שנת 2021 חלפה לה כמו רכבת הרים מהירה במיוחד, עם עליות ומורדות, ומתקרבת לסיומה.
זו הייתה שנה מלאה בטלטלות פוליטיות, במהלכה ארצות הברית וישראל נפרדו ממנהיגיהן בשנים האחרונות. זו גם הייתה שנה שבה נגיף הקורונה המשיך להיות חלק משמעותי מחיינו. אך כמו בכל שנה, הקהילה הישראלית בארצות הברית ידעה להתגבר על הקשיים - החל מההגבלות שמנעו מרבים לבקר בארץ וכלה במפגני תמיכה בישראל כתגובה לגל פשעי השנאה.
רגע לפני שנחליף את לוח השנה הערב, יצאנו להיזכר ברגעים שהפכו את שנת 2021 לבלתי נשכחת.
אילוסטרציה (צילום: Getty Images / AP)
הקורונה עדיין כאן
לא מעט דברים השתנו במהלך השנה האחרונה, אך לצערנו דבר אחד שנותר חלק בלתי נפרד מחיינו הוא משבר הקורונה.
שני ווריאנטים מרכזיים - 'דלתא' ו-אומיקרון' - הובילו לכך שתחלואת הקורונה זינקה במהלך השנה האחרונה. לפי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), בסוף 2020 ארצות הברית דיווחה על כ-20.1 מיליון איש שנדבקו בנגיף הקורונה, ו-361 אלף איש שמתו בעקבות הידבקות. כיום, ב-CDC מדווחים על יותר מ-51 מיליון מקרים מאומתים מאז פרוץ המשבר, ומניין הקורבנות עומד על יותר מ-800 אלף.
ישנן סוגיות מסוימות שבהן דווקא נרשם שיפור, למשל בסופרמרקטים שבהם כבר לא רואים תורים ארוכים מחוץ לסניפים. כמו כן, כבר אין מחסורים במוצרים חיוניים רבים כגון טייר טואלט ומסכות. לארצות הברית יש כיום שלושה חיסונים המאושרים לשימוש (אחד מהם, ג'ונסון אנד ג'ונסון, אושר לראשונה רק בתחילת השנה הנוכחית), ובדצמבר ארה"ב הגיעה ל-200 מיליון תושבים שהתחסנו 'באופן מלא'.
ולמרות זאת, ספק אם מישהו תיאר לעצמו שנמשיך להידרש לעטות מסכות בחנויות ולפעול לפי הגבלות והנחיות נוספות, גם בתחילת שנת 2022.
מאות אלפי דגלים שהוצבו לכבוד קורבנות הקורונה בארה"ב (צילום: AP)
גאווה ישראלית
בשל אותן מגבלות שהוטלו - בעיקר בטיסות בינלאומיות - רבים בקהילה היהודית וישראלית בארצות הברית נאלצו לבטל חופשות וביקורים בארץ.
לשמחתנו, מדינת ישראל נתנה לנו הרבה סיבות לשמוח במהלך הקיץ, כאשר המשלחת הישראלית לאולימפיאדת טוקיו (שנפתחה באיחור של השנה בשל הקורונה) זכתה בארבע מדליות - 2 מדליות זהב ו-2 מדליות ארד.
הזכייה הישראלית הראשונה נרשמה ב-24 ביולי, כאשר אבישג סמברג הפכה לישראלית הראשונה שזוכה במדליה בענף הטאקוונדו (זכתה בארד בתחרות של עד 49 ק"ג). סמברג בת ה-19 היא גם הישראלית הצעירה ביותר שזוכה במדליה אולימפית.
שבוע לאחר מכן גם נבחרת ישראל בג'ודו זכתה במדליית ארד (בתחרות הקבוצתי מעורב), ולמחרת המתעמל ארטיום דולגופיאט זכה במדליית זהב בתרגיל הקרקע בהתעמלות מכשירים. בכך הפך לישראלי הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף ההתעמלות ולאלוף האולימפי הישראלי השני בהיסטוריה.
לינוי אשרם, שנשאה את דגל ישראל במהלך טקס הסיום הנוצץ, זכתה במדליית זהב בתחרות הקרב-רב אישי (ובכך הצטרפה לדולגופיאט וגל פרידמן כשלושת הזוכים היחידים במדליית זהב מאז קום מדינת ישראל).
