דעה: ואז ביידן הרים עוד צלצול לנתניהו

אינני יודע מה אמרו רון קליין וסוזן רייס לג'וזף ביידן באוזנייה בזמן שהוא שוחח עם בנימין נתניהו בפעם השלישית מאז ראשית המבצע - אבל דבר אחד בטוח - זו השיחה האחרונה למבצע זה.

אין לי ספק שהאמריקאים מכירים היטב את מארג השיקולים של נתניהו וצמרת הצבא במצב הנתון, ובמיוחד את דפוסי המחשבה של נתניהו ברגעי לחץ מדיני-ביטחוני כמו בהיקשר הנוכחי.

מה שבטוח, אין מדובר כאן בממשל עוין, 'נייטרלי', 'לוחץ', או על 'אובמה 2'. האמריקאים (בלינקן מזכיר המדינה, ואוסטין מזכיר ההגנה) התנהלו מולנו טיפ-טופ בהתחשב בנסיבות.

אין זה אשמתם שאיננו הופכים אשראי למזומן.

שר ההגנה לויד אוסטין, שהוא פחות או יותר צאר צבא העסוק בטיהור הפנטגון משמרנים נתן קרדיט ואישרר תזרימי נשק בזמן המבצע של 750 מיליון דולרים שכבר אושרו בראשית מאי. אנת'וני בלינקן נתן לעבוד במועצת הביטחון והדיון שם נדחה למחר - קרי 11 יום מראשית המבצע.

האם מדובר בממשל טראמפ שנותן יד פתוחה? האם ניתנה היכולת להתפרע למול העזתים? לא.

אך עלינו לזכור, עוצמת הטיפול בחמאס אינה נגזרת של עמדת ארה"ב, אלא בעיקר של הפצ"ר.

אין זה אשמתם שאין לנו ראש ממשלה שמסוגל לגמור את העבודה.

לכן, תומכי ישראל יכולים לדבר על האיומים הפנימיים המקשים על הצבא, העם , והממשלה להכריע את אויבינו.

1. התקשורת הישראלית - המבצעת דה-מורליזציה
2. פרקליטות המדינה, בג"צ, והיועץ המשפטי - המאיימים על תקינות יחסי צה"ל והדרג הביצועי.
3. צמרת משטרת ישראל - המסכנת בטקטיקת הכלה את שלום האזרחים היהודים

ותוכלו אף להתכבד ולהוסיף לכך את מקהלת 'העולם כולו נגדנו' של התקשורת העולמית, את גדודי ה-NGO's והארגונים הבינלאומיים שחדרו ללב האקדמיה והתרבות העברית - זה לא משנה.

בסוף היום, איומים פנימיים ולחצים חיצוניים הופכים לנגזרת ביטחונית רק כשאין הכרעה בבית.

וכשאין יכולת לכייל ולהשתלט על הזירה הפנימית, הלחצים מתגברים - וכשרוח המפקד לא משדרת הכרעה בכל מגע משמעותי מול אויב המעמיד חיי אזרחים בסכנה - הניצחון אינו ודאי.

בשנים 2017-2019 נתניהו יכל לבצע סיפוח חלקי של הבקעה, להאיץ בנייה ביו"ש, ולהכריע את חמאס.

הוא לא עשה אף אחד משלושתם - גם כשהיה צ'ק פתוח.

בנייה בגב ההר, סיפוח הבקעה, או מיטוט חמאס, מטרות כל ממשלת ימין סבירה - אינם חלק מאינטרס, לא בימי שלום עם צ'ק פתוח, וקל וחומר למול ממשל דמוקרטי אלע-ג'ימי קרטר.

כשראש ממשלה אינו מסוגל להכרעה מידית של אויבים מבית ומחוץ אין זו אשמת ביידן הנותן שבוע וחצי לעבוד - זו אשמת חולשתך המסכלת ממך את ביצוע העבודה.

שליטת הפרקליטות במדינה, אפסות המשטרה, ביזיון החיילים החוזרים בלי נשק הביתה.

הפוגרומים בלוד - הכל נובע מרוח המפקד הרפה.

בסוף עוד יאשימו את ביידן המסכן.