ארבעה מורים, אלכוהול, וחגיגה של החיים: ״עוד סיבוב״ מצליח להיות סרט רגיש ומרענן

את הסרט ״עוד סיבוב״ החל הבמאי תומס וינטרברג לצלם כאשר בתו עוד הייתה בחיים, יותר מכך, הסרט הצטלם בבית בתיכון בו למדה. אך ארבעה ימים בלבד לאחר שהצילומים לסרט החלו, נהרגה בתו, כשהיא בת 19 בלבד. 

אותה טרגדיה קודם כל עצרה את הצילומים, אך בסופו של יום, העניקה לסרט כולו אווירה אופטימית של ״חזרה לחיים״. עלילת הסרט עוסקת בארבעה מורים דנים, אשר חוגגים את יום הולדתו של אחד מהחבורה. במהלך מסיבת יום ההולדת, אותו מורה מספר כי הוא קרא מחקר שמספר שבני אדם נולדים עם מחסור אלכוהול בדם, מה שפוגע בתפקודו התקין של הגוף.

וכאן למעשה אפשר לומר כי הסרט מתחיל. המורים מחליטים לטפח את ממצאי המחקר, ולהתחיל לשתות באופן קבוע, בכל יום, מתוך אמונה כי הדבר יצליח לשפר את חייהם, ובעיקר את הביצועים שלהם כמורים. 

למעשה, החלק הראשון של ״עוד סיבוב״ מציג לצופה חגיגה ראוותנית ושמחה של החיים, בדגש על חדוות השתייה, כאשר מתחת לפני השטח, גיבור הסרט, הינו בעל מתוסכל, שמרגיש שהנישואים שלו הולכים ודועכים, כמו גם הקריירה האישית שלו. 

בהתחלה, הגיבור, ממש כמו שלושת חבריו הנוספים, חווה התעלות רוחנית ונפשית, הוא מרגיש יותר טוב, מלמד יותר טוב, ונראה כי הוא נמצא בתחילתו של שינוי חיובי, לו הוא כה ייחל. אך תוך זמן קצר המצב מצליח להדרדר. 

החבורה מגלה כי לשתייה מרובה יש מחיר, והוא לא קטן. אותו מחיר מגיע לכל הרבדים של חייהם של החבורה, בעיקר על חיי הנישואים שלהם. ואכן, חלקו השני של הסרט הינו קודר ומדכא יותר, כזה שמשכיח מעט מהצופה את האופטימיות הזהירה וחגיגות החיים שהתקיימו ממש זמן קצר קודם לכן.

אפשר לומר כי ממקום מסוים, חבורת המורים למעשה הסכימה לקחת חלק בניסוי פסיכולוגי, שבסופו של דבר, הצליח לקחת מהם, או יותר נכון לומר, מחייהם, מחיר לא קטן. אותו מחיר, אותו ניסוי, אותה חוויה חד פעמית מתנקזים אל תוך חווית צפייה נוגעת ללב, סוחפת ומרגשת, שהופכת את הסרט הזה לרגיש ואותנטי במיוחד.