אשרם עלתה לגמר מהמקום השלישי לאחר ציון של 103.100 נקודות במוקדמות בשקלול ארבעת המכשירים, ובגמר היא סיימה במקום הראשון עם ציון כולל של 107.800 (27.550 בתרגיל החישוק, 28.300 בתרגיל הכדור, 28.650 בתרגיל האלות ו-23.300 בתרגיל הסרט) לפני דינה אוורינה מהוועד האולימפי הרוסי שסיימה שנייה (107.650) ואלינה הרנסקו מבלארוס שסיימה שלישית (102.700).
אשרם ודולגופיאט לאחר הזכייה במדליות הזהב בטוקיו (צילום: Getty Images)
הקהילה הישראלית ויהודית בארצות הברית גם ידעה לצאת לרחובות ולהפגין בעד מדינת ישראל ונגד הקהילה הפרו-פלסטינית, שראו במבצע "שומר החומות" בעזה כתירוץ לקיים תהלוכות אנטישמיות.
כשהם עטופים בדגלי ישראל, חברי הקהילה הישראלית בארה"ב לא היססו למלא את טיימס סקוור בניו יורק, את שדרת וילשר בלוס אנג'לס ואת ה"סטריפ" המפורסם של לאס וגאס.
המבצע עצמו נמשך 12 ימים בלבד, בין ה-10 ל-21 במאי, במהלכו ארגוני הטרור הפלסטינים ירו כ-4,400 רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל.
למרבה המזל, כ-1,660 רקטות יורטו ע"י מערכת כיפל ברזל, כ-1,850 נפלו בשטחים פתוחים ו-500 רקטות ששוגרו לעבר ישראל נפלו בשטח רצועת עזה.
עם זאת, כ-175 רקטות לא יורטו ונפלו בשטחים בנויים. 11 תושבי ישראל ואזרחים זרים נהרגו מפגיעת רקטות במהלך המבצע, המערכה ברצועת עזה אף גבתה את חייו של סמל ראשון עומר טביב, בן 21 ממושב אליקים, שנהרג מירי נ"ט לעבר ג'יפ שבו נסע באזור נתיב העשרה.
צה"ל ביצע אלפי תקיפות ברחבי רצועת עזה, ולמעלה מאלפיים מטרות טרור הושמדו, לרבות מבנים ששימשו כמטות ועמדות תצפית של מחבלי החמאס והג'יהאד האסלאמי. בנוסף, צה"ל השמיד יותר מ-100 קילומטרים של מנהרות תת-קרקעיות שאיפשרו לבכירי ארגוני הטרור להסתתר ולנוע בין המבנים. צה"ל אף הסב נזק כבד לארגוני הטרור השונים כאשר חוסלו לפחות 225 מחבלים - ביניהם לפחות 25 בכירים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי.
הפגנת תמיכה בישראל בניו יורק, מוקדם יותר השנה במהלך מבצע "שומר החומות" (צילום: Getty Images)
סבך פוליטי
הבחירות לנשיאות ארצות הברית אומנם נערכו בשנה שעברה, אך 2021 נפתחה עם אירוע קשה שהתרחש כתוצאה ישירה של סירובו של הנשיא דאז, דונלד טראמפ, להודות שהפסיד למועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן.
בשישי בינואר התכנסו שני בתי הקונגרס והמחוקקים ניהלו את ספירת הקולות של חבר האלקטורים. שעות ספורות לאחר שהחלה הספירה, אלפי תומכים של טראמפ הסתערו על גבעת הקפיטול במטרה למנוע את התהליך.
הם תקפו את השוטרים שהוצבו מחוץ לבניין הקונגרס וקראו להרוג פוליטיקאים רבים, ביניהם סגן הנשיא דאז מייק פנס (שהפך למטרת הזעם מכיוון שסירב לבקשת טראמפ לדחות את האלקטורים שהצביעו עבור ביידן) ויו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי. לא פחות מ-138 שוטרים נפצעו במהלך המהומות, ביניהם 73 שוטרי משטרת הקפיטול ו-65 שוטרים ממשטרת וושינגטון די.סי.
בריאן סיקניק, שוטר במשטרת הקפיטול, הותקף בתרסיס פלפל, עבר שבץ מוחי והלך לעולמו בבית החולים ב-7 בינואר. שני שוטרים נוספים, הווארד ליבנגוד וג'פרי סמית', שמו קץ לחייהם ימים בודדים לאחר ההסתערות לגבעת הקפיטול. המהומות אף גבו את חייהם של 4 מתפרעים, ביניהם שני מתפרעים שלקו בלבם, אישה שמתה ממנת יתר של סמים ואשלי באביט, חיילת לשעבר בחיל האוויר האמריקאי שנורתה למוות בעת שניסתה לחדור למליאת הסנאט במהלך פינוי המחוקקים.
