הגיע הזמן להכיר: זה גורם המוות השלישי בעולם שאינו מוכר מספיק ואינו מאובחן בזמן
מחלת ריאות חסימתית גובה את חייהם של שלושה מיליוני אנשים ברחבי העולם אך המודעות אליה נמוכה במיוחד ורוב המקרים אינם מאובחנים בזמן. הנה כל מה שחשוב שתדעו על התופעה
06.06.2022 18:00
לני כהן
מחלת ריאות חסימתית כרונית מתאפיינת בנזק הדרגתי לרקמות הריאה ולדרכי הנשימה. הנזק גורם לקושי הולך וגובר בנשימה אשר בסופו של דבר, עלול להסתיים במוות. כאמור, מדובר על גורם המוות השלישי בעולם, הגובה את חייהם של מיליונים. 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בהתפתחות המחלה מעורבים גורמים תורשתיים וסביבתיים אך בראש ובראשונה זו מחלה של מעשנים: למשל, במחקר שנעשה בהולנד נמצא כי למעלה משמונים אחוזים מהחולים הינם מעשנים או שעישנו בעבר. כמו כן, חלק ניכר קשור לחשיפה של דרכי הנשימה לחומרים מזיקים בדרכים אחרות: בעיקר עישון פסיבי, זיהום אוויר או חשיפה לאבק ולעשן במקום העבודה. ישנו קשר גם בין עישון סיגריות אלקטרוניות לעלייה בסיכון לחלות במחלה. בארצות הברית, התמותה של מעשנים ממחלת ריאות חסימתית כרונית קרובה לזו שנגרמת מסרטן הריאות, אך המודעות הרבה יותר נמוכה.
נזק מתמשך
כשעשן סיגריות, או חלקיקים מזהמים אחרים נכנסים לריאות, מערכת החיסון מגיבה ויוצרת דלקת במטרה לסלק את הזיהום מהגוף. אך מאחר שהחשיפה לעשן נמשכת, גם הדלקת נשארת, ובסופו של דבר נוצר נזק ממשי לרקמת הריאה.
מקובל לחלק את הנזק לשני סוגים עיקריים. הראשון, המכונה נפחת הריאות (אמפיזמה), הוא נזק שנגרם לנאדיות הריאה – השקיקים הקטנים שמתמלאים אוויר כשאנו נושמים. החמצן שבאוויר חודר למחזור הדם דרך דפנות הנאדיות ואילו הפחמן הדו-חמצני הנמצא בדם מפעפע ממנו לנאדיות ונפלט החוצה. יעילות מעבר הגזים בנאדיות תלויה בשטח הפנים הגדול שלהן. בנוסף, הפגיעה בגמישות הדפנות של הנאדיות עלולה לגרום לאוויר להילכד ולפגום ביעילות הפינוי של הפחמן הדו-חמצני מהריאות.
הסוג השני מכונה דלקת סמפונות כרונית, או ברונכיטיס כרוני. הסמפונות הם הצינורות המוליכים את האוויר אל הנאדיות ומהן החוצה. כשמתחולל בהם תהליך דלקתי, הם נעשים צרים יותר ונוטים להפריש יותר ליחה. בעקבות זאת יעילות זרימת האוויר נפגעת ומתפתח שיעול כרוני.
חולים במצב זה יחושו קוצר נשימה, בעיקר במאמץ, ועשויים לחוות גם שיעולים, חרחורים ונשימה שורקנית. המהלך הטבעי של המחלה מתאפיין בהתקפים קשים עם החמרה משמעותית בקוצר הנשימה ועלייה בכמות הליחה. בשלבים מתקדמים של המחלה קשיי הנשימה גוברים, ואיתם הקושי לבצע פעילות גופנית שכן הגוף מתקשה לקלוט את כל כמות החמצן הנחוצה לו. ההתקפים הללו הופכים יותר ויותר תכופים ככל שהמחלה מתמשכת, והחולים עשויים אף להזדקק לחמצן.
הנזק המתמשך לרקמת הריאה הוא בלתי-הפיך ברובו, ולכן המחלה נחשבת חשוכת מרפא. כמובן שהפסקת עישון עשויה למתן את קצב ההידרדרות, ונחשבת לאמצעי היעיל ביותר למניעת תמותה מהמחלה.
טיפול תומך
קיים מגוון רחב של טיפולים תומכים, הנועדו לשפר את מצב התסמינים ולהקל על הנשימה. חלק מהחולים יכולים להיעזר במשאפים שמחדירים לדרכי הנשימה חומרים שגורמים לשרירים להתרפות וכך מרחיבים את הסמפונות. המשאפים לא רק משפרים את תפקוד הריאה בטווח המיידי אלא גם מפחיתים במידה ניכרת את שכיחות ההתקפים.
סוג נוסף של טיפול מבוסס גם הוא על משאפים, אבל הפעם עם סטרואידים שתפקידם להפחית את הדלקת ולצמצם את שכיחות ההתקפים. הטיפול הזה עוזר לפינוי הליחה מהריאות ועל ידי כך להפחית את השיעול ולהקל על הנשימה.
לסיכום, המלצה חשובה נוספת עבור החולים במחלת ריאות חסימתית כרונית היא להתחסן נגד שפעת ודלקת ריאות. הנזק הכרוני שהמחלה מותירה בריאות של החולים מקשה עליהם להתמודד עם זיהומים חיידקיים או נגיפיים בדרכי הנשימה. וכמובן, כמו במקרים רבים, מניעה היא הדרך היעילה ביותר להימנע ממחלת ריאות חסימתית כרונית – כך שהינה עוד סיבה מעולה להפסיק לעשן.
