אם ה-FBI הרגיש שעורכי הדין של טראמפ אינם משתפים פעולה, כל שעליהם לעשות הוא לפנות לבית המשפט כדי לאכוף את הזימון שלהם או לקבל זימון שני.
ה. במקום זאת, היה פער של חודשיים בין הפגישה ביוני לבין הבקשה/ביצוע של צו החיפוש באוגוסט. מדוע היה פער של חודשיים אם היה צורך דחוף בצו חיפוש? מדוע לא התבקש צו חיפוש מידי?
ו. שוב, אני מעלה את הטענה שהדבר הוא חלק מתואנה במטרה לתפוס כל דבר שהם יכלו למצוא, תוך שימוש בדוקטרינת הראייה הפשוטה כניסיון למצוא כל דבר הקשור ל-6 בינואר, בין היתר.
