הגות ועיון - ממטרניך ועד פוטין: תולדות מושג הסדר העולמי החדש לאורך העת המודרנית

כדי להבין לאן חותר פוטין בכל הנוגע לרעיון ה״סדר עולמי חדש״, אולי יעזור לחזור מעט אחורה בהיסטוריה לראות כיצד התפתח מושג הסדר העולמי החדש.

המאה ה-18 הביאה לתמורות ותהפוכות בכל העולם בעקבות מהפכות דמים באירופה, בעיקר המהפכה הצרפתית שהפכה לרודנות ה״נאורה״ של נפוליאון על היבשת, והמשיכה במלחמות הנפוליאוניות הבלתי נגמרות.

כאשר אירופה נכנסה למאה ה-19, התגבש לראשונה מה שניתן לראות כאבטיפוס של ה״סדר העולמי החדש״ הידוע לנו כיום.

לאחר המלחמות הנפוליאוניות, הגיע מי שהציב את מודל הסדר העולמי הידוע לנו בקרב אליטות המערב, היה זה הנסיך האוסטרי קלמנס מטרניך, מי שנחשב לאחד מגדולי הדיפלומטים בכל הזמנים.

מטרניך, יזם את מה שכונה אז ה״קונצרט הוינאי״ מעין סידרה של קונגרסים שהחלו בקונגרס וינה הידוע כ״קונגרס השלום העולמי״ ב-1814 עם נציגים מכל אירופה ונמשך כמעט שנה. הקונצרט שהפגיש את כל שועי העולם יחדיו, בא להשיב את הסדר באירופה לאחר המלחמות הנפוליאוניות למצב שלפני המהפכה הצרפתית וחלוקה בין האצולות החזקות.

וכאן חשוב לציין, שמדובר בועידה ש"העתיקה" אבטיפוס אירופי קודם שהתקיים כבר במאה ה-17.

דוגמת 'שלום אאוגסבורג' אשר הביא לקץ את מלחמות הדת בגרמניה, וכמובן שלום ווסטפליה שחתם את סופה של מלחמת שלושים השנים.

בתוך כך, בקונצרט וינה של ראשית המאה ה-19 המדינות חתמו על הסכמים דיפלומטיים ובריתות במטרה להגן על מאזן הכוחות ולסייע בשמירת היציבות והשלום שחרגו בהרבה משטחי אירופה, והיו קשורים גם באזורי השפעה אימפראליים כלל עולמיים.

יחד עם זאת, המתוועדים גם פחדו מאוד מכל האחוות הסודיות הראדיקליות והליברליות המהפכניות שפעלו ברשתות וכיסו את כל אירופה, ולכן פעלו לנטרל אותם, די בהצלחה, כמו גם לבלום דרך הבריתות שלהם את עלייתו של נפוליאון חדש עם שאיפות ותאבון לכיבוש ומלחמה בלתי מוגבלים.

האחוות הסודיות שצצו בעקבות המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון ברחבי אירופה, ביניהן, האחווה המרכזית שהייתה ממשיכתה הטבעית של האילומינטי הבווארי המהפכני, הייתה רשת הקרבונרי.

רשת אשר השתמשה בלאומיות כפאסדה לתפיסתה המהפכנית והראדיקלית, והשתמשה בלא מעט טרור, התנקשויות והתקוממויות אלימות שלא צלחו.

כדי לשמור על הסדר, ובעקבות אירועים אלימים של אותן קבוצות ליברליות, מטרניך החיל בתוך האימפריה שלו את תקנות קרלסבאד שכללו צנזורה על העיתונות, פיקוח על אגודות סטודנטיות ראדיקליות ואחוות סודיות ושימוש ברשת מרגלים.

מטרניך ראה ברעיונות הליברליים לא פחות מדמגוגיה והתקנות עצמם היו בתוקף עד מהפכות 'אביב העמים' ב-1848 שגרמו למטרניך להתפטר.

בהמשך המעצמות המשיכו להתכנס מדי פעם אד הוק לצורך פתרון משברים.

