מחלקת המדינה האמריקנית אישרה ביום שלישי מכירת נשק נרחבת על סך 2.5 מיליארד דולר למצרים, דווקא בזמן שממשל ביידן ממשיך לעכב סכום קטן בהרבה של סיוע צבאי למדינה השכנה לישראל (130 מיליון דולר) בשל חששות שהובעו מהפרות זכויות אדם על ידי ממשלתו של הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי.
מכירת הנשק, שאושרה ביום השנה ה-11 למהפכה המצרית ב-2011, כוללת 12 מטוסי תובלה Super Hercules C-130 וכן מערכות מכ"ם להגנה אווירית בשווי 355 מיליון דולר.
"שום דבר לא אומר 'לארה"ב לא אכפת מהדיכוי של ממשלתך נגד אזרחים' כמו ההכרזה על מכירת נשק בסך 2.5 מיליארד דולר למצרים ביום השנה למהפכת ה-25 בינואר", כתב בן פרימן, עמית מחקר במכון קווינסי למדיניות אחראית.
אנדרו סטרוהליין, מנהל המדיה האירופי של Human Rights Watch, טען כי ממשל ביידן "מעודד ומסייע לעינוי של אזרחים מצריים" בכך שהוא מעביר עוד נשק למשטר הסמכותני של א-סיסי.
בספטמבר, כפי שדיווחו ב-Common Dreams, פקידי ממשל ביידן הודיעו על החלטתם להעניק למצרים סיוע צבאי של 170 מיליון דולר תוך מניעת 130 מיליון דולר מתוכו עד שהמשטר יעמוד ב"קריטריונים מסוימים של זכויות אדם", כולל הפסקת הדיכוי נגד מתנגדים ופעילים פוליטיים.
למצרים ניתן תאריך יעד של ה-30 בינואר 2022 לעמוד בתנאי הממשל.
"אם זכויות האדם היו באמת המרכז של מדיניות החוץ שלנו, לא היינו מוכרים כמעט 1.2 מיליארד דולר בנשק לאחת ממפירות זכויות האדם הגרועות בעולם", צייצה אילהאן עומר בטוויטר כשהתייחסה להסדרי-נשק קודמים של ארה"ב עם מצרים.
במהלך תדרוך עיתונאים ביום שלישי, כתב ה-Associated Press, מאט לי, דחק בדובר מחלקת המדינה, נד פרייס, לגבי חוסר הקוהרנטיות לכאורה של מניעת 130 מיליון דולר על רקע הפרות זכויות אדם, ובו זמנית הענקת אור ירוק למכירה מסיבית של נשק שנמצא בחזית הטכנולוגיה העולמית בדיוק לאותו משטר אכזרי.
"מה הטעם להחזיק - לעכב - 130 מיליון דולר במימון צבאי זר כשאתה מתכוון להסתובב ולמכור להם 2.5 מיליארד דולר בנשק?" שאל לי.
פרייס התחמק מהשאלה, ואמר ללי ש"אם יש לנו משהו להוסיף על זה... נודיע לך".
מוקדם יותר ביום שלישי, נציגי בית הנבחרים דון בייר וטום מלינובסקי פרסמו הצהרה שבה קראו לממשל ביידן לא לשחרר את הסיוע הצבאי בסך 130 מיליון דולר.
תוך אזהרה כי ממשלת א-סיסי "ממשיכה לעסוק בעינויים נרחבים, דיכוי מתנגדים, ואף ברדיפת אזרחים אמריקאים ומשפחות המתגוררים בארצות הברית".
בינתיים ישראל לא הגיבה. והתקשורת הישראלית כמובן מיעטה לדווח על ההתפתחות.