פרשנות: נאט"ו וזלינסקי עשו עבודה יפה בלספק לפוטין עילה לפלישה

 

אירופה, שאיפשרה לארה"ב ללחוץ על אוקראינה להצטרף לנאט"ו, ומבקשת לצרף את קייב לאיחוד האירופי, הולכת בדרכה של גרמניה לא רק בגלל שהאיחוד האירופי עצמו הפך למדינת-בובה גרמנית, או בגלל שהחוגים למדע המדינה ולפילוסופיה מאמצים את הפילוסופיה המושחתת של שמידט, היידגיר, מרקס, והגל, אלא בעיקר בגלל שהפוליטיקה האירופית מתבססת על יוהרה והיבריס בלתי-מחושב, המבוססת, כמיטב המסורת הגרמנית, של 'הערכת-יתר' של כוחך.

 

אותה הערכת-יתר שגויה שמתבטאת בהתפשטות מזרחה של נאט"ו, היא אותה הערכת-יתר שכזכור גרמה לגרמניה לפתוח, ולהפסיד, ב-2 מלחמות העולם של המאה ה-20. הביטו ב'מדינת-העל' האירופאית שנוצרה כאן בעשורים החולפים, אותה יצירה לא-דמוקרטית שמרבית מדינותיה חברות נאט"ו, מדינה המתפשטת עמוק לשטחי מזרח אירופה בעידוד אמריקני. שאלו עצמכם, מה קרה להבטחת נשיא גרמניה, ואחד מהארכיטקטים של האיחוד האירופי, הלמוט קוהל, לגורבצ'וב, שהאיחוד האירופי ונאט"ו בשום אופן לא יתפשטו ממזרח לגרמניה המאוחדת?.

 

ועכשיו, אחרי שההבטחה הופרה בערך 11 פעמים (עם 11 מדינות מזרח אירופאיות ובלקניות), אחרי שאוקראינה רוצה להצטרף גם היא לנאט"ו, ולייצר, אליבא דרוסיה, טבעת חנק אמריקאית סביב מוסקבה - דווקא כל מה שהעיתונאים חסרי-ההשכלה במערב צועקים הוא – "פוטין רוצה אימפריה", תוך שהם שמים האשטגים –

“stand with Ukraine”.

רמת הפשטנות והחד-צדדיות פשוט מביכה - המוח של המערבים הופך נשטף לא פחות מזה של הרוסים בשלב זה.

כי בפועל, ברור שקולוניאליזם מערבי עדיף על קולוניאליזם רוסי, וברור שהתפשטות רצונית ובלתי-צבאית בסגנון נאט"ו, לצד כיבוש תרבותי אמריקני, עדיפים על התפשטות בלתי-רצונית וצבאית בסגנון פוטין.

אבל אין זה מסביר את הפגיעה הקשה באינטרסים הרוסיים, ואת המוכנות של המערב להתעלם מכך לחלוטין.

שלושה ימים לתוך הלחימה, אוקראינה, סירבה לפי הדיווחים לנהל מו"מ עם רוסיה, ורק לפני כמה שעות ניאותה להסכים.

לבסוף, מלבד הפטריוטיזם האוקראיני שמבטא עצמו ברצון להצטרף לברית צבאית מערבית היושבת כ-550 קילומטרים ממוסקבה, ומלבד העובדה שאוקראינה שילשה את שטחה במהלך המאה ה-20 (על חשבון רוסיה) צריך להבין שסיבות המלחמה נטועות גם בחולשה פנים-מערבית עמוקה.

מחד גרמניה, בעלת הכוח הכלכלי והפוליטי, אך הנטולה כוח צבאי. מאידך צרפת, בעלת הכוח הצבאי, אך החסרה כוח כלכלי.

הפיצול שבין מנהיגות האיחוד, מגלה כי 'אירופה' היא פיקציה המסוגלת להתאחד רק בסנקציות כלכליות, בזמן שהאגף הצבאי שמובילים אמריקה וצרפת – נתונים בידי נשיא הסובל ככל הנראה, לפחות לפי רופא הבית הלבן שטיפל בו במשך עשור, מדמנציה.

ונשיא שני, מאקרון, שלא יעז בחיים לתקוף את רוסיה.

כי הסיפור הוא שבין צרפת ורוסיה – אין נשק אטומי, או כוח צבאי משמעותי מלבד נאט"ו - שבעצמו ממשיך להתפשט מזרחה.

ומי יודע, בסוף היום, אוקראינה וגם רוסיה אולי יגזרו קופון על הפסקת אש, שתמומן ע"י המערב העשיר שישמח לשלם כסף רב עבור שקט במזרח אירופה.

או שראינו את אמריקה מבשלת לעצמה את הדייסה שהפילה את האימפריה שלה דרך הציר הרוסי-סיני החדש.