ובאמת, מבחינה היסטורית השיטה הוכיחה את יכולתה למנוע סכסוכים, ואלה שכן היו, הוגבלו לאזורים תחומים.

השיטה של מטרניך בסופו של יום שמרה היטב על האליטות מצד אחד, ומצד שני אכן מנעה מלחמות והביאה לאחת התקופות השקטות ומשגשגות בהיסטוריה ולתקופת שלום מהממושכות ביותר שנסתיימה במלחמת העולם הראשונה ב-1917. אם כי חשוב לציין, כי שיטה זו לא הצליחה לבלום את מלחמות ההתפשטות שניהלה גרמניה המאוחדת של ביסמארק, מלחמות שכפי שהזכיר הסופר הצרפתי רומן רולאן באחד הרומנים שלו ערב מלחמת העולם הראשונה - החלו להטיל צל כבד על אירופה.

מלחמת העולם הראשונה פרצה בעקבות ״אחוות היד השחורה״, צאצא של הקרבונרי המוזכר לעיל, אשר הוציאה מתוכה את המתנקש שירה בנסיך פרנץ פרדינן שהצית את מלחמת העולם.

בעקבות המלחמה, וודרו ווילסון, נשיא ארה״ב דאז, השתמש במונח 'סדר עולמי חדש' כדי להצדיק את היציאה למלחמה, ודיבר על ה״מלחמה שתסיים את כל המלחמות״, מה שהוביל ליצירת חבר הלאומים, לימים - האו״ם.

במלחמה הזאת המערב סופית הגיע להגשמת אחד היעדים המרכזיים של האילומינטי הבווארי מהמאה ה-18, הרס ההגמוניה של האצולות ובתי המלוכה, ומעבר למדינות לאום ליברליות מערביות (אם כי לאומיות הייתה דבר שנוא לא פחות על האילומינטי).

מעתה, הדת היית המטרה הגדולה הבאה.

לפי ההיסטוריון המנוח קארול קוויגלי, מאז, הסדר עבר מהתבססות על הקונצרט של מטרניך, לידי קבוצת השולחן העגול, אחווה-סודית שהקים איל-ההון ססיל רוהדס אשר שימשה מקום לאליטות בריטיות ואמריקאיות להובלת הסדר העולמי.

מדובר היה בבני משפחות חזקות מאוד, משכילות מאוד, בעלי השקפה קוסמופוליטית, סוציאליסטית, ששמרו על הסדר בין היתר בהתבסס על סטנדרט הזהב בכלכלה.

חלק מהעשירים שהוא מציין, כרוטשילד, היו בנקאים שתמכו בסדר של מטרניך מצד אחד, ומצד שני גם היו מעורבים בהרבה מהתנועות המהפכניות לסיום שלטונות המלוכה בעולם, דבר שהונצח יפה בספר ״קונינגסבי״ של בנימין ד׳יזראלי, ראש ממשלת בריטניה היהודי.

אחרי מלחמת העולם ה-II שבעצמה הייתה מאבק גדול אף יותר לקביעת הסדר העולמי, כשגרמניה הנאצית חיפשה להשליטו ביד רמה, כמו גם הסובייטים לאחר המהפכה הבולשביקית (שהייתה קרובה ביותר לרוח האילומינטי לפי כתבי טרוצקי).

סיום המלחמה נגמר בסדר עולמי שנקבע בועידת יאלטה בה נכחו צ׳רצ׳יל, סטאלין, ורוזוולט.

על כן, אלו היו דבריו של בנימין נתניהו בטקס זיכרון יום השואה, בהם הזכיר את הסדר העולמי החדש, בנאום שהוצא מהקשרו ללא הרף ברשתות:

״לפני שבעים שנה צלצלו פעמוני החירות ברחבי העולם החופשי. סיוט האימים שהשקיע את האנושות כולה במצולות של דם - בא לקצו באירופה. אך יום הניצחון על הנאצים לא היה רק יום של הקלה ושמחה. הוא היה יום מהול בעצב נורא לעמנו, אבל הוא גם יום של חשבון נפש למנהיגי העמים. מנהיגי המדינות הנאורות הבינו שזוהי שעת כושר לכונן סדר עולמי חדש שמתבסס על הגנת החופש, מיגור הרשע והתנגדות לעריצות״.

