טילים מעל רחביה: מחשבות על הנוער הדתי, יום ירושלים, והפוליטיקה בעיר תחת הטילים

שתי צעירות דתיות רצו בבהלה במורד רחוב אוסישקין ליד הגימנסיה העברית רחביה לקול האזעקות.

כמותי, מצאו הן את דרכן אל תוך חלל המספרה השוכנת ליד מכולת בחלק ה'עממי' הנושק לרחוב בצלאל ולשכונת נחלאות.

מה ניתן לומר על הנוער הציוני-דתי בארץ ישראל?. 

הדברים שכתב הסופר הדגול משה שמיר ז"ל לאחר מלחמת יוה"כ עליו נותרו בתוקף.

וכך כתב בן השומר הצעיר בעיתון מעריב (כשאנשי רוח עוד כתבו בעיתונים):

"ספק אם יש בישראל מפלגה ואף ציבור שזכו לדור צעיר כה מצוין במעלות... שאין לו מתחרה היום בדור הישראלי הצעיר בשלימות המעשה, בתנופת ההגשמה העצמית, בחלוציות פשוטה כמשמעה", מאז המפלגה (מפד"ל) איננה, אך הרוח קיימת ובועטת.

ובעוד נערים ונערות דתיים שטפו בגיל ובמחול את הבירה כשבידם דגלי המולדת, נשמעו האזעקות.

מוקדם יותר היום בחר ראש הממשלה נתניהו להסיט את מצעד הדגלים הרחק משער שכם בשל התראות ביטחוניות.

כידוע, מה שקורה בירושלים לא נשאר בה - ובעזה מאותתים מזה זמן מה כי עיר-דוד היא עסק של החמאס. אותו החמאס שנתניהו (כליברמן) רץ ב-2009 עם ההבטחה כי ימוטטו מנשקו.

וכל המציאות הזו מתחברת לדבר אחר - לעובדה שהציבור הימני, שלצד 16 שופטים בירושלים מנהל את המדינה - אוהב שקרנים.

עד היום כל ראש ממשלה "ימני" שיקר לציבור זה.

בגין ויתר על 100% מסיני ופינה יישובים.

נתניהו הבטיח לבלום את אוסלו, לפרק את אש"ף, וללחוץ את עראפת (ולא את ידו) - וגם בכך אמר דברי שקר לציבור הימני לאחר שב-1996 הפר את שלושת הלאווים.

שרון פינה את יישובי גוש קטיף וצפון השומרון לאחר שהבטיח שדין נצרים וכו'..

איך זה קורה? איך מנהיגי ליכוד מפרים את הבטחתם, והציבור "הימני" רואה בכל מי שמסרב להשתתף במשחק המניפולטייבי שלהם כ"בוגד באידאולוגיה?"

פשוט מאוד - רוב מצביעי הימין פשוט אינם מספיק צלולי מחשבה כדי לשים את ראשי הממשלה שלהם תחת מבחן ההבטחות ולמקמם למול המציאות - מדובר בציבור שמעריץ מנהיגים כמו קמעות בגבול השופוני.

לכן עלינו לתהות מדוע שומעים אנו אנשים "ימניים" המקללים את נפתלי בנט על היותו "שמאלני נטול ערכים ואידאולוגיה" משום שהחליט לשבת עם לפיד באמצעות גוש חוסם של ערבים (ש"ס "הימנית" עשתה זאת גם כן בעבר).

שכן, מצביעי הימין, כאישה מוכה, אוהבים גברים שבוגדים במילה שלהם - העיקר שזה נעשה מתוך תדמית של "כוח".

ככה זה בקרב ביביסטים - אידאולוגיה היא נאמנות למנהיג מסוים - בלי קשר למעשיו, במקרה של נתניהו במנהיג שנתן לבית המשפט להשתולל, למדינת ישראל להפוך למדינת כל מסתנניה, ולחמאס להפוך לאיום טקטי על כל שטח מדינת ישראל.

במדינה המתרוקנת בקצב מסחרר מערכים אולי חמאס הזכירו היום לרבים מהציבור היהודי את קיומו של יום ירושלים, ואת קיומו של הציבור הציוני-דתי שסובל גידופים קשים הפעם לא רק משמאל, אלא גם מ"ימין" של כת נתניהו.

נתניהו הגדול והחזק שבמשמרתו נורים טילים על ירושלים ומצעד יום ירושלים לא יכול להתקיים בכל חלקיה.

שמיר הקטן והחזק היה צוחק על מלאך החבלה - גאון השיווק. אותו אחד שבנה פחות מפרס, יישב פחות מרבין, ונלחם בערבים פחות מאולמרט.

לתגובות: Yiarkleinbaum@gmail.com