בשנה שעברה מאז אותו יום קשה, טראמפ ובני בריתו ממשיכים לנסות לשנות את דעת הקהל. בין היתר, הם טענו שהמתפרעים היו אנשים סמויים שנשלחו מטעם 'אנטיפה', שהמתפרעים לא פעלו באלימות ואף ניסו לטעון שאשלי באביט נורתה למוות "באופן לא חוקי".
בסופו של דבר, ההסתערות על גבעת הקפיטול רק הצליחה לעכב את הספירה הרשמית של תוצאות הבחירות. שעות בודדות לאחר שמתפרעים מילאו את בניין הקונגרס, המחוקקים שבו לסנאט ולבית הנבחרים ואישרו את ניצחונו של ביידן.
למעשה, כבר בלילה הבחירות - כארבעה ימים לפני שביידן הוכרז כמנצח - הנשיא דאז טראמפ ורבים במפלגה הרפובליקנית העלו טענות לגבי אי סדרים וזיופים המוניים במדינות שבהן הפסיד ליריבו הדמוקרטי. בפועל, גורמים רשמיים בכל אחת מ-50 המדינות (כמו גם וושינגטון די.סי.) הצהירו שלא נמצאו עדויות כלשהן להונאה או אי סדרים - בטח שלא במספרים שיכולים לשנות את התוצאות.
גם הממשל הפדרלי - אז עדיין בראשות טראמפ - חזר על הדברים. התובע הכללי ויליאם בר אמר ש"אין שום הוכחות לזיוף או אי סדרים". בנוסף, סוכנות אבטחת הסייבר ותשתיות (Cybersecurity and Infrastructure Security Agency, או CISA) - גוף שפועל כחלק מהמשרד לביטחון המולדת - פרסם הודעה עם סגירת הקלפיות שבה נכתב ש"הבחירות לנשיאות היו המאובטחות ביותר בהיסטוריה האמריקאית".
הנשיא ביידן והנשיא לשעבר טראמפ (צילום: AP / רויטרס)
שבועיים בלבד לאחר ההסתערות על גבעת הקפיטול, הנשיא ביידן הושבע בטקס צנוע (לפחות בהשוואה לטקסי השבעה של קודמיו), הן בגלל שיקולי ביטחון (לאור אירועי ה-6 בינואר) והן בגלל השיקול הבריאותי.
בימים כתיקונם, מאות אלפי אמריקאים היו מגיעים למול הלאומי - אותה שדרה מרכזית שמחברת בין גבעת הקפיטול, אנדרטת וושינגטון, אנדרטת לינקולן וכל שאר המבנים החשובים של וושינגטון די. סי.
כאמור, בגלל המהומות הקטלניות ולאור משבר הקורונה (באותם ימים ארה"ב שברה את שיאי התחלואה היומיים עם יותר מרבע מיליון נדבקים ביממה, ומניין הקורבנות עמד על כ-400 אלף) טקס ההשבעה התאפיין בעיקר בסידורי האבטחה הכבדים. מעבר למשטרה המקומית, משטרת הקפיטול, ה-FBI והשירות החשאי, כ-25 אלף חיילי המשמר הלאומי הוצבו בבירה האמריקאית והפכו את המול הלאומי לאזור מאובטח.
למעשה, לציבור הרחב כלל לא התאפשר להתקרב לאזור המול הלאומי, וכמה מאות אורחים בלבד - בעיקר אח"מים ופוליטיקאים אחרים - זכו להשתתף בטקס מחוץ לבניין הקונגרס.
דקות ספורות לפני השעה 12:00 בצהריים, ג'ו ביידן הושבע כנשיא ארצות הברית ה-46, ובכך הפך לנשיא האמריקאי המבוגר ביותר בהיסטוריה (הוא חגג את יום הולדתו ה-78 כחודש וחצי קודם לכן). עוד לפני כן, קמאלה האריס הושבעה כסגנית הנשיא ה-49. מעבר להיות האישה והאפרו-אמריקאית הראשונה לכהן בתפקיד זה, האריס היא גם סגנית הנשיא הראשונה ממוצא דרום-אסייתי.
