דעה: בעקבות חשיפת פאוצ'יגייט - 10 הפעמים שלקחנו סיכון שאף גוף תקשורת בישראל בכלל לא הבין, קראנו את המפה, ונתנו לכם, הקוראים, את כל האמת לפני כולם

השנים 2020 ו-2021 שינו את עולמנו לבלי הכר.

בתקופות רגישות שכאלה הציבור זקוק לכלי תקשורת מהימנים, אינטליגנטיים, וסקרניים שמנווטים אותם אנשים רציונליים המסוגלים לחשוב מחוץ לקופסא, לנתח ולעבד כמויות מידע רחבות, ולקשור אותם למציאות היום-יומית בזמני אי-וודאות.

לא מעט אנשי קופסא, ביניהם עיתונאים 'בכירים' ערערו על אמינותנו למרות שהקדמנו אותם בחשיפת גילויים מטרידים הסוטים מהנראטיב הדיסטופי והמערכתי דרכו הם עצמם ממסגרים את האירועים המעצבים ביותר שטלטלו את עולמנו בשנתיים החולפות.

עתה, עם חשיפת מעלליו של אנתוני פאוצ'י יו"ר ה-NIH האמריקני האחראי על טיפול בנגיף הקורונה אשר ראיות חותכות שחשף ה'וושינגטון פוסט' קושרת באמצעות שורת מיילים סודיים, בינו ובין גורמים במעבדת ווהאן, ובעוד אחרים בתקשורת הישראלית מתעסקים בשיקולי רווח-עלות ודוחים את הדיווח, הגיעה העת לתת לכם הקוראים דין וחשבון.

ולמנות את הפעמים בשנה החולפת בהם בישרנו על העתיד (כדור הבדולח שמור במערכת), חשפנו את המצונזר, וניתחנו מראש את המתרגש לבוא בשנה וחצי החולפות.

א. היברו-ניוז היה הכלי היחיד לכתוב, לנתח ולהנגיש לקורא העברי את מלחמת הצללים בוושינגטון, שכללה את מעללי ברנן, קומי, מולר, האספל, וסטיל ברקיחת ציד המכשפות הגדול ביותר בתולדות הדמוקרטיה האמריקנית תוך ירידה לרזולוציות שמלבד גדי טאוב אף פרשן ישראלי לא יכל או רצה לספק.

ב. היחיד לסקר ולנתח כל פרט ב"קונספירציית האנטר ביידן" בעקבות חשיפת הניו יורק פוסט.

ג. להתריע מבעוד מועד כבר בראשית עונת הבחירות לנשיאות בקיץ 2020 שהבחירות יגמרו ברחובות, או בבית המשפט העליון, בשל חשדות קשים מאוד לזיופים שעתידים להתגלות במרכזים אורבניים.

ד. לפרסם את תיאוריית המעבדה והנגיף המהונדס של חתן פרס נובל פרופ' לוק מונטינו (כבר לפני שנה) לגבי מקור נגיף הקורונה. (הם לעגו ואמרו שאנו מנסים להביא טראפיק על חשבון האמת המדעית...)

ה. לפרסם כבר לפני מספר חודשים שד"ר פאוצ'י הוא דמות מפופקת לכל היותר בעל קשרים מפוקפקים ההופך עורו יום יום - אכן, פגענו בקדושת אפיפיור הקורונה, אך את האמת סיפקנו לפני כולם.

ו. לדווח שהנחיות ה-CDC לא מבוססות על מדע דדוקטיבי מהימן, רק כדי לגלות שעכשיו גם ראש ה-FDA "הרופא של אמריקה" ד"ר סקוט גוטליב, מסכים עם קביעה זו לחלוטין.

ז. להעז להטיל ספק בתופעות הלוואי של חיסון אסטרה-זנקא, רק כדי לגלות שכעבור שבועיים 17 מדינות אירופאיות הגבילו או אסרו על השימוש בו.

ח. לפרסם בעברית שייתכן ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן אינו בהכרח בקו-הבריאות - עד מהרה הראיות המצולמות איששו לפחות חלק מהתופעה.

ט. לבשר כבר ב-20 ליוני 2020 שנפתלי בנט בדרך להפוך לראש ממשלה, ויהיה מספר המנדטים שלו אשר יהיה.

י. להודיע מראש שאין סיכוי שדו"ח ברנן יוגש לפני הבחירות לנשיאות.

אבל אנו לא כאן כדי להגיד "אמרנו לכם" - אנו כאן כדי להעביר מסר של אחריות ציבורית בעידן של אובדן-אמון במערכות-העל המנהלות את עולמנו.

איפה היו יתר כלי תקשורת?

הציבור הישראלי, ובמיוחד הציבור הישראלי בארה"ב עימו נמנים רבים מקוראינו, מעריך אומץ ויושר.

כשאדם פותח עיתון, או נכנס לאתר חדשות הוא רוצה הבנה טובה יותר של המציאות בשילוב מידע מקדים המבשר לו על כיוון ההתפתחויות הרלוונטיות לחייו.

פרשן שלא סתם מברבר, פובליציסט שלא סתם סוגר מילים וממשיך בשלו.

הקורא דורש ניתוח מערכתי, מעמיק, ויסודי המגובה בשטף חדשות אותנטי ועובדתי ולא ב-"over edited political content".

מערכת חדשות ועיתון, מבוססת על אנשים איכותיים ועל האמון השורר בינם ובין עצמם, ובינם ויתר ציבור הקוראים.

בפרס סוקולוב לא נזכה השנה.

ואולי זהו גורלם של האמיצים לסכן מוניטין ו'הון פוליטי' רגעי, עבור אמון הקוראים בטווח הארוך.

הנכונים לספק אמת גם אם היא בפרצוף - שכן המציאות, כמו האמת, מגיעה לעתים בדיוק כך - בפרצוף.

משך זמן רב, אנשים שאנו חיים בסרט מדע בדיוני כשבפועל - הייתה זו המציאות הבדיונית שכוחות הצנזורה יוצרים, שהתרענו וסיפרנו אודותיה.

זה לא מרד נעורים, זה לא ניסיון להיות חתרניים - יש כאן דינמיקה מורכבת המתרחשת בין הניידים והנייחים שביקשנו להנהיר לקורא העברי.

עתה הגילויים המחרידים על קשריו של אנת'וני פאוצ'י עם בכירים במעבדת ווהאן, הסתרת העובדה שבכירים בעולם המדע פנו אליו מתוך חרדה כי הנגיף הונדס, והתעלמותו, והתדרוכים שהעביר למדענים אחרים שעמדו בקשר פיננסי ומדעי עם ארגון הבריאות העולמי ועם מעבדת ווהאן במקביל, נחשפה. 

ועוד חלק בפאזל של "אמרנו לכם", קורם עור וגידים.

להבא - ראוי לחשוב איפה צורכים חדשות ואיך להבין מציאות.