עשורים ספורים לאחר מכן, בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת מגיע היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ודוקטור למדע המדינה, הנרי קיסינג׳ר למסקנה שבעצם מטרניך, איתו התחלנו, היה גאון פוליטי שאין שני לו, סוג של מודל לשמירת הסדר העולמי של האליטות לאחר מלחמת העולם ה-2.

את הדברים העלה על הכתב בספרו A world restored, שקדם לספרו "סדר עולמי״.

אבל המערב אינו לבד עם שאיפות לסדר עולמי, וקיסינג׳ר הבין זאת.

כתלמיד טוב של מטרניך ששמר על יציבות הסדר העולמי על ידי הגבלת התעצמותה של רוסיה, קיסינג׳ר במלחמה הקרה הוביל את המערב להשתמש בסין להגביל את הרוסים.

וכך ב-1990 עם המפלה הסובייטית, נוצר הסדר העולמי החדש עליו דיבר בוש האב, בנאום הידוע שנשא לפני מלחמת המפרץ בעקבות ההפרה הרצינית הראשונה אז של אותו הסדר בידי סאדם חוסיין אשר פלש לכווית:

״המשבר במפרץ הפרסי, חמור ככל שיהיה, מציע גם הזדמנות נדירה להתקדם לעבר תקופה היסטורית של שיתוף פעולה. מתוך הזמנים הבעייתיים הללו, יכולה לצוץ המטרה החמישית שלנו - סדר עולמי חדש: עידן חדש - עידן שבו אומות העולם, מזרח ומערב, צפון ודרום, יכולות לשגשג ולחיות בהרמוניה... מאה דורות חיפשו את הנתיב החמקמק הזה לשלום, בעוד אלף מלחמות השתוללו לאורך המאמץ האנושי. היום העולם החדש הזה נאבק להיוולד, עולם שונה לגמרי מזה שהכרנו. עולם שבו שלטון החוק מחליף את שלטון הג'ונגל... המבחן שעומד בפנינו הוא גדול, וכך גם ההימור. זוהי ההתקפה הראשונה על העולם החדש שאנו מחפשים, המבחן הראשון בפני כושר העמידה שלנו. אלמלא נענינו לפרובוקציה הראשונה הזו (סאדם חוסיין) עם בהירות המטרה, אם לא נמשיך להפגין את נחישותנו, הדבר יאותת לעריצים בפועל ופוטנציאליים ברחבי העולם.״

מאז, סין גדלה, והאליטות המשיכו 'לזרום איתה' הודות לאותם הגשרים שיצר קיסינג׳ר,שהוא בעצמו קיבל מהם כסף על ייעוץ בכל הקשור למשאבי נפט.

אך חוסר היכולת להשלים עם קיומו של רוע בעולם והנסיון לשמור על סדר בכל מחיר דיפלומטי, הביא לכך שציר בהובלת סין, איראן, ורוסיה מחליט שהם אלה שרוצים להוביל את הסדר העולמי החדש במקום המערב.

הדברים ברורים ונאמרים על ידם חדשות לבקרים, כולל לאחרונה כאשר שי ג׳ינגפינ ראש המק"ס הסיני הביע את נכונותו להחליף את המערב בהובלת הסדר העולמי.

