קולנוע בולגרי במיטבו: ״פחד״ חייב להיות הסרט הבא שלכם

העלילה של סרטו החדש של איבאילו חריסטוב, ״פחד״, עוקבת אחר סבטה, אישה אלמנה בשנות החמישים לחייה, אשר יוצאת כמדי יום לעיר, לצוד ארנבות למאכל. אך במקום להגיע הביתה עם השלל הקבוע, מצליחה סבטה לחזור עם פליט שחור. 

די מהר אנו מגלים שסבטה פוטרה מבית הספר בו לימדה, זאת לאחר שהוא נסגר בעקבות מחסור בתלמידים. העלילה מתרחש בשיאו של החורף הבולגרי הקשה, כך שלמצוא עבודה חדשה ואטרקטיבית היא למעשה משימה כמעט בלתי אפשרית. סבטה היא אישה שתמיד מוכנה לסכנה, למלחמה, כך למשל כבר בסצנות הראשונות אנו מגלים שהיא ישנה עם סכין מתחת לכרית.

סוגייה נוספת שעולה די מהר היא נושא הפליטים בכפר הקטן (שגובל עם טורקיה). התושבים המקומים מוטרדים מהנושא, ומנסים לשמור על זהותו של הכפר בכל מחיר. לכן, כאשר סבטה מביאה אל ביתה את במבה, הפליט השחור שמצאה ביער.

התושבים כאמור לא רואים בעין יפה את הכנסתו של הפליט אל הכפר ולביתה של סבטה, אך עבורה, מדובר על משב רוח מרענן, הפוגה קצרה מחייה האפורים והמדוכדכים. כך השניים אט אט הולכים ומתחברים, ורוקמים בזהירות רבה ידידות משונה, אך אמיתית ומיוחדת.

האלמנט הכי חזק בקשר בין השניים הוא העובדה כי במבה אינו דובר בולגרית, ואילו סבטה אינה דוברת אנגלית. מה שמאלץ את השניים לתקשר בצורה אחרת, דרך שפת גוף, טון, מבט, וכדומה. נראה כי דווקא הקושי המרכזי בתקשורת הוא זה שמצליח לקרב אותם בצורה כה מהירה וברורה.

סרטו של חריסטוב, אשר מצולם כולו בשחור לבן, מספר לצופים רגעים חד פעמיים, סצנות ולוקיישנים עוצרי נשימה, והרבה חוכמה ופואטיקה. בסרטים רבים הבחירה בצילום שחור לבן אינה מוצדקת דיה, אך כאן, בחירתו של חריסטוב מובנת כבר מהדקות הראשונות של הסרט, ומשרתת אותו בצורה מופלאה וחכמה. 

לסיכום, אם טרם נחשפתם לקולנוע בולגרי במיטבו, זו בהחלט אפשרות טובה להתחיל איתה. חריסטוב מצליח ב״פחד״ לבסס את מעמדו כאחד מיוצרי הקולנוע המעניינים של התקופה, ולהעניק לצופים חווית צפייה מרגשת, אחרת, בעלת ניחוח אותנטי ורחוק.