כבוד ראש הממשלה יאיר לפיד.

ישנם ממנאציך המתקראים ימנים, אך אני דווקא ימני המעריך אותך.

הינך סופר, בעל ניסיון פוליטי וביצועי, אינסטינקטים בריאים, אינטליגנציה חברתית ורגשית - וכן, אתה גם בא מבית טוב.

לכן, במקום פלגנות כיתתית, ואסטרטגיות מיקרו-פוליטיות-תקשרותיות, הבה נדבר על האתגרים שישראל ניצבת למולם וכיצד עלינו להתמודד עימם במטרה להבטיח את עתיד העם, ובעיקר את שיקומו הנצרך משנות ההזנחה הערכית-תרבותית-ביטחונית.

ראשית כל - יהדות המדינה.

חוק השבות הפרוץ.
חוגי ההגירה המתירניים

כחילוני לחילוני, יש להודות כי הללו מאיימים על עתידה היהודי של המדינה.

זו עובדה פיזית שאין לכחש. למרות שחלק ממערכת המשפט תומכת ומפרגנת לך בתפקידך הרם, עליך להבהיר שיש פה קו אדום. שמדובר בשטח שכפי שאביך בטח היה אומר - הוא בבחינת 'יהרג ואל יעבור'. אביך היה יהודי גאה שהבין היטב את מהות החזון הציוני כפי שניסחו פרופ' נתן רוטנשטרייך ז"ל.

זו מהות של חזון המוכרח לא רק לדאוג לשיבת העם העתיק והנפלא שלנו לכור מחצבתו, אלא גם למנוע כדברי גולדה מאיר את 'שואת ההתבוללות', קל וחומר שבתוך ארצו.

אני יודע שתטיב להרהיב עוז יותר מקומדיך בתפקיד בהשבת חוק השבות למתכונתו המקורית והבן-גוריונית. ולומר בעדינות אך בתקיפות כי לא ידי מערכת המשפט לקבוע את מדיניות ההגירה והגבולות הגלובלית (עם כל הכבוד) תוך הוצאה חומלת, נדיבה, והומאנית של בני העמים שלא קשרו גורלם בעם ובארץ כמתבקש מצו החוק וההיסטוריה מנחלת אבותינו עם כל הכאב והיעדר התקינות הפוליטית.

מדובר היה כאן בפריצת גדר שנעשתה בזמן נתניהו (אולמרט לא היה מרשה לכך לקרות) וכאן תוכל אף תסמן לימין ולשמאל את מה שטומי ז"ל היה חותם עליו בדמו - כן אפילו עם החרדים האלה - שימורו ההיסטורי של עם ישראל בארצו.

שנית - חינוך ותרבות.

כאיש פרוזה וקולנוע הבנתך את המדיום הלשוני והצילומי טובה מכל קודמיך בתפקיד.

לאחר שהבטחת את שימור העם בארצו ועצרת את פתיחת הארץ ל-4 קצוות אירופה, אסיה ואפריקה שעשה נתניהו - עתה עליך ליצוק רוח וחזון ישראלי בעם.

לא רק ש"ס ופוסקים, אלא גם דרך ארץ, תרבות, אזרחות - וכן תורה.

חיליק טרופר הוא בהחלט אדם ראוי לתפקיד זה.

אך שיבה זו לרוח ישראל קשה כאשר התרבות נתונה בין פטיש הלבנטיניות והסדן המטא-מודרני.

חינוך העם, מוכרח להתלוות לצמצום חלקן של עמותות לא-ישראליות בדיסקורס הישראלי באקדמיה, בצה"ל, ובמערכת החינוך.

עלינו לזכור, פתיחות היא חובה, אך הפקרות? זו כבר סכנה.

אם יש טעם כלשהו לשמר את עמנו - הרי שזה בשל תרבותנו ותורתנו הפרטיקולריים והאוניברסליים - תוצר שבו אנו מנווטים ולא עמותות בינלאומיות.

קצת גאווה עצמית לא תזיק - בידך לקיים להשיב ולקדם כאן מנהיגות חזונית שטרם חווינו מזה עשורים בתחום זה.

לקדם תרבות יהודית שורשית ואותנטית, ולא שיעתוק דלוח של צאצאיי רוצחינו, או תעתיק דלוח של תרבות הלבנט של שכנינו - בכך להיות אתה במעשיך ומילותיך - סימן לדורות.

ואדוני ראש הממשלה יודע היטב שטומי ז"ל ועמיתיו לשעבר ב'מעריב' המיתולוגי, רוזנברג, שניצר וקישון היו אולי חלוקים בחלק מהדברים, אבל חותמים על כל מילה שנכתבה כאן בהקשר ערכי זה. אז אנא ממך - השיבה לא רק את שופטינו, אלא גם את במאינו, סופרינו, וחוקרינו בראשונה.

פתיחות אחרי הכל אינה הפקרות.

שלישית - צבא הגנה לישראל.

לאחר שהבטחת את המשך קיום הגוף היהודי ולאחר הרסטורציה התרבותית וזריעה מחדש של תרבות ישראלית אותנטית ראוי להבטיח שבני האומה יהיו בטוחים מפני מבקשי רעתם. כדור שני לשואה, מונחה אתה בידי צו ההישרדות היהודי שניסח היטב פרופ' אמיל פקנהיים.

אתה הופקדת על צה"ל והשבת עוצמתו אף היא משימתך. זה אומר לחדול מהדגשים המגדריים המוגזמים (כן כן) להשיב את היהודיות, הגבריות, והעוז הציוני להכריע מערכות בצורה חדה - תוך מוכנות לנטילת סיכונים הכרחיים. כאן שוב, אתה יודע שטומי ז"ל היה חותם על כל מילה.

לבסוף - גורל עמנו הופקד בידיך ל-120 ימים. זהו שלב ראשון שבו תוכל להפגין עשייה משמעותית לא פחות מהרבה דמויות היסטוריות שניתן להם זמן רב מכך.

אני יודע שזו תקופת פרולוג, יציבות, לא זעזועים - או במילה אחת - ממלכתיות.

אלה חשובים, אך בתקופה זו עליך לקחת גם לתשומת ליבך את האלמנטים הדמוגרפיים, הזהותיים, ההיסטוריים וההישרדותיי הללו - כי הם מר לפיד על שכמך, והם בדמנו.

בהיסטוריה הציונית 'הממלכתיות' כבר שימשה תירוץ להצדיק את הכל, עתה יכול להיות הרגע שבו נכנס מבוגר אחראי לחדר.

מבוגר הנותן את דעתו ליבו לתופעות הפיזיות, התרבותיות, וההישרדותיות שהוזכרו לעיל - שבלי טיפול בהם פשוט לא תהיה לבנינו ובנותינו מדינה יהודית לרשת.

צו ההיסטוריה הישראלית יעיד, שלהיות מרכז אמיתי משמעו להשיב את ישראל למסלולה השורשי ממאנו באנו בתש"ח ושממנה הוזזנו ע"י נתניהו.

בהצלחה

יאיר