בדומה לארצות הברית, גם ישראל נפרדה ממנהיגה בשנים האחרונות, ראש הממשל בנימין נתניהו, לאחר שלוש מערכות בחירות שבהן יו"ר מפלגת הליכוד לא הצליח להקים ממשלה.
זה קרה בחודש יוני (כחודשיים לאחר מערכת הבחירות הרביעית) לאחר שהרכבת הממשלה הוטלה על יו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד. פחות משעה לפני פקיעת המנדט, לפיד הודיע לנשיא המדינה דאז ראובן ריבלין כי עלו בידו להקים ממשלה חדשה בראשות נפתלי בנט.
ממשלת ישראל השלושים ושש הורכבה כממשלת חילופים, בדומה לממשלה שקדמה לה, והוסכם על רוטציה לפיה נפתלי בנט יכהן כראש ממשלה בשנתיים הראשונות, וב-27 באוגוסט 2023 ייכנס לתפקיד יאיר לפיד - כיום שר החוץ וראש ממשלת ישראל החלופי. בממשלה הקודמת הסכם הרוטציה בין נתניהו לבני גנץ לא הגיע לכדי מימוש מכיוון שנתניהו ושר האוצר דאז ישראל כ"ץ לא הניחו על שולחן הכנסת הצעה לתקציב המדינה, ולכן התפזרה הכנסת עקב אי-אישור התקציב במועד הקבוע בחוק.
עוד לפני השבעת ממשלת ישראל ה-36, בארץ נערכו לקראת החלפת נשיא המדינה באמצעות בחירות. יצחק "בוז'י" הרצוג - אז יו"ר הסוכנות היהודית ובעבר ראש האופוזיציה, שר וחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה - ניצח בבחירות לאחר שקיבל 87 קולות, וזאת לעומת 26 בלבד שהצביעו למרים פרץ - כלת פרס ישראל למפעל חיים לשנת 2018 ואמה של אוריאל ואלירז ז"ל, שנפלו במהלך שירותם בצה"ל.
כתוצאה מהבחירות שנערכו, ארצות הברית וישראל סיימו את השנה עם מנהיגים חדשים: טראמפ הוחלף בביידן, נתניהו בבנט וריבלין בהרצוג.
ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט החליף את בנימין נתניהו בתפקיד בחודש יוני (צילום: Getty Images / AP)
צרות של עשירים?
עם הון אישי של קרוב ל-200 מיליארד דולר, ג'ף בזוס הוא האיש השני הכי עשיר בעולם (אחרי אילון מאסק). מוקדם יותר השנה, בזוס החליט לפרוש מתפקידו כמנכ"ל אמזון, כ-30 שנים לאחר שהקים את ענקית הסחר המקוון.
בזוס הקים את אמזון בשנת 1994 כחנות ספרים מקוונת, ובמהלך העשור האחרון החברה מיצבה את עצמה כאתר הרכישות המוביל בעולם. בינואר 2020 שווי השוק של אמזון חצה את רף טריליון הדולר, וכעת החברה שווה כ-1.6 טריליון דולר.
כמתנה פרישה לעצמו, בזוס בחר לטוס לחלל וב-20 ביולי הוא שוגר בחללית "ניו שפרד" של חברת בלו אוריג'ין. כעשרה ימים קודם לכן, מיליארדר נוסף - ריצ'רד ברנסון - שוגר אף הוא לחלל (בחללית של חברת וירג'ין גלקטיק).
לצדו של בזוס שוגרה לחלל אישה בשם וואלי פאנק, שבגיל 82 הפכה לבן אדם המבוגר ביותר שאי פעם טס לחלל.
שיא זה החזיק במשך חודשים ספורים, שכן באוקטובר השחקן ויליאם שאטנר - המוכר לרבים כ"קפטן קירק" מ"מסע בין כוכבים" - שוגר לחלל בגיל 90.
מירוץ החלל המודרני: בזוס, ברונסון ושאטנר
לצערנו הרב, שנת 2022 צפויה להיפתח באופן דומה ל-2021, עם מתחים פוליטיים וחברה שסועה, ומשבר עולמי שממשיך לשבש את חיי השגרה של מאות מיליוני בני אדם.
ולמרות זאת, נקווה ש-2022 תהיה השנה שבה משבר הקורונה יגיע לסיומו, שבה נדע להתמודד עם האתגרים הגדולים שעומדים בפנינו ונחזור לשגרה שכך כך התגעגענו אליה.