כפועל יוצא מהתנוונות המערב, ונסיון לשמור על יציבות הסדר בכל מחיר, האליטות מתחילות להעביר מרכזי פעילות מדאבוס אל סין, הדמוקרטים מדברים על העולם הפוסט-אמריקאי שעומד בקנה אחד עם התפיסה של אלכסנדר דוגין, יועצו של פוטין, במעבר מעולם יוניפולארי (מובל על ידי ארה״ב), למולטי-פולארי (מובל על ידי כמה מרכזיים מעצמתיים), אם כי התמהיל נמצא במחלוקת קשה. הדברים אף עלו ב"תחזיות" העתידיות של הפורום העולמי הכלכלי בדאבוס. הכינו את השטח לסדר עולמי עם מוסר קלוקל יותר, הנשלט על ידי גורמים אלימים ורודניים יותר.

במובן הזה, מי שבאמת עוקב אחרי תפיסת העולם המנוסחת היטב שעומדת מאחורי פוטין, יכול לראות בבהירות כי פלישת רוסיה לאוקראינה היא אינה מהלך של התגוננות ותגובה, אלא מהלך פוזיטיבי של אישור וביסוס מעמדה בעולם כמעצמה שלא פחות משפיעה על קביעת הסדר העולמי מאשר ארה״ב.

בזמן המלחמה שני הצדדים משתמשים בלוחמה פסיכולוגית המהווה נתח עצום מהלוחמה בכלל, מה שמביא חלק לא מבוטל של העוקבים במרשתת למסקנות הזויות כיוון שלהתעסק בהיסטוריה או פילוסופיה של ההנהגה פחות מעניין מסרטונים קצרים והסחפות במבצעי לוחמה פסיכולוגית דוגמת Q אנון.

בעוד המערב אלוף בערעור יציבות על ידי ארגוני חברה אזרחית, רוסיה אלופה בערעור על ידי לוחמת מידע ברשת (חלק מדוקטרינת גרסימוב), וזה מתנהל זמן רב, כך שאינספור סרטונים במשך עשורים תמיד מציגים את מנהיגי המערב מדברים על סדר עולמי חדש, כחלק ממזימה עולמית חסרת רסן, אך לעולם לא מציגים את פוטין, סין, איראן והציר שלהם מדברים על שאיפותם ל״סדר עולמי חדש״.

כנ״ל לגבי אינספור סרטונים על החיסונים של פייזר, ואף לא אחד על החיסונים ספוטניק5 וסינוואק של סין ורוסיה.

הדברים נעשים כחלק ממאמץ דה-מורליזציה שהתפתח ב-KGB.

שרטוט הקווים החל, הנסיון למצוא מאזן בסדר העולמי עובר לעימות קשה יותר, פוטין אינו סאדם, וביידן אינו בוש האב, המערב מתנוון, והכוחות שרוצים למלא את הוואקום לא פחות מסוכנים וחסרי רסן.

אבל הפעם, נראה שיהיה מדובר בסדר עולמי חדש באמת, ומה שחדש בו, הוא שציר המובל על ידי סין יחליף לאט לאט את ארה״ב, והמוסר המערבי שנבנה בעמל רב והחל כמגדלור ברנסאנס, יישקע אל מול מוסר חדש המתאים יותר לאליטות שמעוניינות במעבר לעידן של טראנס-הומאניזם, מיזוג טכנולוגיות נאנו, ביולוגיות, ודיגיטליות עם הבשר האנושי.

לשם כך רצוי שהמוסר השליט לא יהיה מוסר יהודי-נוצרי, אלא מוסר של מטרה מקדשת אמצעים, וקידמה טכנולוגית הכוללת ניסויים על בני אדם, עוברים, תאי גזע, המתות חסד ועוד ללא מגבלות מוסריות של הסדר הישן.

במובן הזה, דווקא טראמפ היה מי ששמר על הסדר העולמי בצורה המיטבית, וכמו אריה במלך האריות, שם את כל החיות במקומם, כך שרוסיה לא העזה לפלוש לשום מקום כפי שעשתה לגאורגיה בזמן בוש, או לקרים בזמן אובמה.

כמו כן צפון קוריאה לא העזה לעשות ניסויי גרעין, וסין לא העזה לאתגר את הסטטוס קוו עם טאיוואן.

אך זה הסדר העולמי הישן עליו הוא שמר, כרגע מתהווה סדר עולמי חדש.